יום שני, 20 ביוני 2011

יִזְכֹּר (מִי?)

כָּל עָם, תְּהֵא אֲשֶׁר תְּהֵא דָּתוֹ,
אֶבֶן פִּנָּה בְּמוֹרַשְׁתּוֹ –
הִיא פָּעֳלָם שֶׁל מְיַסְּדָיו,
וּבְרֹאשָׁם – נוֹפְלִים בַּקְּרָב.
עַל רֹאשׁ שִׂמְחָה עוֹלֶה זִכְרָם
כְּנֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל לָעָם.
בֵּין הַנּוֹפְלִים, הֵן נִכְלָלִים:
גַּם עֲשִׁירִים וְגַם דַּלִּים,
וְכָל אֶחָד עַל פִּי דָּתוֹ
וְכָל מַחֲזִיק אֱמוּנָתוֹ,
בָּהֶם אֲדוֹן, בָּהֶם גַּם גְּבֶרֶת,
סְדִירִים לְצָד אַנְשֵׁי מַחְתֶּרֶת,
שְׂמֹאלָנִים גַּם יְמָנִים
וְ"חַיָּלִים הָאַלְמוֹנִים".

מְאֹד אֲנַחְנוּ רְגִישִׁים,
כְּשֶׁזָּרִים לֹא מַדְגִּישִׁים
כְּשֶׁבֵּין בְּנֵיהֶם הַמְיַסְּדִים –
הָיֹה הָיוּ גַּם יְהוּדִים.

אֶצְלֵנוּ, נוּסַח הַ"יִּזְכֹּר"
מָסֹרֶת הוּא, מִדּוֹר לְדוֹר.
הוּא מְצַוֶּה: "עַם יִשְׂרָאֵל,
נְצֹר זִכְרוֹ שֶׁל כָּל נוֹפֵל!
זִכְרוּ כִּי אֵלֶּה הַנּוֹפְלִים –
לָכֶם צִוּוּ אֶת הַחַיִּים!"

מֵעֵת שֶׁקָּמָה הַמְּדִינָה
הַמְּצִיאוּת הָפְכָה שּׁוֹנָה.
לֹא הַ"יִּזְכֹּר", לֹא הַהִמְנוֹן,
כְּלָל לֹא הֵבִיאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן –
שֶׁהַנּוֹפְלִים לְמַעֲנָהּ,
כֻּלָם – בָּנִים לַמְּדִינָה,
וְעִם נוֹפְלִים "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
נָפְלוֹ עֲלֵי אוֹתוֹ הַתֵּל –
צֶ'רְקֶסִים, דְּרוּזִים, בְּדוּאִים,
וְגַם הַרְבֵּה מְאֹד עוֹלִים
שֶׁצָּהָ"ל – לְחֵיקוֹ קִבֵּל
אֲבָל דָּחָה – עַם יִשְׂרָאֵל.

הַאָמְנָם "עַם יִשְׂרָאֵל"
מְשַׁמֵּשׁ כָּאן שֵׁם כּוֹלֵל,
שֶׁמַּכְלִיל בְּרֹב תְּבוּנָה
כָּל אֶזְרָח בַּמְּדִינָה?!
שֶׁמַּגְדִּיר לְכָל שׁוֹאֵל:
"עַם שֶׁחַי בְּיִשְׂרָאֵל"!!

דְּבַר-אִוֶּלֶת מְשֻׁנָּה
כָּאן מִזְּמַן כְּבָר לֹא נִשְׁמַע!
"יִשְׂרָאֵל" הוּא שֵׁם נִרְדָּף
לְיַעֲקֹב, אֲחִי-עֵשָׂו,
וְהַשֵּׁם, נִתַּן בְּלִי יֶזַע
רַק לִ"טְהוֹרֵי הַגֶּזַע".
אִם כָּךְ, נִרְאֶה שֶׁבָּאָה עֵת
הַ"יִּזְכֹּר" קְצָת לְשַׂדֵּד,
שֶׁיִּהְיֶה אֶתְנִי פָּחוֹת
וְיַקִּיף כְּלָל מִשְׁפָּחוֹת.

לַרָמַטְכָּ"ל, כָּךְ מִסְתַּבֵּר,
שֶּׁאֵין עִסּוּק דָּחוּף יוֹתֵר,
אֶלָּא לָשֶׁבֶת וְלִנְבּוֹר
בְּנֻסַּחוֹ שֶׁל הַ"יִּזְכֹּר"...
מַסְקָנְתוֹ זְחוּחַת הַדַּעַת:
חוֹבַת "יִזְכֹּר" – עַכְשָׁו מֻפְקַעַת
מִנִּי רְשׁוּת עַם-יִשְׂרָאֵל
אֶל רְשׁוּתוֹ שֶׁל כְּבוֹד הָאֵל –
יִשְׂרְאֵלִים כְּבָר מִזְדַּכִּים,
חוֹבַת ,יִזְכֹּר' - עַל אֱלֹקִים!!!
(מִנְהַג חָדָשׁ – שֶׁכְּבוֹד הָרַב
מַכְתִּיב לָאֵל אֶת תַּפְקִידָיו??!!)

"אֱלֹקִים", אִם טוֹב אָבִין,
הוּא שֵׁם נָהוּג בֵּין חֲרֵדִים,
אֲשֶׁר הוּא מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם
כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ בִּזּוּי הַ"שֵּׁם".
לָכֵן "יִזְכֹּר", תַחַת גְּלוֹבָּלִי,
הוֹפֵךְ פִּי כַּמָּה - סֶקְטוֹרְיָאלִי.

אַךְ לְשֵׁם מַה כָּל הַלִּהוּג?
זְכוּת בַּר-מִינָן – הֲרֵי נָהוּג –
שֶׁמְּנוּחָתוֹ שַׁאֲנָנָה
בִּסְתַּר כְּנָפַיִם שֶׁל שְׁכִינָה.
הַאֵל הַטּוֹב, הֵן מִן הַסְּתָם
הָאֱלֹהִים הוּא שֶׁל כֻּ-לָּ-ם!!

מַה גּוֹרָל שֶׁל כָּל אוֹתָם
שֶׁמִבְּחִינָתָם אֵל לֹא קַיָּם? –
כְּשֶׁלֹּא יִזְכּוֹר אוֹתָם הָעַם
הֲאִם לַשָּׁוְא הָיָה נָפְלָם???

שִׁירַת "תִּקְוָה" מַמָּשׁ אֵינָהּ
הִמְנוֹן נָאוֹת לַמְּדִינָה,
שֶׁהִיא בְּעֶצֶם תֵּיאוֹקְרַטְיָה
שֶׁמִּתְּנָאָהּ כְּדֶמוֹקְרַטְיָה,
וְאֵין כָּל צוֹרֵך שׁוּב לִסְקוֹר
שׁוּב מִגְרָעוֹת – כְּמוֹ בַּ"יִּזְכּוֹר"

מַר גָּנְץ, אַתָּה הוּא שַׂר-צְבָאֵנוּ,
עָלָיו הִשְׁלַכְנוּ יְהַבֵנוּ.
בְּבָחְרְךָ , אַמִּיץ, בְּלִי חָת,
בְּדֶרֶךְ קַנַּאֵי הַדָּת,
בּוֹגֵד אַתָּה בִּשְׁאָר הָעָם
שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ – אֵינָהּ דַּרְכָּם.
מְדִינָאִים שֶׁנִּכְנָעִים
לַמְּשַׁוְּקִים שֶׁל אֱלֹהִים
עוֹשִׂים לָאֵל שֵׁרוּת שֶׁל דֹּב
וְרַק פּוֹגְעִים בִּשְׁמוֹ הַטּוֹב.
הַבֵן מַר גָּנְץ, שֶׁכְּבוֹד הָאֵל –
לֹא כְּשׁוּק הַכַּרְמֶל מִתְנַהֵל...

וְשׁוּב הִנֵּנִי מְחַטֵּט,
אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְלַבֵּט:
הֲאִם לְךָ בְּתַפְקִידְךָ,
עוֹמֵד מֵידַע לִרְשׁוּתְךָ,
אֲשֶׁר מֵבִיא לְמַסְקָנָה:
"מוּטָב לְבֵן הַמְּדִינָה,
שֶׁיְּהָבוֹ יִהְיֶה נִתְלָה –
בָּאֵל וְלֹא בַּמֶּמְשָׁלָה"?

הֲאֵין עָדִיף, וּפִי כַמָּה,
עֲשׂוֹת – לִמְנוֹעַ מִלְחָמָה,
בְּמָקוֹם לִשְׁקֹד עַל נְהָלִים
שֶׁל "מִי יִזְכֹּר אֶת הַנּוֹפְלִים"?!

ד"ר ערן גרף
‏י"ח סיון תשע"אJune 20, 2011



יום שבת, 18 ביוני 2011

נַכְּסָה – נַאחְסָה.

יֵשׁ מִפְגָּשִׁים שֶׁל גּוֹרָלוֹת,
בָּהֶם יֵשׁ בֶּכִי לְיוֹבְלוֹת.

מִפְגָּשׁ כָּזֶה, בִלְתִּי נִשְׁכַּח,
בְּפָלֶשְׂתִּינָה – שְׁנַת תַּשָׁ"ח:
לְתוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה –
פָּנִים שׁוֹנוֹת בְּכָל אוּמָה:
בְּפִי פָלֶשְׂתִינָאִים – "נַכְּבָּה",
וְלַיִּשְׂרָאֵלִים – זוֹ "עָם-בָּהּ".
הַ"נַכְּבָּה", הִיא אָסוֹן נוֹרָא
כִּי עַם הָפַךְ בָּהּ – לִפְזוּרָה.
הַ"עַם-בָּהּ" – קָמָה מְדִינָה,
אֵלֶיהָ הִתְקַבֵּץ עַמָּהּ.

בָּאָרֶץ, הָעַמִּים הַשְּׁנָיִם,
הִתְגּוֹדְדוּ, חוֹרְקֵי שִׁנַּיִם:
בְּכָאן – הֻגְשָׁמָה צִיּוֹנוּת
שָׁם – נִגְזְרוּ חַיֵּי גָּלוּת.

וּמַה קוֹרֶה כְשֶׁמִּתְעָרְבִים
בִּסְבַךְ סִכְסוּךְ, גַּם הַקְּרוֹבִים?
סִבּוּב נוֹסַף, בּוֹ מַפְסִידִים
בְּאִוַּלְתָם – שְׁנֵי הַצְּדָדִים!

מֵאָז, נֻצְּלָה כָּל הִזְדַּמְּנוּת
לִצְעוֹד בִּנְתִיבֵי טָעוּת,
תּוֹךְ נִפְנוּפִים בְּסִסְמָאוֹת
בְּצִפִּיָּה לִישׁוּעוֹת.

הַצִּיּוֹנוּת – כְּבַר הֻגְשְׁמָה!
אַךְ טֻלְטְלָה מִמְּקוֹמָהּ
וְשׁוּכְתְבָה כְּדֵי תַּתְאִים
לְהַזָּיוֹת לְאֻמָּנִים.
הַמְּדִינָה שֶׁהִסְתַּפְּקָה
עֶשְׂרִים שָׁנִים בִּמְנַת חֶלְקָהּ,
נִפְתֵּתָה הִיא לְהָרִיחַ –
שֶׁאֵלֶּה פַעֲמֵי מָשִׁיחַ,
וְכִרְכְּרָה, סוּמִית כְּעֵדֶר,
לִפְעָמֵי מְשִׁיחַ שֶׁקֶר.

וְאִילוֹ מוּפְסְדֵּי תַשָׁ"ח,
שֶׁלֹּא זָכוּ לְשֶׁמֶץ גְּמַ"ח –
אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת שֶׁל גֵּרוּשׁ
קִבְּלו כְבוֹנוּס – גַּם כִּבּוּשׁ,
עַל כֵּן, יֶשְׁנָם שֵׁמוֹת שׁוֹנִים
לַנֵּס שֶׁל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים:
• מִי לוֹ פִסְגַּת קְדוּשָׁה נֶחְשָׁב –
קִבְרוֹת רָחֵל, יוֹסֵף, רָחָב –
לְהִתְגַּשְּׁמוּת מַשְׂאַת דּוֹרוֹת
קוֹרֵא "שִׁחְרוּר"! (מִלְּשׁוֹן "שְׁחוֹרוֹת"?!)
• לַעֲרָבִים – "נַכְּסָה" – תְּבוּסָה,
עַל שֵׁם אוֹתָהּ הַמְנוּסָה
שֶׁל הַצְּבָאוֹת הַגִּבּוֹרִים,
וְהַפְקָרַת הַנִּשְׁאָרִים...
• בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁפוּיֵי הַדַּעַת,
רוֹאִים כִּבּוּשׁ – עוֹל כְּמִרְדַּעַת,
מַשָּׂא וְנֵטֶל וְעַוְלָה
בְּגִּבּוּיָה שֶׁל מֶמְשָׁלָה.
עַל כֵּן מוּשַׂג תּוֹאֵם לַ "נַכְּסָה"
אֶצְלֵנוּ בְעִבְרִית הוּא "נַאחְסָה".

אָנוּ צוֹפִים בְּחֲרָדָה
אֵיךְ מְדִינָה שֶׁנִתְחַרְדָּה,
הָפְכָה עוֹבֶדֶת אֱלִילִים,
גּוּרֵי פָאשִׁיסְטִּים בָּהּ גְּדֵלִים.

מִי גוֹרְרֵנוּ לַגּוּלְגָּלְתָּא
בְּלִי GPS? - רֹאשׁ הַמֶמְשָּׁלְתָא!
הַמוֹטוֹ שֶׁאוֹתוֹ מַקְסִים:
"מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין ".
נְבִיא חָזוֹן אֶפּוֹקָלִיפְּטִי
שֶׁבַּשִּׁמּוּשׁ הָאֶסְקֶפִּיסְטִי,
זוֹעֵק: "פָּרְסִים עָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל
כֻּלְּכֶם מִיָּד, – לְהִבָּהֵל!!!"
עַל שׁוּם בְּעָיָה אַחֶרֶת
אֶצְלוֹ עִנְיַן לא מְעוֹרֶרֶת.

רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ הַיָּקָר,
טָפֵל הָפַכְתָּ לְעִיקָר!!!

מַסֲעּוֹתֶיךָ רַק הוֹלְכִים
וְנִהְיִּים מְגֻחֲכִים;
מִין תֵּאַטְרוֹן שֶׁל נַוָדִים
שֶׁל שִׁלְגִּיָּה עִם גַּמָּדִים
וְאֶת אַפְסּוּת הַשִּׁלְגִּיָּה
רַק מַדְגִּישָׁה הַפָּמַלְיָה.
לְמַסָּעוֹת לֶשֶׁם "שִׁכְנוּעַ"
אַתָּה מַמְּרִיא מִדֵּי שָׁבוּעַ,
לִמְקוֹם מוֹשְׁבֵי שׁוֹעֵי עוֹלָם,
מִין שְׁתַדְלָנוּת שֶׁל סְרָק וּסְתָם.
אֶל בּוּרְלֶסְקוֹנִי, סָארְקוֹזִי,
וּלְכָל קָאנְצְלֶר וְנָשִׂיא,
מוֹפַע שֶׁל בּוּרְלֶסְקָה סָרְקָסְטִּית
מִין אוֹפֶּרַת קַבְּצָן פַנְטָּסְטִּית.

הַנִּכְבָּדִים, דְּבַר כִּבּוּשִׁין
שָׂחִים לְךָ: "דַּי, בִּנְיָמִין!
בְּעוֹד מוֹרָא פָרְסִים עָלֶיךָ –
מִגּוֹ, סְבִיבְךָ, – חָרֵב בֵּיתֶךָ.
מֵחַד – עַמְּךָ הַמִּתְפּוֹרֵר,
מִמּוּל - עוֹלָם אֶתְכֶם צוֹרֵר,
מִכְּבָר אָזְלָה כָּל סַבְלָנוּת
לְתַכְסִיסֵי הַסַּרְבָּנוּת.

נוֹצְרָה דִּינָאמִיקָה בְּרוּרָה
שֶׁלֹּא תוּכַל כְּבָר לְעָצְרָהּ.
מְלַאי תֵּירוּצֶיךָ – כְּבָר שָׁחוּק,
מַשְׁמִים אַתָּה – כְּדֵי פִּהוּק –
כְּמוֹ הַבְּתוּלָה הַמִּזְדַּקֶּנֶת
שְׂאֵת דּוֹדֵיהָ לֹא נוֹתֶנֶת –
(אֹשֶׁר שָׁמוּר, לְכָל יוֹדְעָיו
לְרָעָתוֹ שֶׁל בְּעָלָיו):

מוּכַּר לִי סִפּוּר, לֹא מַמָּשׁ בְּעָלְמָא,
עַל אֲדוֹן שֶׁחָשַׁק בְּדוֹדִים שֶׁל עַלְמָה:
הֶעֱלָה הַצָּעָה מַתְאִימָה בְּאָזְנֶיהָ
וְהִמְתִּין בְּרֹב קֶשֶׁב – לִשְׁמוֹעַ דְּבָרֶיהָ.
הָעַלְמָה, לֹא פָּרְגִּית-שֶׁל-אָבִיב מְפֻנֶּקֶת,
אֶלָּא "בּוֹבֶּה-מְצִיאֶה" – בְּשֵׁלָה-מְתֻחְזֶּקֶת,
הִסְמִיקָה, הִשְׁפִּילָה מַבָּט בִּצְנִיעוּת
וְעָנְתָה בְּגִמְגּוּם – שֶׁנִּשְׁמָע דֵּי רָהוּט:

"תּוֹדָה לָאָדוֹן עַל תְשׂוּמָה שֶׁל הַלֵּב,
אַךְ שָׁלוֹשׁ לִי סִיבּוֹת, בִּגְלָלָן אַסֲרֵב:
אַחַת הִיא, כִּי אִמָּא תַּמּוּת מִבּוּשָׁה
אִם תֵּדַע שֶׁיָּדְעוּ אֶת בִּתָּהּ כְּאִשָּׁה.
שֵׁנִית – דּוֹדַי טֶרֶם נָתַתִּי לְאִישׁ
וְכֵיצַד אֶעֲתֵּר לְדָבָר כֹּה מֵבִישׁ?
הַסִּבָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֲנִי מְסָרֶבֶת –
אַחֲרֵי זֶה, תָּמִיד, לִי הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת!"

דָי בְּתַחְבּוּלוֹת בֵּינַיִם,
בִּישִׁיבָה בֵּין מִשְּׂפְּתַיִם,
תּוֹךְ עִסּוּק בְּמַחְשָׁבָה ¬–
עַל יָעַד הַמַּסָּע הַבָּא.
קֵץ לַנָּכְּסָה וְלַנָּאחְסְ
כִּי הָעָם כְּבַר – מְבוֹאָס!!!


[1]ספר דניאל ד' א-ד.


ד"ר ערן גרף
‏ט"ו סיון תשע"א June 17, 2011

יום שבת, 11 ביוני 2011

דָּגָן הִכְפִּישׁ גַּנָּן בַּגַּן?

גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן
דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן.
אֲבָל דָּגָן, בְּכִיר הַגַּן,
פִּתְאוֹם עוֹשֶׂה מִן בָּלָגָּן
וְהוּא מֵצִיק, כְּמוֹ דַּגְדְּגָן
בַּאֲחוֹרָיו שֶׁל הַגַּנָּן.

אוֹתוֹ דָּגָן, בּוֹגֵר הַגַּן,
הֵיטֵב מַכִּיר אֶת הַגַּנָּן,
עַל מֶחְדָּלָיו, אָמַר דָּגָן:
"זֶה כְּבָר מַגִּיעַ לִי – עַד כָּאן!!!"
עַל כֵּן עָלָה עַל הֶחָבִית,
הִקְהִיל הַכְּרוּב וְהַכְּרוּבִית,
הַסֶּלֶק בָּא עִם עָגְבָּנִית,
חוֹבֵק הַצְּנוֹן אֶת הַצְּנוֹנִית;
וְהַקִּנְרָס? – יָרָק אָצִיל,
עַל כֵּן נִלְוֶה אֵלָיו חָצִיל,
קִשּׁוּא? – מוּבָן, עִם שְׁעוֹעִית
גַּם בָּאָה חָסָה עֲרָבִית.

דָּגָן, בִּפְנֵי דָּרֵי הַגַּן,
נָשָׂא דְּבָרִים בִּגְנוּת גַּנָּן.
מַה הִשְׁתָּאוּ בְּכִירֵי הַגַּן –
דְּבָרִים שֶׁלֹּא רָאוּ מִשָּׁם
נִרְאִים בְּרוּרִים מְאֹד – מִכָּאן!
אוֹמֵר דָּגָן , שֶׁהַגַּנָּן –
הוּא בְּיוֹגְבוּת – כְּחוֹבְבָן:
אֵינוֹ דּוֹאֵג לְדֶשֶׁן, מַיִם,
סוֹמֵךְ הוּא עַל חַסְדֵי שָׁמַיִם,
בְּשִׁיטוֹתָיו – זוֹ הַשְּׁדֵמָה –
דִּינָהּ נִגְזַר – עִיֵּי שְׁמָמָה.

יַעַן מֻחְזָק זֶה הַדָּגָן
אוֹרְיָן מִכָּל יְרַק-הַגַּן,
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַיְּרָקוֹת
הַנְּצוּרוֹת הַמָּחְנִיקוֹת,
מִדְּלַעַת ועַד כֻּסְבָּרָה –
כֻּלָּן הִרְגִּישׁוּ בְכִי-רַע.
כִּשּׁוּת, אֵזוֹב וַחֲזָזִית
פָּקֵי בִּרְכַּיִם מִתְּזָזִית...
כִּי חֲסֵרִים הֵם מֻמְחִיּוּת
בְּעִנְיָנִים שֶׁל חַקְלָאוּת,
וּמַה לְךָ בָּהֶם רְבוּתָא? –
אֵין זוֹ לָהֶם גִּרְסַת יַנְקוֹתָא!

אִם בְּפֻמְבֵּי אוֹתוֹ דָּגָן
מֵגִיס דְּבָרִים בִּגְנוּת יַרְקָן –
הָרוֹשֵׁם הוּא דֵּי מְשַׁכְנֵעַ
כִּי הוּא – אֶחָד אֲשֶׁר יוֹדֵעַ...

וְהַגַּנָּן, יְדוּעַ גְּנַאי,
הֵשִׁיב בְּ"עַם יִשְׂרָאֵל חַי",
שָׁמַע שִׁבְחוֹ אֶל מוּל פָּנָיו –
רָחַץ לוֹ בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו,
אָמַר: "דָּגָן, לְתוֹעַלְתּוֹ,
חוֹשֵׂף כָּל שֶׁכָּמוּס אִתּוֹ
כִּי זֶה אָרְחוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵךְ –
שֶׁבִּכְזָבִים אֵינוֹ חוֹסֵךְ,
וְהָאוֹחֲזִים בִּכְנַף בִּגְדוֹ
הֵם חֲבוּרַת בּוֹגְדִים כְּמוֹתוֹ.
הֵמַר לִי גּוֹרָלִי הַבִּישׁ
שֶׁכָּל יוֹדְעִי אוֹתִי מַכְפִּישׁ..."

אַךְ מַר דָּגָן, נֶאְדָּרִי,
הַמִּבָּצָל יָבוֹא עֶזְרִי?
מַה בָּמְיָה וּפֶטְרוֹסִיְלנוֹן
אֲשֶׁר תַּכֶּה בַּתִּמָּהוֹן?
אִם מְהַלְכִים אָנוּ הַיּוֹם
עַל עֲבָרָיו שֶׁל פִּי-תְהוֹם,
הֲאִם ֵאֵלֶּה הָאָזְנַיִם
תְּשׁוּעָה יוֹרִידוּ משָּׁמַיִם?

חוֹשֵׁשׁ אַתָּה כְּמוֹ כֻּלָּנוּ
סֶפְּטֶמְבֶּר – מַה צוֹפֵן הוּא לָנוּ?
עִקַּר טַעֲנָתְךָ הִיא רַק
שֶׁנְּתַנְיָהוּ וּבָרָק,
מְחֻסְּרֵי כָּל הִגָּיוֹן
וְתוֹצְאַת דַרְכָּם – אָסוֹן!
שֶׁנְתַנְיָהוּ בִּישׁ-הַגָּדָא
מֵכִין לָנוּ מִן עדלידע,
אֲשֶׁר בְּתֹם הַמְּשִׂימָה
אִירָן אוּלַי מִדְבַּר שְׁמָמָה,
אַךְ הַתַּשְׁלוּם שֶׁבִּתְמוּרָה
עָשׂוּי לִהְיוֹת חֻרְבָּן נּוֹרָא...

דָּגָן יַקִּיר, מִגַּג נָא רֵד,
אִם בְּתָמִים לִבְּךָ חָרֵד;
אַתָּה מֻחְזָק ,יוֹדֵעַ חֵ"ן',
דְּבָרֶיךָ – מַבְהִילִים, לָכֵן.
אַתָּה נוֹגֵעַ בִּנְקֻדָּה:
בֵּיצָה – אֶפְשָׁר עוֹד לֹא נוֹלְדָה,
עָלֶיהָ אֵין הַרְבֵּה יְכֹלֶת
לִטְעוֹן כְּלַפֵּי הַתַּרְנְגֹּלֶת.

הַנַּח לַצְּנוֹן וְגַם לַשּׁוּם –
בְּזֹאת לֹא מְבִינִים הֵם כְּלוּם...
עָדִיף – תַּכֶּה בְּתִמָּהוֹן
וַעֶּדֶת חוּץ וּבִטָּחוֹן,
שֶׁמָּא תִּתְפֹּס שִׂיחָה קְטַנָּה
עִם מְבַקֵּר הַמְּדִינָה...
שֶׁזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר יָעִיל
מִלְּהַרְשִׁים אֶת הַדַּחְלִיל.

זֶה כְּמוֹ הָבֵא בִּמְבוּכָה
בְּאִם תִּשְׁאַל אֶת רֵעֲךָ:
"עוֹדְךָ מַכֶּה אֶת אִשְׁתְּךָ"? –
אֵיזֶה תְּשׁוּבָה יִתֵּן לְךָ?
יֹאמַר "אָכֵן" – הֲרֵי וַדָּאי
שֶׁאִישׁ רָאוּי הִנּוֹ לִגְנַאי.
יֹאמַר "אֵינִי"? זֶה כְּמוֹ אָמַר
"כֵּן, הִכִּתִּיהָ בֶּעָבָר",
וְכָךְ יוֹצֵא הָאִישׁ חָפוּי
גַּם אִם בִּכְלָל אֵינוֹ נָשׂוּי...

לְרַבִּים פֹּה, מִמֵּילָא
אִי-אֵמוּן, מִלְכַתְחִילָה –
בַּמַּנְהִיגוֹת שֶׁל זֶה הַצֶּמֶד,
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כֹּה הַרְבֵּה אַל-חֶמֶד.

עַל-כֵּן דָּגָן, אִם הַשְּׁמוּעָה
הִנֶּנָּה לְצָרְכֵי מְנִיעָה,
הַשְׁמַע דָּבָר בָּרוּר, סָדוּר
אַךְ לֹא בִּפְנֵי כְּלָל הַצִּבּוּר!!!

ד"ר ערן גרף
 June 10, 2011‏ח' סיון תשע"א