"אם תרצו[1] " – איזו אגודה...

האקדמיה, כידוע,

יעודה: הֱיוֹת מַבּוּעַ
לחשיבה ולתגלית,
אף אם אין בן שום תכלית.
כשנרקם משטר אפל
אות ראשון: מוטל בו צל
על חשיבה והתבטאות
שאינם "תשדיר שרות".
זה מתחיל באקדמיה
ונמשך כאפידמיה.
 כבר מִקּוֹם המדינה,
קבוצת שולים די קטנה,
בם אישים די נכבדים
מזוהים כיהודים,
פועלים בכל ניכר
באדיקות כשל מומר.
הם מטיפים לחרם על
כל ישראל, ועד בכלל,
ובמיוחד קוראים נָדוֹת
את האוניברסיטאות.
ימין-קיצון, כמו רוח גב
נושבת בו, הולך ורב;
וכמה שהולך רחוק
עודו מוגן מכורח חוק.
בתוכו, פָּרוּ-שָׁרְצוּ –
קיקיונים, כמו "אם תרצו"
שָׂמִים עצמם, (עולם הפוך) לְפּוֹלִיטְרוּקִים של חינוך.
עם "אסטרטגיה ציונית "[2]
הפכו יחדיו בכל תכנית,
כל אוניברסיטה "בדקו"
אחרי כל "מכשפה" דלקו,
והעניקו צִיּוּנִים
על פי מדרוג של צִיּוֹנִים:
מן סוג כִּימוּת של ציונות –
מִכֶּשֶׁל עד מצוינות.
פרט לבר-אילן – קבעו –
היתר הן כולן נוגעו
ברוח אנטי-לאומית
שבלי פשרות יש להַכְרִית,
את השמאלנים ההם –
"הוציאו לנו, וַנֵּדָעֵם ![3]
נבער את ספריהם,
נגרש תלמידיהם.
ככה, בחוזקת ידינו
נטהר את מחננו".

בר-אילן – מכבר מופת
להוראה ברוח-עת.
יש לה זכות הראשונים


על בוגרים מְצוּיָנִים:
בכיר בהם, זכה כמו פּוֹקֵר
בְּדוֹדֵי מרת טרימבובלר.
הוא חבוש בבית פקודות [4]
עד יקום נשיא אידיוט,
שיעניק לו חנינה,
אזי יהי לראש-פנה!

כשימוגרו הסוציולוגים,
יגיע תור – הביולוגים,
שכופרים קְבָל כל העם
בספור בריאת עולם.
יבואו אז ימים יפים
פה יִכּוֹן שלטון-קופים,
סוג הִבְּרִיד של תֵּיאוֹקרטיה
מבוססת מוֹנְקִיקרטיה.


איך יִכְפּוּ את שלטונם?
לא צריך להיות חכם.
אנטישמים מנוסים
כבר התוו את הפסים:
יהודים, הכי תביס
כשתכה אותם בכיס.
נעבור בכל תפוצות,
ניירט את התרומות.

כשנחבוק קוּפָּה מְלֵאָה –
הֶגֶה "השכלה גבוהה"
בידינו אז נֹאחָז
יחד עם דוושת הגז.
אז יֵדְעוּ פה מהו טעם
אוניברסיטה "מטעם".

אוניברסיטה, בינתיים
היא יוֹשְׁבָה בין מִשְׁפְּתַּיִים,
בין תֵּימִין ובין תַשְׂמִיל
מכל צד חסוּם השביל.
צִיּוֹנִים עתידנים
לה אורבים – מצד ימין;
ציוני עָבַר – משמאל;
אין מרווח תִּמְרוּן גדול.

כשהעם כל כך אנמי,
רק התחום האקדמי
עוד מחזיק לנו בינתיים
את הראש מעל למים.
בעיה שיש לפתור–
שהולך פוחת הדור.

כשנוגשׂים בה מכל עֵבֶר,
אוניברסיטה – כמו גֶּבֶר:
מין אחד, איש בעל הון
שהיה לו שפע און.
הוא, כְּעֶזֶר לאשתו
שָׂם עלמה במיטתו.
הקשישה – די חביבה
אך כבר לא במיטבה,
ועל כן, בשעת תספורת
כל קְווּצַת שֵׂעָר שחרחורת –
היא תּוֹלְשָׁה לו, כדי הבהיר:
"הבחור, כבר לא צעיר".
העלמה, לעת דודים,
כל שֵׂיבָה שרק תקדים
מְקַטֶּפֶת, כְּדֵי התריע :
"זה האיש אינו אביה".

כך האיש, מרוב טובה –
לא שחור ולא שיבה:
זו תולשה וזו קוטפת
קרקפתו נותרה – יָחֶפֶת!
שֵׁם כִּינוּ זאת רבנן:
"קֵרֵחַ מכאן וגם מכאן "[5].

עוד אני נושא קינה
בא פתאום מַשַּׁב עֶדְנָה.
בתקופה כה מבאסת
פתע באה, מתנוססת –
הַזְּכִיָּה בַּפְּרָס של Field
של המתמטיקאי-Kid !
רק מלאו לו ארבעים
כבר הביא הישג מדהים!
יחד עם מרת יוֹנַת
הם הוכיחו, יש מפלט:
אם נשכיל להתנער
משלטון אשר גורר
אל בִּיצַת מי האפסיים,
בה רוֹפְשִׁים אנו בינתיים.
אז, יצור האגדי
ששמו "ג'ניוס יהודי",
מִיְּוֵן הַבְלוּל וְנַכְלוּלִים
עוד יצמיח הילולים!

[1]תנועה ל"ציונות מדינית" תוך מלחמה ב"פוסט ציונות" .

[2]המכון לאסטרטגיה ציונית: בוגי יעלון,נתן שרנסקי, ישראל אומן, עוז אלמוג יואל בן-נון ושאר מי-ומי.
[3]מפשעיהם של חוטאי סדום
[4]בית הסוהר
[5]"קרח מכאן ומכאן" בבא קמא ס' ב'
[6]זכייתו בפרס היוקרה למתמטיקה של פרופ' אילון לינדנשטראוס

ד"ר ערן גרף



‏י"ב אלול תש"ע August 22, 2010