יום שני, 19 במרץ 2012

כְּשֶׁחֲמוֹר מוֹשֵׁחַ הֵלֶךְ גַּם הַלָּה - יְהִי לְמֶלֶךְ.

כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה,
מְעֻטָּר עָר וְדַפְנָה,
נְתַנְיָהוּ, מְחֻזָּר,
מִכִּנּוּס אֵיפָּאק, חָזַר.
שָׁם קִבֵּל, מַמָּשׁ תַּגְלִית,
צִיּוּן עֶשֶׂר, בְּאַנְגְּלִית.
עוֹד הֶשֵּג, מַמָּשׁ מַרְשִׁים:
הוּא נִהֵל שִׂיחַת חֵרְשִׁים
בְּלִי הֶסְבֵּר עַל מַה וְלָמָּה –
עִם כְּבוֹד הַנָּשִׂיא אובָּמָה...

בִּיבִּי, כְּמוֹ כָּל מִתְבַּגֵּר,
"אֵיךְ הָיִיתִי"? הוּא סוֹקֵר.

כָּךְ דְּבַר סֶקֶר בְּדִיּוּק:
הַתְּמִיכָה בּוֹ – בְּזִנּוּק,
לְרָמָה אֲשֶׁר כְּמוֹתָהּ
מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הָיְתָה.

וּקְטַנֵּי הָאֱמוּנָה
מִתְקַשִּׁים בַּהֲבָנָה:
מַה נּוֹסָף כֹּה לִזְכוּתוֹ?
מַה גּוֹדֵשׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ?
אָז פָּרַשְׂנוּ כָּאן בְּיַחַד
אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל הָאַמְתַּחַת:
*אַחֲרוֹנִים שֶׁבִּידִידֵינוּ –
זֶה מִכְּבָר, לֹא לְצִדֵּנוּ.
כָּל אֶחָד אֶת זֹאת יוֹדֵעַ:
זֶה אֲשֶׁר מְתַעְתֵּעַ
בַּטּוֹבִים שֶׁבִּידִידָיו,
יִזָּנַח לְנַפְשׁוֹתָיו...

*אַבּוּ-מָאזֶן , שׁוּב נוֹאָשׁ
וּמִן הַשִּׂיחוֹת פָּרַשׁ
כָּך לְבִּיבִּי עוֹד שְׁהוּת
לְעַבּוֹת הַהִתְיַשְּׁבוּת...

*מָעוֹז צוּר יְשׁוּעוֹתָיו –
חֵיל-צְבָאוֹ-מִתְנַחֲלָיו,
הֶעְמִיקוּ אֶת הַבּוֹץ
וְלַבּוֹס אוֹמְרִים הֵם: "קְפֹץ,
אָנוּ מֵעַכְשָׁו קוֹבְעִים
בַּשְּׁטָחִים אֶת הַתְּנָאִים"...

*כַּלְכָּלָה? – זְהַב פַּרְוַיִם,
מְשַׂגְשֶׂגֶת שִׁבְעָתַיִם
וְקֻפַּת הַמְּדִינָה
מִתְפַּקַּעַת מֵהוֹנָהּ,
בְּעוֹד שְׁאָר-אַרְצוֹת יִשּׁוּב
קֻפָּתָן – אֶל-צְרוֹר-נָקוּב...
מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, אוֹ נֵס?
הָאַשָּׁף מָתְנָיו שִׁנֵּס, –
וּבִצַּע לַהֲטוּט
שֶׁרָאוּי לוֹ שֵׁם: "פְרִיט-פְרוּט"!
הוּא מָכַר, כִּמְעַט תּוֹךְ רֶגַע,
נְכָסִים שֶׁבְּרֹב יֶגַע
בַּקֻּפָּה שֶׁל הַלְּאוֹם
נֶאֶסְפוּ הֵם עַד-הֲלוֹם.
בְּאִבְחַת הַפְּרָטוֹמַנְיָה
כְּמוֹ נִתְקָף בְּפִּירוֹמַנְיָה
וּמָכַר לְכָל דּוֹרֵשׁ
בְּלִי לַחֲשֹׁב עַל דּוֹר יוֹרֵשׁ.
אִם מָצָא טַיקוּן קַבְּצָן
אוֹ בִּמְחִילָה, קַמְצָן –
מַעֲנָק נִתָּן, מַתְאִים
מִקֻּפּוֹת הַגִּמְלָאִים,
כְּשֶׁנְּתַנְיָהוּ לוֹ מַפְטִיר:
"כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ – תַּחְזִיר".

*אֵי-הַכֶּסֶף? תּוֹךְ דַּקָּה,
כְּמוֹ הָיָה קֻפַּת צְדָקָה –
לא הָרְעַף קַלִּילוֹת כַּטַּל,
הוּא בְּזִלְעָפוֹת הוּטַל
לְכָל מִי שֶׁמִּתְחַיֵּב
לֹא לִהְיוֹת לוֹ לְאוֹיֵב.

נוּ, שִׁקְשׁוּק הַמַּטְבְּעוֹת –
מְשַׁכְנֵעַ עַד מְאֹד.
הַמֻּכִּים בַּסַּנְוֵרִים
מַחְמִיאִים לוֹ בַּסְּקָרִים.
לֹא נָתְנוּ לָהֶם שׁוּם טִיפּ
שֶׁיָּבִינוּ הַפְּרִינְצִיפּ:
בְּלָגֵינָא, קָרְיָא "קִישׁ-קִישׁ"
כְּשֶׁאִסְתְּרָא – כִּמְעַט מָאפִיש!...

*בִּיבִּי, אִישׁ מְצֻיָּנוּת
שְׁאָט-נַפְשׁוֹ – בֵּינוֹנִיּוּת!
וְעַל כֵּן לוֹ כֹּה צְנִינִי
מַעֲמַד הַבֵּינוֹנִי.
לֹא חָסַךְ שׁוּם תַּעֲלוּל
בְּשִׁיטַת "הַכֹּל-כָּלוּל"
כְּדֵי צַמְצֵם אֶת הַמִּגְזָר,
וְזֶה בֶּאֱמֶת עָזַר:
הוּא עִקֵּר קַרְנוֹת הַגֶּמֶל,
הַחִנּוּךְ דִּרְדֵּר לְשֵׁפֶל,
הַבְּרִיאוּת וְתַחְבּוּרָה
מַצָּבָם הוֹלֵךְ וָרָע.
מִי דָּפוּק הֲכִי, בְּיֶתֶר?
אֵלֶּה, הֵם תּוֹמְכָיו בַּסֶּקֶר...
מְרִיעִים בְּקוֹל יְלֵל:
"בִּיבִּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"!!!

אֵין חָדָשׁ תַּחְתֵּי הַשֶּׁמֶשׁ,
כְּבָר אֵרַע, אָמְנָם לֹא אֶמֶשׁ,
שֶׁשָּאוּל אֶל הַשִּׁלְטוֹן
הוא הֻקְרָה – עַל גַּב אָתוֹן...
נְתַנְיָהוּ  –שֶׁהִכְשִׁיל
וְהִקְדִּיחַ כָּל תַּבְשִׁיל,
אֲשֶׁר לֹא לָמַד דָּבָר
וְעַל כָּל שְׁגִיאָה חָזַר,
עַל פִּי אֵלֶּה הַסְּקָרִים:
עַל גַּבּוֹת הַחֲמוֹרִים,
הוּא מוּבָל, כְּמוֹ מִבְּרֵאשִׁית
לַקָּדֶנְצְיָה הַשְּׁלִישִׁית...
יְהָבוֹ – שׁוּב יְמֻמָּשׁ.
חֲמוֹרִים? – יֹאכְלוּ שׁוּב קַש.
(אֵלֶּה, גַּם בְּגַן הָעֵדֶן –
יִבְחֲרוּ בְּקַש וָתֶבֶן...)


ד"ר ערן גרף

‏כ' אדר תשע"ב  March 14, 2012

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה