יום ראשון, 14 בפברואר 2010

מִמֶּנִּי אֶל מֶנִּי כּוֹתְבַנִי מִכְתַּב,(אֵינְךָ מַכִּירֵנִי, זֹאת דֶּרֶךְ אַגַּב).

– January 25, 2010 ‏י' שבט תש"ע

 
כְּבוֹד יוֹעֵץ מִשְׁפָּטִי, מַר מֶנִּי מַזּוּז,
תַּמָּה הַקָדֶנְצְיָה וְעֵת הִיא לָזוּז.
בְּשַׁעַר נִיהוּל שֶׁל עִסְקֵי מְדִינָה
הָיִיתָ נִיצָב כִּמְזוּזָה אֵיתָנָהּ,
כְּנַעַר הוֹלַנְדִי סוֹכֵר אֶת הַפֶּרֶץ
נחוּשׁ וְאֵיתָן, וּמָגֵן בְּרֹב מֶרֶץ –
מִפְּנֵי מִתְנַכְּלִים לְיוֹשְׁרַת הַשִּׁלְטוֹן
שֶׁלְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם יֵשׁ רַק כּוֹחַ וָהוֹן,
הַכֹּל מְדַשְׁדֵּשׁ, וְדָבָר כִּי יָזוּז –
כְּשֶׁגּוֹרֵם הַמֵּנִיעַ? כֹּחוֹ שֶׁל הַזּוּז!!

הַיֶּדַע, הָאוֹמֶץ וְיוֹשֶׁר אִישִׁי
עוֹשִׂים אִישׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ לְאוֹצַר אֱנוֹשִׁי.
קָשֶׁה לְהַשְׁלִים, עֵת יִתַּמּוּ לַחֲגוֹג,
תֵּלֵךְ, וּמָחָר מֵחַיֵּינוּ תִּפֹּג.
מֵעָלֶיךָ נִפְרָד אָנֹכִי בְּמִשְׁאֶלֶת:
אַל – נָא תְּהֵא טוֹרֵק אֶת הַדֶּלֶת!
כֵּיצַד נְשַּׁמְרֶךָ – הֱיֵה לָנוּ חָ"כְּ?!
כַּיּוֹם זוֹ רְבוּתָא לִדְגַת הָרְקָק!
תָּקִים מִפְלָגָה שֶׁתָּפִיחַ תִּקְווֹת –
שֶׁתַחֲרוֹט עַל דִּגְלָהּ כְלִיל מִידוֹת הַטּוֹבוֹת?
גַּם שָׁם כְּבָר הָיִינוּ, שָׂבַעְנוּ מַפַּח!
עַל כֵּן נְבוּכוֹתִי, כִּי מַה אִיעָץ לָךְ?
עוֹמְדֵנִי נִכְלָם וְעֵצָה אֵין עִמִּי,
אַךְ אוֹתְךָ לְהַפְסִיד – זֶה פִסְפוּס לְאוּמִּי.
בּךָ וּבְשֶׁכְּמוֹתְךָ בִּי גְּלוּמָה הַתִּקְוָה
כִּי תּוּשָׁב לִי אַרְצִי, הַיְשָׁנָה, הַטּוֹבָה.

בכבוד
ד"ר ערן גרף
תל אביב

יום חמישי, 11 בפברואר 2010

BBC


20.1.10


שׁוּב נִגְרַרְתִּי, בְּלִי חֶדְוָה,
לְמִשְׂחָק אֱמֶת / חוֹבָה.
אֲבָל אֵיךְ לָעֵת הַזֹּאת,
בַּעַל עֵט יוּכַל הָחֲשׁוֹת?

זֶה מִזמן מְדִינָתֵנוּ
אֵין בַּה דָי למַנְהִיגֵינוּ,
כִּי אֶצְלֵנוּ, בִּזְיוֹנוֹת
שֶׁעוֹלִים עַל דִּמְיוֹנוֹת,
זֶה מִכְּבָר לֹא מַרְשִׁימִים
וְכוֹתֶרֶת לֹא עוֹשִׂים.
(קָם יוֹעֵץ תַּדְמִית חָרוּץ
פָּסַק לָהֶם: "תֵצְאוּ בַּחוּץ").


נְתַנְיָהוּ, מִן הָרֶגַע
שֶּׁהָפַךְ לָנוּ לְפֶגַע,
מְנַפְנֵף, דּוֹחֵף אִתּוֹ
אֶת תִּפְאֶרֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ.
כָּל מוֹפַע וְכָל נְאוּם,
אִם בַּכְּנֶסֶת אוֹ בָּאוּ"ם,
בְּחֻפְשָׁה בְּיַם כִּנֶּרֶת,
בַּחֲזִית – תָּמִיד הַגְּבֶרֶת.


כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ כֻּלָּם,
גַּם הַגְּבֶרֶת – רַק אָדָם.
סוֹד גָּלוּי, שֶׁאַף אָדָם
לֹא נִבְרָא מַמָּשׁ מוּשְׁלָם.
אַךְ לְמִי (וְלֹא אָבִינָה)-
שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּ"וִיטְרִינָה"
הַמִגְרַעַת הַפְּרָטִית
נֶהְפֶכֶת מַמְלַכְתִּית.
דּוֹפִי רַב בָּאִישִׁיּוּת –
הִיא תְּכוּנַת הַהִתְנַשְּׂאוּת,
וְגַם לִרְדּוֹת בְּאֲנָשִׁים,
(בִּמְיוּחָד בְּחַלָּשִׁים).


קוֹל הֲמוֹן – כְּקוֹל שַׁדַּי
וּשְׁמוּעוֹת שָׁמַעְנוּ – דַּי,
כִּי לַגְּבֶרֶת שֶׁלְּעֵיל –
אֹפִי, שֶׁיִשמוֹר הָאֵל.
כְּשֶׁהַגְּבֶרֶת מְהַדְהֶדֶת
כָּל הַמְּדִינָה רוֹעֶדֶת.


יֵשׁ אוֹמְרִים בְּהַכְלָלָה–
שֶׁגַּם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
כַּנִּרְאֶה אַף הוּא לוֹקֶה
בְּסוּג אֹפִי דֵּי דּוֹמֶה.
(יֵשׁ סְבָרוֹת וַהֲגִיגִים
עַל סִיבּוֹת לְזִוּוּגִים,
כְּמוֹ, מַדּוּעַ הִצְטָרֵף
הַזַּרְזִיר אֶל הָעוֹרֵב...).


שׁוּב הַפַּעַם, רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת –
מַטְבִּיעֵנוּ בְּאִוֶּלֶת:
מְבַקֵּר הָיָה הוּא אֶת
מֶרְקֶל [1], יְדִידַת אֱמֶת,
וּלְפֶתַע, הַפְתָּעָה!!!
בִּיבִּי יֵשׁ לוֹ הוֹדָעָה!!!
הַאָמְנָם מַכְרִיז עַל דֶּרֶךְ
לְשָׁלוֹם צוֹדֵק? בְּעֵרֶךְ?
עַל שִׁחְרוּר גִּלְעָד שַׁלִּיט?
עַל תֶּאוֹרְיָה כַּלְכָּלִית?
הוּא – קֳבַל כָּל הַשְּׁכֵנִים –
שָׁם פָּרַס אֶת הַסְּדִינִים,
וְשִׁתֵּף כָּל בַּר-בֵּי-רַב
בְּזִיוָם הַמְרוּבָּב,
מוּל עֵינַיִם נִדְהָמוֹת
שֶׁל תִּקְשׁוֹרֶת כָּל-אוּמוֹת


כָּךְ, בְּהַאי לִישְׁנָא אָמַר–
(לֹא שִׁנִּיתִי שׁוּם דָּבָר):
"לְכָל נוֹשְׂאֵי אוֹתוֹ מַשָּׂא-רַע,
אַל תִּשְׁלָחוּ יָד בְּשָׂרָה,
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר עִמִּי
הִיא, הִיא נֶכֶס לְאוּמִי".
וְעַכְשָׁו, אִחֲזוּ חָזָק,
יָצָא מַרְצֵעַ מִן הַשַּׂק:
הִיא! אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
הִיא! לִמְּדָה הִלְכוֹת חֶמְלָה,
הִיא! נָתְנָה מוֹפֵת אִישִׁי
בַּמִּישׁוֹר הָאֱנוֹשִׁי,
והוֹרְתָה לוֹ הַנָּתִיב
אֵיךְ לִהְיוֹת אָדָם נָדִיב.
בִּזְכוּתָהּ, הַמְּשׁוּפָּר–
שׁוּב אֶל הַתַּפְקִיד נִבְחָר.


נְתַנְיָהוּ נִּכְבָּדִי,
טַעַם – זֶה עִנְיָין ַפְּרָטִי.
וְדוּגְמָא נָבִיא פֹּה, הָבָה:
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב גּוּיָאבָה.
יְבוּשָׂם לו, יֶעֱרַב –
אַךְ אֵלָיו אִישׁ לֹא יִקְרַב,
כִּי נִיחוֹחַ הַמַּטְעָם
דֵּי מָאוּס עַל רֹב הָעָם.
שְׁמוֹר אֵיפֹה אֶת אִשְׁתְּךָ
בְּעִיקָר לְעַצְמְךָ!!!
בַּמִּדְּרָג הַ"בָּאַסִּי" [2],
זֶה הַפַּעַם "בִּיבִּי – שִׂיא" [3]!



ד"ר ערן גרף


[1]אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה
[2] מלשון "באסה"
[3]יש לקרוא BBC