הוֹי, רַבָּנִים, רַבֵּי-אוֹנִים
עַל קְהַל חֵרְשִׁים-שׁוֹטִים-קְטַנִּים,
שֶׁמְּהַלְּכִים אַחֲרֵי רַבָּא
כְּמוֹ סוּמִים – בַּאֲרֻבָּה.
כִּמְשַׁרְתָיו שֶׁל הַצִּבּוּר –
(לָכֶם עָדִיף – חָשׁוּךְ וּבוּר) –
עֲלֵי כֵּס רָם, כְּרַב דְּמָתָא[1] ,
אוֹ כְּאָבוֹת שֶׁל מְתִיבְתָּא [2],
בָּכֶם פָּחוֹת, בָּכֶם יוֹתֵר [3] –
יֵשׁ הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם פְּלַסְתֵּר
וְאֵת הַיֶּדַע בִּגְמָרָא
הוֹפְכִים לְמִין קַרְדֹּם שְׂרָרָה.
בְּדֵמָגוֹגְיָה פִּלְּפּוּלִית
לָכֶם הַקַּלְפֵּי – הַתַּכְלִית.
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲצֵרְכֶם –
אַתֶּם עוֹשְׁקִים לְלֹא רַחֵם
אֶת מַשְׁאַבֵּי הַמְּדִינָה
מִבְּלִי לָתֵת תְּמוּרָה קְטַנָּה,
וְלָאֶזְרָח, אַתֶּם מִכְּבָר –
כְּמוֹ רֵיחַיִם עַל צַוָּאר.
הֲאִם תּוֹרָה שֶׁבְּפִיכֶם –
הִיא שֶׁקִּבְּלוּ אֲבוֹתֵיכֶם
בִּידֵי מֹשֶׁה, מֵאֲדֹנָי
בַּמַּעֲמָד שֶׁל הַר-סִינַי?
אֵי לֹא תִּגְנֹב? אֵי לֹא תַּחְמֹד?
שֵׁשֶׁת יָמִים אֵי לַעֲבֹד?
מִמַּעֲמָד בְּרִית בֵּין בְּתָרִים
בִּתְרֵי-בְּרִיתוֹת – רַק מוֹתִירִים.
סִכְסוּךְ וְרִיב וּמְדָנִים
עַל כָּל סוּגְיָא שֶׁבָּהּ דָּנִים.
מָדוֹן הִנְּכֶם זוֹרְעִים בְּכָל,
אַךְ בֵּינֵיכֶם – הֲכִי גָּדוֹל:
חֲסִידִים מוּל מִתְנַגְּדִים!
לִיטָּאִים מוּל סְפָרַדִּים!
כְּשֶׁזֶּה הִתִּיר – רֵעוֹ אוֹסֵר,
בְּפַשְׁקְוִילִים מְיַסֵּר!
יַד כָּל אַדְמוֹ"ר בִּזְקַן רֵעוֹ,
כָּל חִלּוֹנִי – לָהֶם פַּרְעֹה,
שֶׁיֵּשׁ לְהַצִּיגוֹ כִּכְלִי רֵיק,
לִטֹּל כַּסְפּוֹ וּלְהִסְתַּלֵּק.
מָה עִם צִיּוֹנוּת דָּתִית
שֶׁמִתְגַּדְרָה כְּמוּסָרִית?!
בָּהּ רַבָּנִים שֶׁמּוֹלִיכִים
אֵל הַמֻּקְצוֹת שֶׁבַּדְּרָכִים,
שְׁבִירָה שֶׁל יַחֲסֵי שְׁכֵנוּת,
שֶׁל הֲסָתָה לְרַצְחָנוּת,
שֶׁל נְקִיטַת מוּסָר כָּפוּל
וְגִזְעָנוּת שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּל.
בָּהֶם קוֹבְעִים כִּי בְּלִי סָפֵק:
"הָעֲרָבִים - הֵם עֲמָלֵק,
וְהַהוֹרֵג בָּם (מַמָּשׁ כָּךְ)
כָּל הַמַּרְבֶּה, זֶה מְשֻׁבָּח";
בְּכָל הַתְּחוּם שֶׁל הַמּוֹשָׁב
יֶשְׁנוֹ אִסּוּר כְּבָר מֵעַכְשָׁיו:
הַשְׂכֵּר לָהֶם, אוֹ מְכֹר קִנְיָן,
כָּל הָעוֹשֶׂה זֹאת – עֲבַרְיָן.
וּמָה עִם מְחַיֵּי הַתֵּיזָה
לְעִנְיָנֵי טֹהַר הַגֶּזַע?
גִּיּוּר, אֲפִלּוּ נֶעֱרַךְ
וְגַם אִשְּׁרָהוּ רַב-מְֻסְמָךְ
אֲפִלּוּ מִתְקָרֵא "מָרָן"
כּוֹפְרִים בּוֹ חֶבֶר רַבָּנָן,
אִם מִתְגַּלֶּה שֶׁהַמְּגֻיָּר
לֹא כָּל תַּרְיָ"ג מִצְווֹת שָׁמַר
(בְּבוֹא יוֹמוֹ לְהִקָּבֵר –
יֻטְמַן מֵאֲחוֹרֵי גָּדֵר).
אִם זילברברג שִׁמְךָ, הַבֵן,
בָּרוּר הוּא שֶׁהִנְּךָ כֹּהֵן!
זֹאת לֹא לָקַחְתָּ בִּרְצִינוּת? –
סְמוֹך עַל בּוֹלְשֵׁי הָרַבָּנוּת,
שֶׁיַּחְשְׂפוּ אֶת הַבּוּשָׁה
בְּאִם תַּחְפֹּץ לָשֵׂאת – גְּרוּשָׁה.
וְאִם עַל גְּבֶרֶת אַלְמָנָה
הִכְרִיז דַּיָּן: "הִיא עֲגוּנָה",
בֵּן שֶׁתֵּלֵד מֵהֵרָיוֹן
יֻכְתַּר "מַמְזֵר" – לְדֵרָאוֹן.
הִנֵּה עוֹד נְבָלָה קְטַנָּה:
"דִּינָא דְּמַלְכוּתָא – דִּינָא" –
כָּךְ מְקֻבָּל בַּיַּהֲדוּת,
אַךְ לֹא עַל בְּכִירִים בְּרַבָּנוּת.
הֵם מֵחַפִּים עַל נְבָלִים
סוֹטִים – מֵעֹנֶשׁ גּוֹאֲלִים.
הֵם מְשִׂימִים עַצְמָם גּוּשְׁפַּנְקָא,
חֹק מְדִינָה? – נֶגְדּוֹ הֵם דַּוְקָא!!!
זֶה שֶׁהֻדַּח מִנְּשִׂיאוּת
כִּי שָׂשׂ הָיָה אֱלֵי מִזְמוּט,
הֻרְשָׁע בִּידֵי שׁוֹפְטֵי מָחוֹז
כְּאִישׁ מָאוּס וְגַם נָלוֹז.
אַךְ יֵשׁ לוֹ נֶחָמָה פּוּרְתָא,
כִּי רַבָּנִים שֶׁל מְתִיבְתָּא –
וְדַוְקָא שִׂיא הַצִּיּוֹנִים –
לְזֶה אַלּוּף הַזִּיוּנִים
שָׁלְחוּ פַּתְשֶׁגֶן שֶׁל תְּמִיכָה:
"אַל נָא תִּפּוֹל בְּרוּחֲךָ,
כִּי לָנוּ – אִישׁ צַדִּיק אַתָּה,
הַמִּתְלוֹנֶנֶת – הִיא זָנְתָה".
לְאֵלֶּה שֶׁכְּבָר מִתְגַּיְּסִים
הֵם הַקּוֹבְעִים אֶת הַדְּפוּסִים
מָתַי הַנֶּפֶשׁ לְחָרֵף,
מָתַי פְּקֻדָּה יֵשׁ לְסָרֵב...
מִנָיִין רַב עִם זְקַן שֵׂיבָה
סַמְכוּת לוֹ בְּהִלְכוֹת צָבָא?!
לִי שְׁאִילְתָא יֵשׁ, רַבּוֹתַי:
הֲזוֹ תּוֹרָה מֵהַר-סִינַי?
זוֹ הַסְּגֻלָּה הַיִּחוּדִית
שֶׁל הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית?
הַיַּהֲדוּת הַמְּפֹאֶרֶת –
הִיא מִתְרַחֶקֶת, מִתְנַכֶּרֶת.
הֲאִם פָּשׁוּט הָלְכָה לָהּ "הַיְיטָה [4]"
הַיַּהֲדוּת מִנִּי אוֹרָיְתָא?!
וְהִיא הָלְכָה לָהּ וְצָבְרָה
פְּחִיתוּת מִידוֹת, כְּמוֹ יָהֳרָה
וַאֲטִימוּת לְחֹק וָצֶדֶק,
לַמָּךְ לָתֵת תִּקְוָה כְּסֶדֶק;
הַפָּרָנוֹיָה שֶׁל הַדָּת –
לִרְאוֹת אוֹיֵב בְּכָל אֶחָד,
הַפְקֵּר עָתִיד, חֹק וּמוּסָר
בִּכְדֵי לִחְיוֹת בִּזְמַן עָבָר.
שְׁלַל שֶׁל מִדּוֹת וַעֲרָכִים
נוֹתְרוּ שָׁם בְּשׁוּלֵי דְּרָכִים.
מִן הַמִּטְעָן הָרוּחָנִי –
מְעַט מְאֹד מוֹצֵא אֲנִי.
אַיֵּה אוֹתָן מִידוֹת נָאוֹת?
טֻבְּעוּ בִּיוֵן הַמִּקְוָאוֹת?!
[1]רב המקום (בארמית).
[2]ישיבה (ארמית).
[3]בפרוש אינני נוקט הכללה אלא מציין כי יש בצבור הרבנים המגוון גם כאלה ואליהם אני מתכוון בדברי.
[4] לטייל, בעגה לתינוקות
ד"ר ערן גרף
כ"ח אדר א תשע"א March 4, 2011
עַל קְהַל חֵרְשִׁים-שׁוֹטִים-קְטַנִּים,
שֶׁמְּהַלְּכִים אַחֲרֵי רַבָּא
כְּמוֹ סוּמִים – בַּאֲרֻבָּה.
כִּמְשַׁרְתָיו שֶׁל הַצִּבּוּר –
(לָכֶם עָדִיף – חָשׁוּךְ וּבוּר) –
עֲלֵי כֵּס רָם, כְּרַב דְּמָתָא[1] ,
אוֹ כְּאָבוֹת שֶׁל מְתִיבְתָּא [2],
בָּכֶם פָּחוֹת, בָּכֶם יוֹתֵר [3] –
יֵשׁ הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם פְּלַסְתֵּר
וְאֵת הַיֶּדַע בִּגְמָרָא
הוֹפְכִים לְמִין קַרְדֹּם שְׂרָרָה.
בְּדֵמָגוֹגְיָה פִּלְּפּוּלִית
לָכֶם הַקַּלְפֵּי – הַתַּכְלִית.
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲצֵרְכֶם –
אַתֶּם עוֹשְׁקִים לְלֹא רַחֵם
אֶת מַשְׁאַבֵּי הַמְּדִינָה
מִבְּלִי לָתֵת תְּמוּרָה קְטַנָּה,
וְלָאֶזְרָח, אַתֶּם מִכְּבָר –
כְּמוֹ רֵיחַיִם עַל צַוָּאר.
הֲאִם תּוֹרָה שֶׁבְּפִיכֶם –
הִיא שֶׁקִּבְּלוּ אֲבוֹתֵיכֶם
בִּידֵי מֹשֶׁה, מֵאֲדֹנָי
בַּמַּעֲמָד שֶׁל הַר-סִינַי?
אֵי לֹא תִּגְנֹב? אֵי לֹא תַּחְמֹד?
שֵׁשֶׁת יָמִים אֵי לַעֲבֹד?
מִמַּעֲמָד בְּרִית בֵּין בְּתָרִים
בִּתְרֵי-בְּרִיתוֹת – רַק מוֹתִירִים.
סִכְסוּךְ וְרִיב וּמְדָנִים
עַל כָּל סוּגְיָא שֶׁבָּהּ דָּנִים.
מָדוֹן הִנְּכֶם זוֹרְעִים בְּכָל,
אַךְ בֵּינֵיכֶם – הֲכִי גָּדוֹל:
חֲסִידִים מוּל מִתְנַגְּדִים!
לִיטָּאִים מוּל סְפָרַדִּים!
כְּשֶׁזֶּה הִתִּיר – רֵעוֹ אוֹסֵר,
בְּפַשְׁקְוִילִים מְיַסֵּר!
יַד כָּל אַדְמוֹ"ר בִּזְקַן רֵעוֹ,
כָּל חִלּוֹנִי – לָהֶם פַּרְעֹה,
שֶׁיֵּשׁ לְהַצִּיגוֹ כִּכְלִי רֵיק,
לִטֹּל כַּסְפּוֹ וּלְהִסְתַּלֵּק.
מָה עִם צִיּוֹנוּת דָּתִית
שֶׁמִתְגַּדְרָה כְּמוּסָרִית?!
בָּהּ רַבָּנִים שֶׁמּוֹלִיכִים
אֵל הַמֻּקְצוֹת שֶׁבַּדְּרָכִים,
שְׁבִירָה שֶׁל יַחֲסֵי שְׁכֵנוּת,
שֶׁל הֲסָתָה לְרַצְחָנוּת,
שֶׁל נְקִיטַת מוּסָר כָּפוּל
וְגִזְעָנוּת שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּל.
בָּהֶם קוֹבְעִים כִּי בְּלִי סָפֵק:
"הָעֲרָבִים - הֵם עֲמָלֵק,
וְהַהוֹרֵג בָּם (מַמָּשׁ כָּךְ)
כָּל הַמַּרְבֶּה, זֶה מְשֻׁבָּח";
בְּכָל הַתְּחוּם שֶׁל הַמּוֹשָׁב
יֶשְׁנוֹ אִסּוּר כְּבָר מֵעַכְשָׁיו:
הַשְׂכֵּר לָהֶם, אוֹ מְכֹר קִנְיָן,
כָּל הָעוֹשֶׂה זֹאת – עֲבַרְיָן.
וּמָה עִם מְחַיֵּי הַתֵּיזָה
לְעִנְיָנֵי טֹהַר הַגֶּזַע?
גִּיּוּר, אֲפִלּוּ נֶעֱרַךְ
וְגַם אִשְּׁרָהוּ רַב-מְֻסְמָךְ
אֲפִלּוּ מִתְקָרֵא "מָרָן"
כּוֹפְרִים בּוֹ חֶבֶר רַבָּנָן,
אִם מִתְגַּלֶּה שֶׁהַמְּגֻיָּר
לֹא כָּל תַּרְיָ"ג מִצְווֹת שָׁמַר
(בְּבוֹא יוֹמוֹ לְהִקָּבֵר –
יֻטְמַן מֵאֲחוֹרֵי גָּדֵר).
אִם זילברברג שִׁמְךָ, הַבֵן,
בָּרוּר הוּא שֶׁהִנְּךָ כֹּהֵן!
זֹאת לֹא לָקַחְתָּ בִּרְצִינוּת? –
סְמוֹך עַל בּוֹלְשֵׁי הָרַבָּנוּת,
שֶׁיַּחְשְׂפוּ אֶת הַבּוּשָׁה
בְּאִם תַּחְפֹּץ לָשֵׂאת – גְּרוּשָׁה.
וְאִם עַל גְּבֶרֶת אַלְמָנָה
הִכְרִיז דַּיָּן: "הִיא עֲגוּנָה",
בֵּן שֶׁתֵּלֵד מֵהֵרָיוֹן
יֻכְתַּר "מַמְזֵר" – לְדֵרָאוֹן.
הִנֵּה עוֹד נְבָלָה קְטַנָּה:
"דִּינָא דְּמַלְכוּתָא – דִּינָא" –
כָּךְ מְקֻבָּל בַּיַּהֲדוּת,
אַךְ לֹא עַל בְּכִירִים בְּרַבָּנוּת.
הֵם מֵחַפִּים עַל נְבָלִים
סוֹטִים – מֵעֹנֶשׁ גּוֹאֲלִים.
הֵם מְשִׂימִים עַצְמָם גּוּשְׁפַּנְקָא,
חֹק מְדִינָה? – נֶגְדּוֹ הֵם דַּוְקָא!!!
זֶה שֶׁהֻדַּח מִנְּשִׂיאוּת
כִּי שָׂשׂ הָיָה אֱלֵי מִזְמוּט,
הֻרְשָׁע בִּידֵי שׁוֹפְטֵי מָחוֹז
כְּאִישׁ מָאוּס וְגַם נָלוֹז.
אַךְ יֵשׁ לוֹ נֶחָמָה פּוּרְתָא,
כִּי רַבָּנִים שֶׁל מְתִיבְתָּא –
וְדַוְקָא שִׂיא הַצִּיּוֹנִים –
לְזֶה אַלּוּף הַזִּיוּנִים
שָׁלְחוּ פַּתְשֶׁגֶן שֶׁל תְּמִיכָה:
"אַל נָא תִּפּוֹל בְּרוּחֲךָ,
כִּי לָנוּ – אִישׁ צַדִּיק אַתָּה,
הַמִּתְלוֹנֶנֶת – הִיא זָנְתָה".
לְאֵלֶּה שֶׁכְּבָר מִתְגַּיְּסִים
הֵם הַקּוֹבְעִים אֶת הַדְּפוּסִים
מָתַי הַנֶּפֶשׁ לְחָרֵף,
מָתַי פְּקֻדָּה יֵשׁ לְסָרֵב...
מִנָיִין רַב עִם זְקַן שֵׂיבָה
סַמְכוּת לוֹ בְּהִלְכוֹת צָבָא?!
לִי שְׁאִילְתָא יֵשׁ, רַבּוֹתַי:
הֲזוֹ תּוֹרָה מֵהַר-סִינַי?
זוֹ הַסְּגֻלָּה הַיִּחוּדִית
שֶׁל הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית?
הַיַּהֲדוּת הַמְּפֹאֶרֶת –
הִיא מִתְרַחֶקֶת, מִתְנַכֶּרֶת.
הֲאִם פָּשׁוּט הָלְכָה לָהּ "הַיְיטָה [4]"
הַיַּהֲדוּת מִנִּי אוֹרָיְתָא?!
וְהִיא הָלְכָה לָהּ וְצָבְרָה
פְּחִיתוּת מִידוֹת, כְּמוֹ יָהֳרָה
וַאֲטִימוּת לְחֹק וָצֶדֶק,
לַמָּךְ לָתֵת תִּקְוָה כְּסֶדֶק;
הַפָּרָנוֹיָה שֶׁל הַדָּת –
לִרְאוֹת אוֹיֵב בְּכָל אֶחָד,
הַפְקֵּר עָתִיד, חֹק וּמוּסָר
בִּכְדֵי לִחְיוֹת בִּזְמַן עָבָר.
שְׁלַל שֶׁל מִדּוֹת וַעֲרָכִים
נוֹתְרוּ שָׁם בְּשׁוּלֵי דְּרָכִים.
מִן הַמִּטְעָן הָרוּחָנִי –
מְעַט מְאֹד מוֹצֵא אֲנִי.
אַיֵּה אוֹתָן מִידוֹת נָאוֹת?
טֻבְּעוּ בִּיוֵן הַמִּקְוָאוֹת?!
[1]רב המקום (בארמית).
[2]ישיבה (ארמית).
[3]בפרוש אינני נוקט הכללה אלא מציין כי יש בצבור הרבנים המגוון גם כאלה ואליהם אני מתכוון בדברי.
[4] לטייל, בעגה לתינוקות
ד"ר ערן גרף
כ"ח אדר א תשע"א March 4, 2011
