"תָּג מְחִיר" – בִּלְתִּי סָחִיר!

עֲלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּשּׁוֹמְרוֹן –
עֵץ רַעֲנָן וְגַם חָסוֹן;
בְּרֹאשׁ הַגֶּבַע צְרִיף קָטֹן,
בֵּית-כְּנֶסֶת, מִקְוֶוה, פְּעוֹטוֹן,
וְגַם קְבוּצָה שֶׁל חֲמוּמִים
(הֵם בַּחוּרִים מְצֻיָּנִים).
לְדַעְתָּם, בְּשֵׁם הָאֵל,
הֵם DNA" עַם-יִשְׂרָאֵל".

עַל הַגְּבָעוֹת – סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית
מִזְּמָן שֶׁל טְרוֹם-לוּחוֹת הַבְּרִית,
וּבַחוּרִים מְצֻיָּצִים [1]
עוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁהֵם רוֹצִים.

על מַאֲחָז "חַוַּת גִּלְעָד"
גָּזַר בֵּית-דִּין: "פִּנּוּי מִיַּד!"
מֵרֹב צְחוֹקִים, הַבַּחוּרִים
כִּמְעַט לָקוּ בְּסַנְוֵרִים:
לֹא כְּגוֹרָל גִּלְעָד שָׁלִיט –
כָּאן – לֹא הַמֶּמְשָׁלָה תַּחְלִיט
בְּאִם אוֹתָהּ "חַוַּת גִּלְעָד"
בְּרֹאשׁ הָהָר תִכּוֹן לָעַד,
וּמַה יְהֵא תָּג הַמְּחִיר
גְּמוּל על פִּנּוּי צְבָאִי מָהִיר.
וּלְהַלָּן, חֶשְׁבּוֹן זָהִיר
בְּהַשְׁוָאָה שֶׁל הַמְּחִיר:
כָּל מְחַבֵּל שְׁיְּמֻחְזַר
בִּכְדֵי גִּלְעָד שָׁלִיט יֻחְזַר –
אַף-אִם יָשׁוּב אֶל הַמַּחֲזוֹר –
יוּכַל לִפְעוֹל – רַק וָאחַד-דּוֹר.
אֲבָל אוֹתוֹ הַמַּאֲחָז,
אִם מִמְּקוֹמוֹ כְּלָל לֹא יֻזַּז,
יַצְמִיחַ הוּא לְהִלּוּלִים –
דּוֹרוֹת רַבִּים שֶׁל מְחַבְּלִים.

לֹא הַיָּמָ"מ וְלֹא מַגָּ"ב,
אֶת חֹם הַלַּהַט הַמְטֹרָף
שֶׁל פּוֹרְעֵי גִּבְעוֹת שׁוֹמְרוֹן –
לֹא יַצֵּנוּ בְּשׁוּם אוֹן.
מֵילָא, פֵּרוּק הָאֹהָלִים,
לָזֹאת כֻּלָּם כְּבָר רְגִילִים –

טֶרֶם יַחֲלוֹף אֲפִילוּ יוֹם
הַכֹּל יֻקָּם שׁוּב בְּשָׁלוֹם.
אֲבָל כַּדּוּרִים שֶׁל גּוּמִי?!
(מִן הַמְצָאָה מִזַּן קוֹנְדּוֹמִי),
בְּמִי סְבוּרִים שֶׁהֵם יוֹרִים –
בִּשְׂמֹאלָנִים בִּגְדֵּר בִּילְעִין?!
הַלָּלוּ – הֵם עִנְיָן אַחֵר,
אַנְשֵׁי הַשְּׂמֹאל – דָּמָם הֶפְקֵר.
חַיָּלִים שֶׁמֻּשְׁפָּלִים
מֵהִתְגָּרוּת מִתְנַחֲלִים –
פּוֹרְקִים תִּסְכּוּל, אֶגוֹ מוּבָךְ –
עַל שְׂמֹאלָנִים בְּשֵׁיךְ-גָּ'רַאחְ.

לִמְקַדְּשֵׁי מַלְכוּת-שָׁמַיִם
לִירוֹת בְּגוּמִי לָרַגְלַיִם?!
עֶלְבּוֹן כָּזֶה חָרִיף, צוֹרֵב,
לְאַבִּירֵי גַּבְהוּת הַלֵּב?!
(סְבוּרִים הִנָּם שֶׁפֵּשֶׁר "הִיבְּרִיס " –
רַבִּים שֶׁל "הִיבְּרוּ" בִּשְׂפַת יִידִישׁ...).
מִישֶׁהוּ, עוֹד טֶרֶם בֹּקֶר
יְשַׁלֵּם עַל כָּךְ בְּיֹקֶר,
וְהַתַּשְׁלוּם יִהְיֶה מָהִיר
עַל פִּי כְּלָלֵי "תָּג הַמְּחִיר",
אֲשֶׁר הָגָה וְגַם קָבַע
כְּבוֹד-רוֹמְמוּת-רַב-יְשִׁיבָה!!!
הַמְּחִירִים – רְכוּשׁ עַד נֶפֶשׁ:
שְׂרֵפָה בְּאֵשׁ, רִבּוּב בְּרֶפֶשׁ,
מִיץ-מוֹלוֹטוֹב בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק,
הֲפִיכַת דּוּכָן בַּשּׁוּק.
הַגַּאֲוָה שֶׁנִּפְגְּעָה
נֶחְשֶׁבֶת הַגְּדָשַׁת סְאָה
שֶׁמַּצְדִּיקָה פְּרָעוֹת לִפְרֹעַ,
כְּמוֹ עֲצֵי זֵיתִים לִגְדֹּעַ,
מַסָּע שֶׁל בִּרְיוֹנוּת בִּכְפָר –
נַפֵּץ שְׁמָשׁוֹת, הַכּוֹת מֻכְתָּר,
וּלְהֶמְשֵׁךְ יַטְרִיחוּ נָא
אֶת בְּתוּלוֹת הָאֻלְפְּנָא
לֵישֵׁב בַּצֹּמֶת הַהוֹמָה
וּלְשַׁתֵּק אֶת הָאֻמָּה.

"תָּג שֶׁל מְחִיר" הוּא סַמְמָן
שֶׁל הַמִּסְחָר הַמְּהֻגָּן,
אֲבָל, אוֹתָם הֲרָרִיִּים
מְחִירֵיהֶם סַהֲרוּרִיִּים:
מְחִיר הַתָּג, הַמְּמֻצָּע –
עוֹד מַאֲמִיר, כְּשֶׁיֵּשׁ מִבְצָע!!!

בֵּינוֹת הַרְבֵּה הִתְנַחֲלֻיּוֹת
יֶשְׁנָן סְמוּיוֹת , יֶשְׁנָן גְּלֻיוֹת,
כְּבוֹדְדוֹת, אוֹ בְּתוֹךְ גוּשׁ –
כֻּלָּן בְּשֶׁטַח הַכִּבּוּשׁ.
הָרְשָׁעִים הַשְּׂמֹאלָנִים
הָיוּ נוֹתְנִים בָּן סִימָנִים:
הִתְנַחֲלוּת בְּשֶׁטַח יֶשַׁ"ע
מָה בָּהּ מַבְדִּיל בֵּין חֵטְא לְפֶשַׂע?
הַפְּרָקְלִּיטָה, מָרַת שָׂשׂוֹן,
קָבְעָה בְּדוֹ"ח, כִּכְלַל רִאשׁוֹן:
פְּלִישָׁה, אוֹ אִי-הַחֻקִּיּוּת –
עִקָּר הֶבְדֵּל – הַבַּעֲלוּת!
עַל קַרְקַע שֶׁל אַדְמוֹת צִבּוּר
זֶה מְגֻנֶּה, אַךְ לֹא "אָסוּר".
עַל אֲדָמָה פְּרָטִית, יָחוּל –
הַכְּלָל שֶׁל הַסָּגָה שֶׁל גְּבוּל.
וְהִיא לָכֵן קוֹבַעַת כִּי –
זֶהוּ יִשּׁוּב בִּלְתִּי חֻקִּי,
שֶׁעַל כְּמוֹתוֹ הַחֹק גָּזַר
פֵּרוּק, פִּנּוּי – וּלְאַלְתַּר!

הַקַּנָּאוּת הַמְּטֹרֶפֶת
אֶת הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ גּוֹרֶפֶת
לְבוֹר עָמֹק, זֶה בּוֹר שֶׁל שַׁחַת
בּוֹ נִנַּגֵּף כֻּלָּנוּ יַחַד.
לֹא רַק חֶבְרוֹן וִירוּשָׁלַיִם,
גַּם תֵּל-אָבִיב וְגִבְעָתַיִם,
וְקִיּוּמֵנוּ כָּאן, בֵּינְתַיִם
הוּא מִתְנוֹדֵד עֲלֵי מֹאזְנַיִם.
לֹא נְתַנְיָהוּ, לֹא בָּרָק,
קֵץ לֹא יָשִׂימוּ לַבָּרְדָּק,
וְכָל סָחֶבֶת יִנְקְטוּ
פֶּן עַל כִּסְאָם יְנֻדְּנְדּוּ.

הַפָּלֶשְׂתִּינִים בֵּינְתַיִם
אֵינָם יוֹשְׁבִים חוֹבְקֵי יָדַיִם,
וְהֵם חוֹתְרִים לְלֹא לֵאוּת
לְהַכְרָזָה עַל עַצְמָאוּת.
כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נָחוּשׁ
כָּאן לְסַיֵּם אֶת הַכִּבּוּשׁ.
מִכְבָּר הָיִינוּ לְמִאוּס,
יַעַן-כִּי-כָךְ, לְלֹא הִסּוּס –
בְּבוֹא הַיּוֹם, הָאו"ם יַכִּיר
בְּפָלֶשְׂתִּין – מִקִּיר לְקִיר.

מְצֻיָּנִים בְּבָחוּרֵינוּ,
חִדְלוּ לַחֲנֹק כְּבָר אֶת גְּרוֹנֵנוּ.
מֵרְדִיפָה, קַלַּת-רַגְלַיִם
אַחַר הָעוֹף שֶׁבְּשָׁמַיִם,
לִבְסוֹף לָכֶם לֹא יִוָּתֵר –
לוּ עוֹף קָפוּא בַּמְּקָרֵר.

בִּמְקוֹם זִקְפַּת גַּאֲוַתְכֶם,
אָז – תִּכְסְסּוּ מִצְנַפְתְּכֶם,
וְאַנָּה אָז, רָבָּנֵיכֶם
יוֹלִיכוּ אֶת כָּל חֶרְפַּתְכֶם?!

[1]לובשי ציצית
[2]מן המיתולוגיה היונית – חטא הגאוה

ד"ר ערן גרף
ב' אדר ב תשע"א March 8, 2011