מר נתניהו, איך לֵאמוֹר?
לחסידיו הוא כמו אָדְמוֹ"ר,
מִרַשׁ וְעַד עֲתִיר מָמוֹן
הם פֶּה אחד: האיש גאון!
הגאונות היא יצירה
אשר טָמִיר הוא מקורה.
האיש, מוכשר וְרַב-מָעוֹף -
(כמו בפרסום ל"תנובה-עוף":
"צעיר מוכשר וגם בלי ראש")
אבל דרכיו?- אֲחַשְׁוֵּרוֹשׁ!!
שלא כִּשְׁאַר גְבִירִים כַּיוֹם-
אינו מרחיק אל הַדָרוֹם
לִלְחוֹךְ רָגְלֵי מְקוּבָּלִים,
וּלְהַסְכִּית לְאִצְטָּגְנִין[1].
אבל מוקף הוא יועצים
שֶׁבָּם בִּכְלָּל לא נועצים.
ויש גם יועצי סתרים
אשר עורכים כל יום סקרים.
וּבַשׁורה התחתונה-
איך מתנהלת הַמְדִּינָה???
אני, כְּאִישׁ יוֹשֵׁב קְרַנוֹת,
(שְׁזֶה יָצַא לְגִּמְלָּאוֹת),
וּשְׁעֲתִי לִי מְצוּיָיה
עוֹרֵך הייתי תָּצְפִּיָה,
וכמו צָפְנָּת, מְפָעֲנֵחַ
איך נתניהו מִתְפַדֵחַ?
ובכן, פִּצָחְתִּי הַשִׁיטָה!
שלהלן מְפוֹרַטָה:
המנגנון הַקוֹגְנִּיטִיבִי-
אצלו פּוֹעֵל- אֲסוֹצְיַֹאטִיבִי !!
וזהו קָוְ של חשיבה
שֶׁמְנַתֵחַ הסביבה
וּמְיָּישֶׂם המסקנות
לַנְסִּיבּוֹת הַמִשְׁתָּנוֹת.
מכאן, לעניני דְּיוֹמָא
וּלְהֶסְבֶּר- תובא דוגמא:
עם נסיון שהוא צָבַר
ולקחים מן העבר-
יש לו מִשְׁנָּה סְדּוּרָה לכל
ואין שום בּוֹר-שֶׁבּוֹ יִפּוֹל.
אך המשבר הכלכלי
תפס אותו לָבוּשׁ בְּ- "בְּלִי"!
הוא לא כִּשְׁאר גדולי עולם
יתקוף בְּפִתָרוֹן של "סתם",
כי ישראל- איננה חלם
פתרונותיו- יָכּוּ בהלם!
חָשַׁב, נזכר הוא, בְּעֶרְגָּה:
בעת פָֹקַד עלי פלוגה,
קצין צעיר, מצעיד בסך,
פלוגה בתרגילי תָּסָ"ח[2].
והתרגיל מוּכַּר לכל:
"פלוגה ימינה, שמאלה, שמאל"
ואם טועים? אז אין שום בְּרוֹך-
"המשיכו במקום לדרוך".
קדימה צְעָד- שוב מתחילים,
ומפקדים על "שמאל, ימין".
אך, זָ'בּוֹטִינְסְּקָאִי גדול-
כמו בִּיבִּי, איך יִפְקֹד על "שְׂמֹאל"?
בְּתּוּשִׁיָה, יִישֵׂם בדיחה-
מצבא תוֹגָרְמָֹה[3] לְקוּחָה.
לכל חַיָּל שֶׁלוֹ בגדוד-
בכף ימין טמן תָּפּוּד[4].
בחֹפן שמאל (זו יד שניה)-
(רק לא למעוך),- עגבניה!
(בלשון תוגרמה זו הַיָּתָה
בשמאל בָּנְדוּר, בִּימין-בטטה).
וכך לכח הצועד
היה אז ביבי מפקד:
"ימינה לְיָשׁר הטור,
עכשו לצעוד על פי בנדור",
וכך היה שעור תס"ח
מאד מרשים וגם מוצלח,
וגם מרהיב עיני הכל
מבלי שכלל הוזכר השמאל.
זכרון ימות פקוד על גדוד
(עם עֲגְבָּנִית ועם תפוד)
הוא העלה לו על הפרק-
הַטֵל מע"מ על פרי וָיֶרֶק.
על גַב גוּיָּיבָה והדלעת,
של גזר, חסה מְתוּלָעַת,
כל עֶשֶׂב, תֶּרֶד עַד יַבְּלִית-
(בְּסִיס התכנית הכלכלית)-
לַמשימה יָטוּ הַשֶׁכֶם,
בְּעִקְבוֹתָם יֶלֶך הַלֶחֶם.
כל פרי וירק מְעוֹמָ"מ-
יביאו ישועה לעָם!
כשיצטברו האוצרות-
יוּקָל על מס הַחֲבָרוֹת
ומס ההכנסה – בכלל
כדי עָקָה-פורתא, יוּקָל.
כזאת מין הברקה, כבר דוֹר-
מארידור ומרידור
ועד ימינו, עד בכלל,
עוד לא חָזַה פה הקהל.
קטנים באמונה אומרים:
"מע"מ- יִגְבּוּ הסוחרים,
אך האוצר, בִּמְטוּתָא,
ממנו לא יראה פרוטה."
כשרֹאש מֶמְשֶׁלֶת, שָׂר אוצר,
שָׁטְחוּ בכנסת הַתוֹצָר,
בִּנְחִישׁוּת וּבטחון
שֶׁזֶה הצעד הנכון,
ראש הממשלת, כה נחוש
כי נכוחה הוּדְרָךְ בַּחוּשׁ
הגאוני שבו פועם,
שהוא כָּלִילָה התעלם,
ממחאות מכל פִּנָה
של עֲסְקָנֵי המדינה.
לא מירי רגב מצווחת
כִּכְרוּכְיָה[5] מֵחֹם קודחת,
לא התנגדות מקיר אל קיר
ולא שום כלכלן מסביר.
ראש ממשלתנו, כמו סלע
בדעתו מחזיק הוא – סֶלָה!
עד... קול קטן מן הַפִּנָה,
לא בַּרָמָה, אבל נִשְׁמָע,
וכך לָאַט[6] אֶלִי יִשָׁי:
"חי אלהי, קוֹנָם עֲלָי[7],
אם אֶתְנָּנֵי בחירות כולם
אַחֲזִיר לו בְּצוּרָת מָעָ"מ.
אם לא תחזור בך, יא אִבְּנִי[8],
מחר אני מכתיר את לִבְנִי!!!"
ראש הממשלת התחלחל,
נראה היה כמתבלבל,
הסיט מבט משר אוצר
שפרצופו די חֲמָרְמָּר,
וּלְיִשָׁי בִּמבוכה
אמר אז "רגע, פּוּס, סליחה".
כולו מזיע, ראש עד רגל,
קמוט כמו לְעֲסוֹ הַעֶגֶל,
הכריז מראש דוכן, קְבָל עָם:
"כל שאמרתי – לַהָדָ"ם[9]".
כמו באגדה של עם
אשר מוּכֶּרֶת לכולם:
כשהמלך לִנְתיניו
בגאווה מציג בגדיו,
מכריז איזה דָּרְדָּק פתאום:
"הרי המלך הוא עֵרוֹם"!!
הזה האיש אשר הכתיר
לישב סביבו שלושים וָזִיר?
אך קביעותיו החקוקות-
בנות קימא – כִּסְכָך סוכות??
כן, זאת ועוד, כְּשֶׁיִשָׁאֵל-
לא יֵרַתָע, לא יתבלבל,
לשאלה של הילדון:
"מי יכסה הגרעון
מִמָס-נָגוֹל מפרי וירק
בין כן, בין לא היה בצדק?
ודאי יֵשֵׁב, יֵישִׁיר מבט
של תום מול מצלמת "מבט"
ואצבעות ידיו שלובות,
והוא בוטח בתשובות
לעתונאי שמתעקש
מקור לַכֶּסֶף לְנָחֵש:
"עצם השאלה מוזר,
לזאת?- לֵךְ דְּרוֹש בְּשָׂר אוצר!
ד"ר ערן גרף
10.7.09
לחסידיו הוא כמו אָדְמוֹ"ר,
מִרַשׁ וְעַד עֲתִיר מָמוֹן
הם פֶּה אחד: האיש גאון!
הגאונות היא יצירה
אשר טָמִיר הוא מקורה.
האיש, מוכשר וְרַב-מָעוֹף -
(כמו בפרסום ל"תנובה-עוף":
"צעיר מוכשר וגם בלי ראש")
אבל דרכיו?- אֲחַשְׁוֵּרוֹשׁ!!
שלא כִּשְׁאַר גְבִירִים כַּיוֹם-
אינו מרחיק אל הַדָרוֹם
לִלְחוֹךְ רָגְלֵי מְקוּבָּלִים,
וּלְהַסְכִּית לְאִצְטָּגְנִין[1].
אבל מוקף הוא יועצים
שֶׁבָּם בִּכְלָּל לא נועצים.
ויש גם יועצי סתרים
אשר עורכים כל יום סקרים.
וּבַשׁורה התחתונה-
איך מתנהלת הַמְדִּינָה???
אני, כְּאִישׁ יוֹשֵׁב קְרַנוֹת,
(שְׁזֶה יָצַא לְגִּמְלָּאוֹת),
וּשְׁעֲתִי לִי מְצוּיָיה
עוֹרֵך הייתי תָּצְפִּיָה,
וכמו צָפְנָּת, מְפָעֲנֵחַ
איך נתניהו מִתְפַדֵחַ?
ובכן, פִּצָחְתִּי הַשִׁיטָה!
שלהלן מְפוֹרַטָה:
המנגנון הַקוֹגְנִּיטִיבִי-
אצלו פּוֹעֵל- אֲסוֹצְיַֹאטִיבִי !!
וזהו קָוְ של חשיבה
שֶׁמְנַתֵחַ הסביבה
וּמְיָּישֶׂם המסקנות
לַנְסִּיבּוֹת הַמִשְׁתָּנוֹת.
מכאן, לעניני דְּיוֹמָא
וּלְהֶסְבֶּר- תובא דוגמא:
עם נסיון שהוא צָבַר
ולקחים מן העבר-
יש לו מִשְׁנָּה סְדּוּרָה לכל
ואין שום בּוֹר-שֶׁבּוֹ יִפּוֹל.
אך המשבר הכלכלי
תפס אותו לָבוּשׁ בְּ- "בְּלִי"!
הוא לא כִּשְׁאר גדולי עולם
יתקוף בְּפִתָרוֹן של "סתם",
כי ישראל- איננה חלם
פתרונותיו- יָכּוּ בהלם!
חָשַׁב, נזכר הוא, בְּעֶרְגָּה:
בעת פָֹקַד עלי פלוגה,
קצין צעיר, מצעיד בסך,
פלוגה בתרגילי תָּסָ"ח[2].
והתרגיל מוּכַּר לכל:
"פלוגה ימינה, שמאלה, שמאל"
ואם טועים? אז אין שום בְּרוֹך-
"המשיכו במקום לדרוך".
קדימה צְעָד- שוב מתחילים,
ומפקדים על "שמאל, ימין".
אך, זָ'בּוֹטִינְסְּקָאִי גדול-
כמו בִּיבִּי, איך יִפְקֹד על "שְׂמֹאל"?
בְּתּוּשִׁיָה, יִישֵׂם בדיחה-
מצבא תוֹגָרְמָֹה[3] לְקוּחָה.
לכל חַיָּל שֶׁלוֹ בגדוד-
בכף ימין טמן תָּפּוּד[4].
בחֹפן שמאל (זו יד שניה)-
(רק לא למעוך),- עגבניה!
(בלשון תוגרמה זו הַיָּתָה
בשמאל בָּנְדוּר, בִּימין-בטטה).
וכך לכח הצועד
היה אז ביבי מפקד:
"ימינה לְיָשׁר הטור,
עכשו לצעוד על פי בנדור",
וכך היה שעור תס"ח
מאד מרשים וגם מוצלח,
וגם מרהיב עיני הכל
מבלי שכלל הוזכר השמאל.
זכרון ימות פקוד על גדוד
(עם עֲגְבָּנִית ועם תפוד)
הוא העלה לו על הפרק-
הַטֵל מע"מ על פרי וָיֶרֶק.
על גַב גוּיָּיבָה והדלעת,
של גזר, חסה מְתוּלָעַת,
כל עֶשֶׂב, תֶּרֶד עַד יַבְּלִית-
(בְּסִיס התכנית הכלכלית)-
לַמשימה יָטוּ הַשֶׁכֶם,
בְּעִקְבוֹתָם יֶלֶך הַלֶחֶם.
כל פרי וירק מְעוֹמָ"מ-
יביאו ישועה לעָם!
כשיצטברו האוצרות-
יוּקָל על מס הַחֲבָרוֹת
ומס ההכנסה – בכלל
כדי עָקָה-פורתא, יוּקָל.
כזאת מין הברקה, כבר דוֹר-
מארידור ומרידור
ועד ימינו, עד בכלל,
עוד לא חָזַה פה הקהל.
קטנים באמונה אומרים:
"מע"מ- יִגְבּוּ הסוחרים,
אך האוצר, בִּמְטוּתָא,
ממנו לא יראה פרוטה."
כשרֹאש מֶמְשֶׁלֶת, שָׂר אוצר,
שָׁטְחוּ בכנסת הַתוֹצָר,
בִּנְחִישׁוּת וּבטחון
שֶׁזֶה הצעד הנכון,
ראש הממשלת, כה נחוש
כי נכוחה הוּדְרָךְ בַּחוּשׁ
הגאוני שבו פועם,
שהוא כָּלִילָה התעלם,
ממחאות מכל פִּנָה
של עֲסְקָנֵי המדינה.
לא מירי רגב מצווחת
כִּכְרוּכְיָה[5] מֵחֹם קודחת,
לא התנגדות מקיר אל קיר
ולא שום כלכלן מסביר.
ראש ממשלתנו, כמו סלע
בדעתו מחזיק הוא – סֶלָה!
עד... קול קטן מן הַפִּנָה,
לא בַּרָמָה, אבל נִשְׁמָע,
וכך לָאַט[6] אֶלִי יִשָׁי:
"חי אלהי, קוֹנָם עֲלָי[7],
אם אֶתְנָּנֵי בחירות כולם
אַחֲזִיר לו בְּצוּרָת מָעָ"מ.
אם לא תחזור בך, יא אִבְּנִי[8],
מחר אני מכתיר את לִבְנִי!!!"
ראש הממשלת התחלחל,
נראה היה כמתבלבל,
הסיט מבט משר אוצר
שפרצופו די חֲמָרְמָּר,
וּלְיִשָׁי בִּמבוכה
אמר אז "רגע, פּוּס, סליחה".
כולו מזיע, ראש עד רגל,
קמוט כמו לְעֲסוֹ הַעֶגֶל,
הכריז מראש דוכן, קְבָל עָם:
"כל שאמרתי – לַהָדָ"ם[9]".
כמו באגדה של עם
אשר מוּכֶּרֶת לכולם:
כשהמלך לִנְתיניו
בגאווה מציג בגדיו,
מכריז איזה דָּרְדָּק פתאום:
"הרי המלך הוא עֵרוֹם"!!
הזה האיש אשר הכתיר
לישב סביבו שלושים וָזִיר?
אך קביעותיו החקוקות-
בנות קימא – כִּסְכָך סוכות??
כן, זאת ועוד, כְּשֶׁיִשָׁאֵל-
לא יֵרַתָע, לא יתבלבל,
לשאלה של הילדון:
"מי יכסה הגרעון
מִמָס-נָגוֹל מפרי וירק
בין כן, בין לא היה בצדק?
ודאי יֵשֵׁב, יֵישִׁיר מבט
של תום מול מצלמת "מבט"
ואצבעות ידיו שלובות,
והוא בוטח בתשובות
לעתונאי שמתעקש
מקור לַכֶּסֶף לְנָחֵש:
"עצם השאלה מוזר,
לזאת?- לֵךְ דְּרוֹש בְּשָׂר אוצר!
ד"ר ערן גרף
10.7.09
[1] חוזה בכוכבים
[2] ,תרגילי סדר חמושים
[3] טורקיה
[4] תפוח אדמה
[5] סוג של צפרדע צווחנית
[6] לחש
[7] צורת שבועה
[8] בני בערבית
[9] לא היו דברים מעולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה