אֱלוּל נֶאֱנַק תַּחַת לַהַט שָׁרָב ,
עַד אֵין אִישׁ מְסֻגָּל לְשַׁנֵּס אֶת מָתְנָיו
וּלְקַדֵּם פְּנֵי שָׁנָה חֲדָשָׁה, הַכְּבוּדָּה,
בְּנֹהַל תַּקִּין וְתָכְנִית עֲבוֹדָה.
אֶת חִלּוּפֵי מִשְׁמְרוֹת הַשָּׁנִים
נָהוּג לְצַיֵּן בְּמִלּוֹת דֻבְשָּׁנִים.
יֶלֶד הָיִיתִי, הַיּוֹם אֲנִי סָב
וְסִגְנוֹן הַבְּרָכוֹת, שִׁנָּה אֶת פָּנָיו:
כַּרְטִיס הַבְּרָכָה, עִם חָלוּץ-חֲלוּצָה
מְלוֹא הַטֶּנֶא יָנִיפוּ, כְּחוּלֵי הַחֻלְצָה.
וּבְיָם הַתָּכֹל, מִי עָשָׁן מְתַּמֶּרֶת?
אֳנִיָּה אֶת אַחֵינוּ הָבֵא, מְמַהֶרֶת.
מְאַחֵל-מְאוּחָל, שְׁנֵיהֶם אָז גַּם יָחַד,
לָחֲמוּ וְחָלְמוּ וְחָלוּ בְּקַדַּחַת
עֵת חָלְקוּ הֵם יַחְדָּיו בְּחָזוֹן מְשׁוּתָף –
שֶׁל ְתִקְוָה לְזָקֵן, לַצָּעִיר וְלַטַּף.
הַיּוֹם אֵין כַּרְטִיס מְעֻטָּר מַלְאָכִים
או חַיָּל וְחַּיֶלֶת בְּעוֹז מְחַיְּכִים.
עַל כְּנַף הַדוֹאֶ"ל הַבְּרָכָה מְשּׁוּגֶרֶת
בִּמְחִי שֶׁל עַכְבָּר, לִתְּפוּצָה מְאֻגֶּרֶת.
בְּיָמֵינוּ, שְׁלִיחַת אִחוּלִים לַזּוּלַת
זֶה כְּמוֹ חֲדִירָה לָרָשׁוּת שֶׁל הַפְּרָט.
לְאַחֵל – זֶה לִקְּבּוֹעַ סִדְרֵי עֲדִיפוּת,
בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: זֶה נֶחְשָׁב הִתְעָרְבוּת.
אָז קְרוֹבַי, יַקִּירַי וְצִבּוּר מוֹדָעַי,
מַצִּיעָנִי לָכֶם מִמִּבְחַר אִחוּלַי:
לַאוּמָה וְלַפְּרָט, לְדוֹרוֹת-הַמִּשְׁפַּחַת,
לָכֶם רַק נוֹתַר – שְׁלוֹחַ יָד, וְלָקַחַת!!!
כ"ו אלול תש"ע September 5, 2010
ד"ר ערן גרף
עַד אֵין אִישׁ מְסֻגָּל לְשַׁנֵּס אֶת מָתְנָיו
וּלְקַדֵּם פְּנֵי שָׁנָה חֲדָשָׁה, הַכְּבוּדָּה,
בְּנֹהַל תַּקִּין וְתָכְנִית עֲבוֹדָה.
אֶת חִלּוּפֵי מִשְׁמְרוֹת הַשָּׁנִים
נָהוּג לְצַיֵּן בְּמִלּוֹת דֻבְשָּׁנִים.
יֶלֶד הָיִיתִי, הַיּוֹם אֲנִי סָב
וְסִגְנוֹן הַבְּרָכוֹת, שִׁנָּה אֶת פָּנָיו:
כַּרְטִיס הַבְּרָכָה, עִם חָלוּץ-חֲלוּצָה
מְלוֹא הַטֶּנֶא יָנִיפוּ, כְּחוּלֵי הַחֻלְצָה.
וּבְיָם הַתָּכֹל, מִי עָשָׁן מְתַּמֶּרֶת?
אֳנִיָּה אֶת אַחֵינוּ הָבֵא, מְמַהֶרֶת.
מְאַחֵל-מְאוּחָל, שְׁנֵיהֶם אָז גַּם יָחַד,
לָחֲמוּ וְחָלְמוּ וְחָלוּ בְּקַדַּחַת
עֵת חָלְקוּ הֵם יַחְדָּיו בְּחָזוֹן מְשׁוּתָף –
שֶׁל ְתִקְוָה לְזָקֵן, לַצָּעִיר וְלַטַּף.
הַיּוֹם אֵין כַּרְטִיס מְעֻטָּר מַלְאָכִים
או חַיָּל וְחַּיֶלֶת בְּעוֹז מְחַיְּכִים.
עַל כְּנַף הַדוֹאֶ"ל הַבְּרָכָה מְשּׁוּגֶרֶת
בִּמְחִי שֶׁל עַכְבָּר, לִתְּפוּצָה מְאֻגֶּרֶת.
בְּיָמֵינוּ, שְׁלִיחַת אִחוּלִים לַזּוּלַת
זֶה כְּמוֹ חֲדִירָה לָרָשׁוּת שֶׁל הַפְּרָט.
לְאַחֵל – זֶה לִקְּבּוֹעַ סִדְרֵי עֲדִיפוּת,
בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: זֶה נֶחְשָׁב הִתְעָרְבוּת.
אָז קְרוֹבַי, יַקִּירַי וְצִבּוּר מוֹדָעַי,
מַצִּיעָנִי לָכֶם מִמִּבְחַר אִחוּלַי:
לַאוּמָה וְלַפְּרָט, לְדוֹרוֹת-הַמִּשְׁפַּחַת,
לָכֶם רַק נוֹתַר – שְׁלוֹחַ יָד, וְלָקַחַת!!!
כ"ו אלול תש"ע September 5, 2010
ד"ר ערן גרף
