תפוס ככל יכולתך

 בצומת נתיבי דרכים:

יש עיר: קרית-המלאכים.

עיר ואם זו תאוֹמה

ללוס-אנג'לס, ושמה –

הוא תרגום לשפת עברית

שמעיד על זו הברית.

מוטי מלכה, ראש העיר

איש "קדימה" די בכיר.

איש צבא, אלוף משנה,

את עירו מנהיג, בונה.

שום קיפוח לא יתן –

בעצמו הוא יתקן.

אם לעיר אשה מַגַּעַת

וזועקת ודומעת,

וקובלת על עוולה

שעלתה בגורלה,

וּפוֹכֶרֶת הַיָּדָיִם,

אם הינה יְפַת-עינים  –

מְיוּמן כל גוּר-לַבְלָר,

כל פקידה יודעת כבר –

הטיפול להעביר

ישירות לראש העיר.

לראש-העיר חָבֵר קבלן

שעקף חוקי בנין,

ושלוש קומות יותר

הוא בנה מבלי הֶיתֵּר.

הבנין המהודר

על פי צו – שֹׁמֵם נשאר.

את האשה המקופחת

ראש העיר נחפז לקחת

ל"דירה שלדוגמה"

בבנין שבו שממה,

שם הִדְגִּים לַמְּדִינָה –

נפלאות חדר שינה.

זה, קידום של מכירות

וגם יחס לגבירות!

מצוקות בעיר – המון...

מלכה כך, צָבַר הרמון!

ראש העיר, איש חמודות,

לא כּוֹפֵר כלל בָּעוּבְדּוֹת,

אך טוען, בִּרְחִימוּ-דְּחִילוּ:

"הנשים , הן שהתחילו"!

וג'נטלמן, יְקִיר הַקֶּרֶת,

לא ישיב ריקם פני גברת!

ונזכיר שבמחילה,

באילן גדול  נִתְלָה,

כי ראש-עיר מבין קודמיו

שהתווה לו את דרכיו:

בין סדינים הלה הזיע –

עד לארמון-נשיא הגיע.

מסתבר שהמושמץ –

לא חזון בלתי-נפרץ.

יש יושבֵי על כס-שלטון –

שמטפשוּת או מִזָּדוֹן,

שִׁכּוֹרֵי שררה וכח,

להוטים מבלי מנוח

לחיי נהנתנות,

גינוני חצר-מלכות,

ביח"צון של כתבים

זורים אבק של כוכבים

כבר פרצו כל גבול כמעט

בין" אני" לבין" זולת".

לוּאִי, י"ד[1] לַמִּנַּיִן,

שָׂח הוא באותו ענין

של שכרון נהנתני:

"המדינה – הִנָּהּ  אני!

אפרופו מיסייה לואי:

המנהיג הוא עִילָּאִי

והכל הוא רכושו

שעומד לשימושו,

גם כספו של האזרח,

גם גופו – זה היינו-הך.

המנהיג, הוא כמו פיתוי

לשמש מודל חיקוי.

לפיו: נורמה נכוחה –

"תפוס ככל יכולתך"!

אך לַמָּךְ, לַדָּךְ, לַרָש –

אין סיכוי לזאת, ממש.

איש מצוק על כן אומר:

"כאן כל דאלים גָּבֶר!"

להפקר הופך רכוש,

רצח על על פלוגתא בגרוש.

אך שיאו של הפורקן

הוא באונס מתוכנן.

אונס  הוא מן סוג נָכְלוּל,

אשר בו "הכל כלול":

יש פורקן לאלימות

שִׁכְרוֹן כח וְאַדְנוּת,

לא צריך תודה לֶאֱמוֹר

וסיום בשיר-מזמור.

אין תימה שנדכאים

נחמה רבה מוצאים

באינוס, פשיעה נִקְלֵית,

שבאילנות גבוהים נִתְלֵית –

בין בכירים בהם,  נכיר:

אקס-נשיא, כבוד רב, ראש עיר...

באונס, רצח, שוד קשישים –

לאחרונה - יבול מרשים.

שָׂח מפכ"ל המשטרה:

"המצב אינו נורא,"

הוכחה הביא לכך:

כשיצא לִדְרוֹם הכרך,

לרחובות בם אין פנס

הוא... לא נדקר, לא נֶאֱנָס...

---

[1] לואי הארבעה-עשר מלך, על צרפת 72 שנה ונודע בתאווך השררה והרכוש שלו.

ד"ר ערן גרף

‏ב' סיון תשע"ב  May 23, 2012

היתכן שלם שערכו קטן מסכום חלקיו???

ביום שֵׁנִי, שמונה במאי,  /  לעת פָּרַשְׂתִּי את סדיני,

שָׂח נתניהו, כך ברורות:  /  בעוד חדשיים – הבחירות!!!

ביום שלישי, עם בוקר אור  /  כבר נתברר כי גְאוֹן הַדּוֹר,

הספיק מדעתו לחזור  /  ואל שׂוֹנְאֵהוּ לַחֲבוֹר.

מופז הבין תמונה ריאלית  /  של מפלגתו הוירטואלית,

וכמו שֶׁבָּבַא-קָמָא כותב:  /  "הלך זרזיר אצל עורב".

מופז, כַּתַּר לַנּוּ זְעֵיר:  /  חוזר הייתָ ואומר

כי נתניהו הוא שקרן,  /  אופורטוניסט ומסוכן!

וְלָעוּבְדָּה, עדים יש כמה,  /  כמו סרקוזי וכמו אובמה!

כלאמר, אתה ושאר גדולי עולם  /  קובעים שהוא שקרן מושלם!

וגם  זעקתָ כִּכְרוּכְיָה  /  שמתרקמת לה קְנוּנְיָה

בין יחימוביץ לַלִּיכּוּד  /  אודות תכנית להצטרפות,

מה שאתה, איש עקרונות  /  לא תעשה בחלומות!

כל איש, אכן, הופתע, תָּמַה,  /  ותשובתך היא:"נו, אז מה?

תכונת 'שקרן' בפי נחשבת –  /  מין 'ממזרית', כזו 'שובבת',

שמתקבלת בקריצה,  /  לא מגונָה, ולא מוקצָה! "

כך, מעשרת הדברות  /  (קְרָא פרק כ' בספר שְמות)

שָׁאוּל הצליח לְבַעֵר  /  איסור לחמוד ולשקר?!

שידור ישיר מתוך הכנסת,  /  שם התקשורת מתכנסת:

מופז וביבי בגאונו,  /  עומדים  איש אַחֲרֵי דּוּכַנוֹ,

זוג Love Birds, איזה צמד-חמד,  /  ממש אָחְוַּת כּוֹס וְתִנְשֶׁמֶת!

הם מפליגים בהגיגים  /  איך יפעלו כידידים

בָּרֵי-לבב, בענווה,  /  ללא כל שֵׁמֶץ מַדְהֵבָה[1],

"שְׁכֶם אחד לעזרת העם"   /   שָׁרִים, "תחזקנה[2]", בקול רם.

עם הַיַּחְדָּה[3] המבוססת  /  כמעט על כל מליאת הכנסת,

התוצאה תוכל להיות  /  אחת מִתְּלַת-אפשרויות:

הראשונה – בישלו חלטורה  /  לאפשרות של דיקטטורה

מי לְיָדֵינוּ יִתָּקַע[4]  /  שלא תֻּחַק כאן מין חֻקָּהּ,

וִּמ "עַם חופשי בארצנו"  /  נְהֵא לַמַּס לְעָרִיצֵינוּ.

והשניה – לְממשלה,  /  עם קואליציה כה גדולה

ישנה כאן הזדמנות של פז  /  (על כך נודה למר מופז)

עכשו תַּקֵּן את הפגעים  /  של שנות שלטון תַּעְתּוּעִים.

אין איש מתאים מנתניהו  /  אשר בכל מקום היה הוא,

מכבר סִימֵּן כל מטרה,  /  רק לא היתה לו שום ברירה

ונאלץ להתפשר  /  מול שותפים שלו, אשר

הכתיבו לו מין סדר יום  /  רחוק מצדק, או שלום.

האם עומדים אנחנו כאן  /  אל מול פתחו של מין עִידָן

שבו נזכה כבר להציץ  /  בעולם חדש, אמיץ[5]???

אם כן, לִנְתִיב ההצלחה  /  צאו לדרך בִּבְרָכָה

שַׁלְּבוּ ידים, בִּשבועה  /  וצעדו מול השקיעה.

שלישית – דברים שלא אבינה.  /  שואל עצמי: "מַאי נָפְקָא מִינַּהּ[6]?"

כי ביבי זה האיש, הַגָּבְרָא,  /  הינו אלוף אִיפְּכָא-מִסְתַּבְּרָא.

הגורלנו יִשְׁתַּנֶּה,  /  או שהיה – הוא שיהיה?!

הַבַּתְּנָאִים הַכֹּה שונים  /  כללי משחק הישנים

יהיו מושלים פה בכיפה,  /  וְעָם – מִדְרַךְ כְּאַסְקוּפָּה?

וכל שנוי מן הֶעָבָר  /  רק עוד שרים, חצי-תריסר?

או-אז, בַּפּוֹעַל, מִבְּלִי אֹמֶר,  /  יוּפָר כאן "חוק שימור החומר":

ערך שלם אשר הורכב   /  יִקְטַן מסכום כל חלקיו!!!

כשמנהיג הוא סוג טפיל  /  שכל חפצו להעפיל

עד לשלב הכי סופי  /  בהשרדות ה VIP,

וּשְׁטוּף תשוקה שמקדשת  /  עִוּוּת כל מושגי מורשת,

לא יהסס לרמוס כל ערך  /  שלמכשול ניצב בדרך.

כשמנהיגות חסרת יושרה,  /  שטופה בתאוות שררה,

ברחוב פּוֹשִׁים האלימות,  /  זלזול במנהגי תרבות,

ויש שאף מוֹסְדוֹת שלטון  /  מתנהגים על גבול זדון,

כמו  כיסוח מפגינים  /  רק אמש בככר רבין.

או סדר-יום  אלים וגס  /  דוגמת של אייזנר הַקַּלְגַּס.

לכל פרחח סכין מוכן  /  עוד טרם נזדמן קרבן.

בין נכלולי מדינאים  /  לבין זילות קדושת-חיים,

מרחק קטן, אם מַטְּרוֹתֶךָ  /  הן: "תְּפוֹס ככל יְכוֹלוֹתֶיךָ".

---

[1] רדיפת בצע (דהב = זהב), ישעיהו י"ד, ד'.

[2] השיר "ברכת עם " של ביאליק אשר אומץ כהמנון תנועת העבודה, מסתיים ב"בואו שכם אחד, לעזרת העם..."

[3] מחידושי האקדמיה ללשון: המונח העברי לקואליציה.

[4] איוב פרק י"ז.

[5] Brave New World, רומן עתידני מאת אלדוס הקסלי, 1932.

[6] בארמית:  מה יוצא מזה?

ד"ר ערן גרף

‏כ אייר תשע"ב  May 12, 2012

רְאִי, רָכֵל רֵעִי! [1]

מביבי, ליועץ בכיר –

שהוא רְאִי שעל הקיר:

"ראי מופלא, רב-נסיון,

האם אי-פעם, בשלטון,

היה אחד מוצלח ממני?

אמור ביושר ג'נטלמני!"

"אתה רְאִי, יודע חֵ"ן,

אוּרִים-תּוּמִים לי, ועל-כן,

את מרי שִׂיחִי, אֶשְׁטַח קְבַלְךָ,

ואנא, עוץ לי עֲצָתְךָ.

הַצְלָחָתִי המסחררת

כל נְאָצָה וָבוּז, גוררת,

מכל מיני מאוכזבים

שֶׁלְּתַפְקִיד מסורבים,

בהם עורגים אלי שלטון,

אוכלי קוּרְצָא[2] לתיאבון.

קבל נא רשימה קטנה,

של צוֹרְרֵי המדינה:

ראשית, ה"טָיְימְס" וגם "הָאָרֶץ"

שונאים וארסיים מִקָרֶץ,

כל התקשורת, היא כולה,

מִשְׁרֶצֶת שקרנים גדולה.

גם שמאלנים, אקדמאים,

מרבית רוכבי האופנים,

לא אחרון, אבל חביב –

הנם תּוֹשְׁבֵי רמת-אביב,

אך הצורר הכי איום ­–

הנהו בית-משפט עליון.

כל השופטים היו בִּבְרִית

מונהגת על ידי דורית.

עכשו, כשזו סוף סוף הלכה,

לחגור סינר במטבחה,

אז גרוניס, אשר הצטרף

נמצא כבשה בעור זאב.

הכי מזיק – גורם חדש,

אַרְסִי כמו נָחָשׁ-בַּקַּשׁ:

דגן ודיסקין, (אל-נכון –

יודעי דבר-מה על בטחון),

דְּבָרָם, ש"ביבי חנטריש" –

הריהו כמו מכת פטיש.

ברק הִנּוֹ אֵפוֹד מגן

אל מול אובמה העויין,

וגם עליו, שני הליצים

ממש-ממש לא ממליצים.

מַרְאָה, מַרְאָה, ידוע לי:

אני לַמְּדִינָה והיא – לי!

אני אחד ויחידי

בשביל העם היהודי.

איך אַבֲצֵּר את שלטוני

מול חבורות שׁוֹתֵי דָמִי?"

בתוך תוכה, הָאָסְפָּקְלָרְיָא[3]

שתקה, אגב שַׁקְלָא וְטַרְיָא,

לִבְסוֹף, לראש הממשלה חזרה,

וזה אשר היה דְבָרָהּ:

" אמת, אצלי בזכרון

כלל לא זכור כמותך, גאון.

אך הצלחה שלךָ כיום

לא תחזור, אף בחלום.

על תְּהִלָּת שליט, לַבֶטַח

הן לא תוכל לרכֹב לַנֶּצַח,

הקואליציה המושלמת

נראית נסדקת ונפגמת.

צא לִבחירות ללא דיחוי

רק ככה יש לך סכוי!!!

גם אם יֹאבְדוּ כמה מנדטים,

היום יש שפע קנדידטים

אשר יעוטו בשמחה

ללקוט שיירים משולחנך:

ה"עבודה"  בִּתְהִיּוֹת –

מה היא? ומה רוצה להיות?

לפיד עוד חומר הִיּוּלִי,

קדימה היא כשבר כלי.

אך, יחימוביץ – מֶה חַמָּה,

לפיד – לוהט באש חֵמָה,

מוֹפָז – מוּפָז באור נוצץ

ובכאלה – אתה סְפֵּץְ,

יהיו קלים הם למרמס

יותר מליברמן וש"ס.

"הוי, אַסְפַּקְלַרְיָא חכמה,

דברים של טעם, אלא מה?

מה גן-ורדים, שֶׁבִּדְבָרַי

אהיה מציג לבוחרי?

איני כוכב-שביט חדש

שמהפנט קהל נרגש?

אין הבטחה לבוחרי

שלא הוּפְרָה במו ידי,

(אלא אם הם חובשי כיפות –

להם מִמַּשְׁתִּי  הבטחות

שלא אני אותן הבטחתי,

אני רק זה, אשר קיימתי!).

אין מְשׂוּכָה בה לא כשלתי

ואין אף פח בו לא נפלתי.

מוושינגטון, עד טהראן

מרננים  אחרי: "שקרן"!

כיצד הבוחרים ארשים,

בבגדי מלך חדשים?!

מעצמת הדיסוננס

הָרְאִי כמעט קָרַס,

אך תוך רגע הִתְעַשֵּׁת

ואת עצתו פֵּרֵט:

"להבטיח – אין ברירה

אם חָפֵץ אתה שררה,

אך זכור, לִמַדְתִּיךָ:

זָר יְהַלֶּלְךָ, לא פִּיךָ!

אַדְלֶר[4], הוא מומחה, אשר

לְחזיר ישיג הֶכְשֵׁר,

או שֶׁמְּזוּזָה תותקן

על דַלְתוֹת הואטיקן.

אם יחפוץ – יסלול הדרך

להכתיר אותך כמלך.

אוץ וצא לדרך, חיש!

טרם יצוץ לו עסק ביש –

אשר שתגרום בעצמך,

או שחברי מפלגתך,

אולי חלילה, בני בֵיתֶךָ,

אשר יגרום לְמַפַּלְתֶּךָ!"

---

[1] אכולי קנאה

[2] ראי, מראה (בארמית).

[3] ראובן אדלר, הפרסומאי הפוליטי הכי מיומן בארץ. על פי השמועות נתן אשל, מנהל הלשכה "המודח" של נתניהו, כבר מנהל עמו את תכנון מסע הבחירות הקרב.

ד"ר ערן גרף

‏י' אייר תשע"ב May 2, 2012