יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

על דְּעַטַפְתְּ עַטְפוּךְ[1]


יָדַע כל חקלאי פיקח / ואף ציין זאת לטובה,
שֶׁכֵּן ראוי הוא לשבח / את הארגון ששמו "תנובה".
 

נִמְלְכוּ יוֹגְבֵי ציּוֹן / ועשו דבר נבון:
בעידן קוֹאוֹפֶּרָצְיָּה / הם הקימו פֶדֶרָצְיָּה
לְשִׁוּוּק של התוצרת / (גם פורחת, גם ניגרת) –
בעיקר עופות, חלב, / בראשי תיבות: ביע"ף,
 (אותיות האחרות / הן ביצים, יָרָק, פירות).
הפרנציפ – הוא כידוע: / הַבְטָחַת מחיר קבוע
ולמנוע מֵאִכָּר / מִבַּזְבֵּז זמן מיותר
על פְּרַקְמַטְיָא מְיַגַּעַת / בְּשִׁוּוּק עודפי הדלעת.
הארגון הַכֹּה-מוּכַּר / מטבעו היה מלכ"ר[2]
ועוצב כְּדֵי להתאים / לצרכי החקלאים.

מהפך קפיטליסטי / כאן היה מקסימליסטי.
היוגבים שֻׁלְּחוּ לָרֶפֶת, / בכך "תנובה"  מצטרפת
לשורה של מפעלים / שהחליפו בעלים –
מִבַּעֲלוּת של הציבור / למתחם פרטי סגור.
חבורות של ברקודות / נעשו הן לאגודות
ורכשו בחבילה / מעוזים של כלכלה.

כאן סיפור נזכירה, הָבָה, / על ילדה ושמה זהבה.
תלתלים לה זהובים, / בְּבֵית שלשת הדובים –
יום אחד התנחלה / ועשתה כִּבְתוֹךְ שלה.
מִצְנָפְתָּהּ האדומה / הטעתה את האומה
באשר למידותיה / וְכֵנוּת כוונותיה.
כֵּן, זהבה מתנחלת / שָׁם, כדי מַקְּסֵּם תועלת.
לבסוף, קָבָל רבים – / היא טרפה את הדובים.

"איפקס" – שמו של תאגיד / שמינה את זהבית
כדי על "תנובה" המופרטת / תהיה היא משתלטת,
ותגדוש קופותיהם / בכספים שֶׁתְלָסְטֵם.
כסף איך עושים מֵאַיִן? / זהבית, חדת העין
במהרה היטב למדה  / לתחמן את השיטה.
השיטה:  מול הַחַקְּלָאי, / "תנובה" היא קמצן, כִּילַי.
בעובדים של הארגון / נוהגים יותר הגון,
כי עובדים הם, בקצור, / סוג של "אמצעי ייצור".
ומקצים להם עכשו / משכורות "חצי רעב".


בצבור הלקוחות / מתחשבים הכי-פחות;
(צורך תחרות בָּטֵל / כשעושים מן ברית "קרטל"
ויחדיו עם מתחרים / מישרים המחירים).
גם ישנם תרגיל או שנים / לְאַחֵז את העינים
ולשאוב יותר מעות  / מכיסי הלקוחות.
זהבית היא פַיְנָלּיסְטִית / בִּבְרֵיכָה קפיטליסטית.
מחביאה כְּנְמֵרָה / את טַרְפָּהּ במערה
מחשש של עין הרע – / כמו ביקורת מחמירה.

מגשימה בִּתְחוּם מזון / לִנְתניהו הֶחָזוֹן:
על גבולות יושב חמאס / ובכלכלה – חמס,
באיום של בטחון / בחיוך של נצחון
כך מוריד פה השלטון / אזרחים עֲלֵי גחון.
האזרח – חמור גדול / שסובל הוא את הכל
במשטר "הפרד ומשול" / כמו פרדה מושך בעול.

והנה עוד אגדה / שגברת כהן לא למדה,
שֶׁלְּבִתּוֹ מֵשִׂיחַ אָב  / על דַּיָּג ודג זהב:
לַדַּיָּג, וּבַעַל אֵשֶׁת, / דג זהב נפל ברשת.
דג פצח אז בתחינות / והבטיח מתנות
אם אותו, הדג, אישית / ישלחו אֱלֵי חפשית.
אשת הדיג שָׁטְחָה / הדרישות כפי רוּחָהּ,
דג-זהב לה נענה, / מתנה על מתנה,
וכשעברה כל גבול / הוא שילח בה המבול.
זהבית המכובדת / בְּגִרְסָה קצת מְעֻבֶּדֶת:
על אשר עַטַפְתְּ – עַטְפוּךְ1 / בִּשְׂמִיכָה נוקשה[iii] (לא פוך)
זאת עשו לך פטרונייך / שֶׁעֲבוּרָם השחרת פניך.
הבהרה: אין לכותב טור זה שום חשבון אישי או תלונה או האשמה אישית כלפי גב' זהבית כהן אשר לדעתו יצא לה להיות בזמן ובמקום כחייל נאמן לדוקטרינה הכלכלית של ראש ממשלתנו ועשתה שרותה באמונה. בכך היא קרבן נוסף על מזבח "השיטה".

ד"ר ערן גרף
ו' תשרי תשע"ב  October 4, 2011

[1] פארא פראזה על "על דְּאַטַפְתְּ אַטְפוּךְ..."  שאמר הלל לגולגולת הצפה בנהר (על שהצפת – הציפוך, כלומר – מה שעשית לאחרים – עשו לך)  משנה, אבות פרק ב' ו'.
[2] מוסד ללא כוונת רווח
[iii] "זובור" השמיכה המפורסם.

אין תגובות:

פרסום תגובה