שוב מדען מישראל / שמוכתר בפרס נובל,
ועורכים לו הילולה / כל חברי הממשלה.
שכטמן דן, זה שם אשר – / לַחֲרוֹז אותו קשה...
במחילה מן המדען, / כאן אקרא בשמו – רק "דן".
זה לא פרס, לא מענק, – / זה מפעל חיים ענק,
של חוקר אשר הֶרְאָה / צוהר אל רָזֵי בְּרִיאָה.
הוא ניהל פְּלוּגְתּוֹת קשות / מול כְּפִירִים ונמושות,
עַד בִּקְרָב בו לא נכנע / שנמשך שלושים שנה –
המדע כרע על בֶּרֶךְ / והכתיר את דן לַמֶּלֶךְ.
דן גילה, (כולם בהלם), / גביש שלא הולך בתלם.
עוד הישג מודגש של דן – / במחקר היה סולן!
אם אכן, טובים השניים, / הסוליסט – שוה כפליים.
אצו מדעני סְטַטִּיס / בפרהסיה להכריז:
מול מספר האוכלוסין / כאן, העטורים פרסים,
הם עולים במספרם / על כל ארץ בעולם.
הוכחה הכי גדולה / שאנחנו עם סגולה.
כשנודע דבר הבשורה, / נכבדינו, בשורה
שר חינוך עד ראש מֶמְשֶׁלֶת / שר אוֹפִים עד שר פִּלְפֶּלֶתָּ,
חיש לפתו זְנַב מיקרופון / לְזַמֵר לדן המנון,
וכולם במקהלה: / "איך עֻטַּרְנוּ תהילה..."
"אה", עונים הם בחיוך: / "אנו פַּטְרוֹנֵי חינוך,
הן אצלנו, במחילה, / דן רכש ההשכלה".
ואולי, (אספקט אחר): / כמו בכינור, או בפסנתר:
המדענים המובילים – / אזרחים ישראלים,
שהכשרה בסיסית קבלו / בארצות מהם עלו?!
לא! מלבד של פרופ. אומן / הם בוגרי כחול-לבן!!
השכלה כמו של דן, / (או יונת, או כהנמן),
התוגשם, זו תקוותנו, / תנתן גם לנכדינו,
כדי יהיו, בעדודה, / דור עתיד של המדע?!
מדעננו הנכבד – / דן, השיב ב"לאו" מוחלט!
החינוך הינו עתה / מבולבל ובלי שיטה.
האם סקר המיצ"ב / משקף את המצב?
אשתקד, וזה ידוע, / זה היה יותר גרוע.
והעוקץ בסיפור: / מה הביא את השיפור
עד מצב העכשווי ? – / המגזר הערבי!!!
הם נולדו יותר טובים?! / יש שם עודף תקציבים?!
רמתם יותר גבוהה?! / להלן – זו רק דעה:
לערבים יש מצוקה / במקורות תעסוקה,
על כן טובים ומוכשרים / בלית ברירה נהיים מורים.
התלויה רמת מורים / בשכר שמשתכרים?
ראש ממשלתנו, בעיניו, / ההשכלה – טפיל על גב
חלק תל"ג אשר מוקדש / להשכלה – הולך וָרָשׁ.
"מחקר חפצתם? זה נחמד, / כספים? גייסו לכם לבד!"
אם התלמיד אינו מזהיר – / מורה פרטי עיניו יאיר.
אם להורים אין אמצעים / יהא הבן חוטב עצים,
או שיחיה הוא מתמיכה / של שרותי הרווחה.
מחציתו של דור עתיד / דמות מופת לו – "המתמיד"
שעתידו הוא "עמודו, / נֵרוֹ וספר תלמודו"[1].
יפליא כולם בבקיאות, / ממש עֲדֵי קוצו של יו"ד
בחוקים בני שנות אלפיים – / שכבר נוֹשַׁנּוּ בימות ביניים,
הם (שלא ישמע הרבי) / מתקופה של חֲמּוּרַבִּי.
לכך מוּצָא, עולם הפוך, / כמחצית תקציב חינוך.
כל שעינים בראשו, / רואה היום ביאושו,
כי העתיד המדעי / הוא כלל וכלל לא ודאי.
וזה לא רק בהשכלה, / יש כאן אוירה טְפֵלָה
של חתירה (גם בִּנְכָלִים) / אל השגים יותר קלים.
איפה ימצא שקדן / שיתאפק שנים, כמו דן?
עד יבוא אליו שללו – / בִּכּוּרֵי פרי עמלו?
איזו דמות לדור עתיד? / אי אפשר כיום הגיד...
אך, ממשלה שכל אוֹנָהּ / מַעְיָנֶיהָ וְהוֹנָהּ,
מטרתה העליונה / היא לקנות את שלטונה –
כמעשה של המתמיד, / היא ממשכנת העתיד,
וְתַחֲזִיר עָם לְסוּרוֹ – / שוב לחיות על עברו.
ועורכים לו הילולה / כל חברי הממשלה.
שכטמן דן, זה שם אשר – / לַחֲרוֹז אותו קשה...
במחילה מן המדען, / כאן אקרא בשמו – רק "דן".
זה לא פרס, לא מענק, – / זה מפעל חיים ענק,
של חוקר אשר הֶרְאָה / צוהר אל רָזֵי בְּרִיאָה.
הוא ניהל פְּלוּגְתּוֹת קשות / מול כְּפִירִים ונמושות,
עַד בִּקְרָב בו לא נכנע / שנמשך שלושים שנה –
המדע כרע על בֶּרֶךְ / והכתיר את דן לַמֶּלֶךְ.
דן גילה, (כולם בהלם), / גביש שלא הולך בתלם.
עוד הישג מודגש של דן – / במחקר היה סולן!
אם אכן, טובים השניים, / הסוליסט – שוה כפליים.
אצו מדעני סְטַטִּיס / בפרהסיה להכריז:
מול מספר האוכלוסין / כאן, העטורים פרסים,
הם עולים במספרם / על כל ארץ בעולם.
הוכחה הכי גדולה / שאנחנו עם סגולה.
כשנודע דבר הבשורה, / נכבדינו, בשורה
שר חינוך עד ראש מֶמְשֶׁלֶת / שר אוֹפִים עד שר פִּלְפֶּלֶתָּ,
חיש לפתו זְנַב מיקרופון / לְזַמֵר לדן המנון,
וכולם במקהלה: / "איך עֻטַּרְנוּ תהילה..."
מה לכם אופורטוניסטים / שקפצתם כטרמפיסטים?
מה זכותכם לְהִתְהַלֵּל / ש"זָכִינוּ בְּנוֹבֶּל""אה", עונים הם בחיוך: / "אנו פַּטְרוֹנֵי חינוך,
הן אצלנו, במחילה, / דן רכש ההשכלה".
ואולי, (אספקט אחר): / כמו בכינור, או בפסנתר:
המדענים המובילים – / אזרחים ישראלים,
שהכשרה בסיסית קבלו / בארצות מהם עלו?!
לא! מלבד של פרופ. אומן / הם בוגרי כחול-לבן!!
השכלה כמו של דן, / (או יונת, או כהנמן),
התוגשם, זו תקוותנו, / תנתן גם לנכדינו,
כדי יהיו, בעדודה, / דור עתיד של המדע?!
מדעננו הנכבד – / דן, השיב ב"לאו" מוחלט!
החינוך הינו עתה / מבולבל ובלי שיטה.
האם סקר המיצ"ב / משקף את המצב?
אשתקד, וזה ידוע, / זה היה יותר גרוע.
והעוקץ בסיפור: / מה הביא את השיפור
עד מצב העכשווי ? – / המגזר הערבי!!!
הם נולדו יותר טובים?! / יש שם עודף תקציבים?!
רמתם יותר גבוהה?! / להלן – זו רק דעה:
לערבים יש מצוקה / במקורות תעסוקה,
על כן טובים ומוכשרים / בלית ברירה נהיים מורים.
התלויה רמת מורים / בשכר שמשתכרים?
ראש ממשלתנו, בעיניו, / ההשכלה – טפיל על גב
חלק תל"ג אשר מוקדש / להשכלה – הולך וָרָשׁ.
"מחקר חפצתם? זה נחמד, / כספים? גייסו לכם לבד!"
אם התלמיד אינו מזהיר – / מורה פרטי עיניו יאיר.
אם להורים אין אמצעים / יהא הבן חוטב עצים,
או שיחיה הוא מתמיכה / של שרותי הרווחה.
מחציתו של דור עתיד / דמות מופת לו – "המתמיד"
שעתידו הוא "עמודו, / נֵרוֹ וספר תלמודו"[1].
יפליא כולם בבקיאות, / ממש עֲדֵי קוצו של יו"ד
בחוקים בני שנות אלפיים – / שכבר נוֹשַׁנּוּ בימות ביניים,
הם (שלא ישמע הרבי) / מתקופה של חֲמּוּרַבִּי.
לכך מוּצָא, עולם הפוך, / כמחצית תקציב חינוך.
כל שעינים בראשו, / רואה היום ביאושו,
כי העתיד המדעי / הוא כלל וכלל לא ודאי.
וזה לא רק בהשכלה, / יש כאן אוירה טְפֵלָה
של חתירה (גם בִּנְכָלִים) / אל השגים יותר קלים.
איפה ימצא שקדן / שיתאפק שנים, כמו דן?
עד יבוא אליו שללו – / בִּכּוּרֵי פרי עמלו?
איזו דמות לדור עתיד? / אי אפשר כיום הגיד...
אך, ממשלה שכל אוֹנָהּ / מַעְיָנֶיהָ וְהוֹנָהּ,
מטרתה העליונה / היא לקנות את שלטונה –
כמעשה של המתמיד, / היא ממשכנת העתיד,
וְתַחֲזִיר עָם לְסוּרוֹ – / שוב לחיות על עברו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה