יום חמישי, 20 במאי 2010

"דרכיה דרכי נועם? וכל נתיבותיה שלום?!"

ישראלי, איש הימין,

בכל לבו הוא מאמין
שמי שלא כמותו חושב
הוא אוטומטית לו – אויב.

אויבים הנם מחוץ, מבית,
גם כל מוֹסֵק פרי עץ-הזית.
כשהאויב איש אקדמיה –
ישנו מורא של אֶפִּידֶמְיָה,
ואם האיש בן דת-משה
הוא במיוחד יריב קשה.
נועם (חומסקי) – שם עברי
נחשב מוקצה מכל נכרי,
בתור "עוין הציונות",
דבריו – כמותם דברי מינות
האם קיים בוודאות
מודל מוסכם של ציונות ? –
שיש בו דרך נְכוֹחָה
אשר נצעד בה בבטחה
אֱלֵי עתיד צודק, בטוח,
עַמֵּנוּ בו, סוף-סוף יָנוּחַ?

הזועקים כיום בִּשְׁמָהּ –
לציונות גורמים כלימה.
לנועם חומסקי יש פֵּרוּשׁ
שכנגדו פה קרב נטוש.
חומסקי אמנם דובר עברית,
אך הוא אזרח ארצות הברית,
ואם חפץ דבריו לשאת
באוניברסיטת בִּיר-זֵית –
צריך קַבֵּל זאת בשתיקה,
(הוא לא מוחמד ברקה)[2] .

אולי אפילו, אדרבא,
זה שאומרים לו "מרחבא"

משני עֶבְרֵי גְּדֵר-הַפְרָדָה –
זה נכס שרק ביש-גדא
או סתם רשע מ"הגדה"[3]
יַחְמֹסוּ מן הדור הבא.
האיש , גם אם אינו מושלם,
הרי זכה לשם-עולם,
של מוניטין ושל סמכות –
סתם לבזבז זאת, איזו שטות.

תחת לאמר לָאִישׁ-הַנֶּכֶס:
"תפאדל אדון, עֲבוֹר בלי מֶכֶס,
נַסֵּה היכן כָּשְׁלוּ הַיֶּתֶר –
נסה התיר את זה הקשר".
משרד הפנים, ב"חכמתו",
אסר עליו את כניסתו
אֱלֵי תחומי גְּדַת-מַעֲרָב,
כדי שלא ישא דבריו.
הישג אדיר! במקום לנאום
בפני קהל שבמקום,
יהא האיש דבריו מלעיז
ברדיו ובטלגויז,
והמוני קהל שומעיו
יהיו צבור גדול ורב.
כך שר הפנים, קבל כל עולם
נותן לאיש, פרסום חנם.

הו שר של פנים, המצטיין!
נהגת שוב, כְּבַת יָעֵן,
(ראש כה קטן לה על צואר
שלא מכיל ודאי דבר):
כשיש מולה אִיּוּם גדול
טומנת את ראשה בחול.
לצורך זה היא מִשְּׁתּוֹחָחָת
ואז... רואים לה את התחת.

ד"ר ערן גרף
20.05.10 ; ז' סיון תש"ע

[1] משלי ג' י"ז
[2] חבר כנסת מטעם חד"ש
[3] הגדה של פסח

אין תגובות:

פרסום תגובה