יום שני, 14 בספטמבר 2009

ערב ראש השנה, תש"ע

לִשְׁאֶרֵינוּ מִכָּל צָד,
רֵעֵנוּ (דוֹדָנִים כִּמְעַט),
רֵעִים לַעֵט וְלַמִּקְלֶדֶת-
בְּיַחַד, חַבוּרָה נֶחְמֶדֶת.

רַק עוֹד קִמְעָא, וּנְקַבֵּל
פְּנֵי שְׁנַת תַּשָׁ"ע אֱלֵי תֵּבֵל
עֵת שְׁנַת תַּשְׁסָ"ט, בְּלוּיָה, צוֹלַעַת
לָהּ תַּעֲבִיר את הַמִּרְדַּעַת.

וּמַה נַחֲפּוֹץ תַּשָׁס"ט תִּקַּח-
עִמָּהּ כְּדֵי – שלא יוּנְצָח? :
עִלְגוּת שִׁלְטוֹן, הַרְבֵּה זָדוֹן,
לְזוּת לָשׁוֹן, קוֹלוֹת מָדוֹן,
וְסַכִּינִים עֲבוּר כָּל מֶקַח:
(בָּשָׂר, חָלָב, וְגַם לְרֶצַח).
נוֹף הַמּוֹלֶדֶת הַקַּדְמוֹן
לָבוּשׁ פְּנֵי יֹבֶשׁ, שִׁמָּמוֹן.
לֵב הַשִּׁלְטוֹן נוֹהֶה לַהוֹן
וּמְזַגְזֶּג מֵהוֹן לְהוֹן.
"שָׁלוֹם" חֲבוּט בְּעוֹד מַכָּה
וּמְנוּהַל כְּבוּרְלֶסְקָא.
כָּל מָךְ וָדָךְ פֹּה מְפֻדָח
וְנַחַת אֵין, לֹא לִי, לֹא לָךְ,
עַל גֵר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה
(שֶׁאוּמָתֵנוּ מְמוּנָה)
פָּסְחוּ גַּם צֶדֶק גַּם חֶמְלָה,
וּבְעִקָּר – הַמֶּמְשָׁלָה.

כָּל אֵלֶּה, הָבָה וּנְקָיו
תִּקַּח מִפֹּה תַּשָׁס"ט – עַכְשָׁו !

תִשָּׂא הַכֹּל הַרְחֵק, בְּלִי שׁוּב
כְּדֵי סֹמֶק לִלְחָיַי יָשׁוּב.

תַּשׁ"ע הִנֵּה חַפָּה עֲדַיִן
מִכָּל רְבָב, תָּבְלוּל עַל עַיִּן,
וּמִי יִתֵּן כִּי תֻּמָּתָהּ
תְּהֵא עִמָּהּ עֲדֵי כְּלוֹתָה.

נוּכַל לָתֶת אָז דַּעְתֵּנוּ
לִנְצֹר שְׁלוֹמָהּ שֶׁל חֲצֶרֵנוּ,
מִבְּרִיאוּתֵנוּ לֵהָנוֹת,
רְווֹת מִנַּחַת מִשְׁפָּחוֹת,
בְּצַעַד קַל לַבַּנְק לִצְעוֹד–
לִמְצוֹא- נִצְבָּר שָׁם עוֹד וְעוֹד.
בִּמְדִינוֹת הַיָּם נָבוֹא
מִבְּלִי לָתוּר תָּמִיד מַחֲבוֹא
מִפְּנֵי בִּיקוֹרֶת וְעוֹיְנוֹת
וּפַרְשָׁנוּת לַצִּיוֹנוּת.

מַה הֶעָתִיד? זֹאת לֹא נֵדַע.
כְּשֶׁשּׁוּב נִזְכֶּה, בְּעוֹד שָׁנָה
שַׁלֵּחַ תַּשׁ"ע שְׂבֵעַת יָמִים
וְלַבָּאָה הַקְבֶּל פָּנִים –
בַּקָּשָׁתִי הֲכִי גְּדוֹלָה
שֶׁלְּכֻלָּנוּ אֶאֲחְלָּה:
בַּל נִצְטָרֵךְ שׁוּב לַחֲזוֹר,
לֵאמֹר אֵת זֶהוּ הַמִּזְמוֹר.

וּלְכֻלְּכֶם, בְּרָכוֹת מְלוֹא דַּף–
יעל, ערן, ימימה – גרף

אין תגובות:

פרסום תגובה