יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

ראש השנה-המשך

(וזה המענה המלבב אשר שלחת לי לאחולי לשנה החדשה אשר שגרתי אליכם. בהמשך, המענה למענה).
ברכות ואהבתנו.

תודה, ערן, על האיגרת
בשפתך הנהדרת.

בדבריך רוב חיוך,
אך יש גם שמץ של דכדוך.
וכאן, ברור לי בפירוש,
שדבר הסבר קצר דרוש.

עולת-שנים איני עכשיו,
מניין שנים שלי הוא ס"ב.
(אם כי לשלושת נכדיי
הריני סבתא, בוודאי...)

תמיד אופיינתי בתכונה -
אופטימית-עד-בלי-תקנה.
טוב? או רע? זה היפותטי.
מן הסתם עניין גנטי.

אך בשנים האחרונות
התכרסמו האמונות.
במשקפיי, וורודי-עדשת,
הסדקים ניבעו כרשת.

בטוב רוצה הלב לחפוץ לי,
אך המציאות אומרת: "קפוץ לי..."
היא לא טובה, המחשבה
ששוב ניצפה באכזבה
איך משאה תשס"ט הטעינה
על גבה של תש"ע-קטינא...

לא. לא. שלך יותר שווה.
כדרכך לחשוב אובה.
שנה טובה ישלח האל -
יבוא שלום על ישראל!

תשובה לנימה על מכתבה:

מָרַת קָרָסוֹ, יַקִּירָה,
תְּשׁוּבָתֵךְ, הִיא לִי תְּשׁוּרָה,
הֵיטֵב דְּבֻרָה וּמְנוּסָחַת,
שׁוּם חֲרִיזָה לֹא מְפֻדַּחָת.
יָשִׁישׁ אֲנִי, חֲסַר תּוֹעֶלֶת
וּמֵהַגֵּג כְּבָר כְּקֹהֶלֶת,
עֲלֵי כִּי נִכְזָבָה תּוֹחֶלֶת,
עַל הַתִּקְוָה שֶׁמְּחֻלֶּלֶת.

שְׁנוֹתַיִיךְ פַּעֲטוּ, אָמְנָם,
אֲבָל כְּבָר בָּאת אֶל הָעוֹלָם
בַּזְמַן, כְּדֵי לִלְחוֹךְ אַסְפֶּסֶת
בִּשְּׂדוֹת אוּמָה הַמְגוּיֶסֶת
עַד כְּלּוֹת, לְמַּאֲמָץ עֶלְיוֹן
כְּדֵי הַגְּשֶׁם את הַחֲזוֹן
שֶׁל בָּית לְאוּמִּי לְעָם
נִדְכָּא, נִרְדָּף בְּכָל עוֹלָם.

העולם נדרך, עמד,
כדי לראות את הנולד,
הֵן עָם שֶׁלֶּקַח כְּבָר קָנָה
בְּכָל מִמְשָׁל וּמְדִינָה –
לַבוֹר הַבָּר מִן הַגְבַבָה,
הַתְווֹת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,
יְהֵא יוֹצֵר בְּבוֹא הַעֵת
אַרְצוֹ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת.
אַךְ מִסְתַּבֵּר, כִּי לָהַד"ם,
כִּי יֵשׁ תְּכוּנָה לְזֶה הָעָם–
לִבְחוֹר בְּכָל דּוּגְמָא שְׁלִילִית,
מִכָּל אֲגַם לִיצוֹר שְׁלוּלִית.

אִחוּד חוֹזֵר, כִּמְעַט הֻשְׁלַם
כְּשֶׁכֹּל תְּרֵיסַר שִׁבְטֵי הָעָם
חָזְרוּ לֵישֵׁב יַחְדָּיו, בְּיַחַד–
אַךְ אֵין בָּזֹאת לְאִישׁ שׁוּם נַחַת,
יַעַן מִשְּׁנֵים-עֲשַׂר שְׁבָטִים
נוֹצַר לוֹ שֵׁבֶט שֶׁל שׁוֹטִים
שֶׁלְּתַפְקִיד אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
בּוֹחֲרִים הֵם בַּקוֹפֵץ בְּרֹאש.
שִׁיכּוֹר מֵאֶגוֹ וּמִכֹּחַ
מוּבָל בַּכִּיס וְלֹא בַּמֹּחַ,
מִבֵּין דְּרָכִים – תָּמִיד יִבְחַר
אֵת הַמִּדְרוֹן מֵרֹאשׁ הָהָר.

עוּלֵי יָמִים, אֵינֶנּוּ כְּבָר
וַעֲתִּידֵינוּ – בֶּעָבָר,
הַלִּנְכָדֵינוּ בְּבוּשָׁה
את זֹאת נוֹתִיר כִּירוּשָׁה??

ערן גרף ערה"ש תש"מ

אין תגובות:

פרסום תגובה