יום ראשון, 17 ביולי 2011

מְחַרְחֶרֶם

רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ, לֹא מִכְּבָר,
בִּפְנֵי סֶנַט אַרְהַ"בּ אָמַר:
"יִשְׂרָאֵל הִנָּהּ שְׁמוּרָה
שֶׁל דֶּמוֹקְרַטְיָה נְדִירָה".
בָּזֹאת, הָאִישׁ מַמָּשׁ צוֹדֵק
וּבִדְבָרָיו, אֵין לְפַקְפֵּק:
בַּדֶּמוֹקְרָטְיָה הַגּוֹוַעַת
נוֹצֶרֶת "אַפְלָיָה מוֹנַעַת":
דִּכּוּי, עֲדֵי שְׁלִילַת כָּל זְכוּת,
וּמוּל – חֵרוּת עַד הֶפְקֵרוּת.
שֶׁזֶּה אַפָּרְטְהַיְיד מְשֻׁכְלָל
שְֶׁסִכּוּמו הוּא מְשֻׁקְלַּל.

בִּיבִּי הִנּוֹ מִסּוּג גּוּבְרִין –
דּוֹרְשֵׁי שְׁלֵמוּת לִמְהַדְּרִין.
אָמְנָם מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו
חַסְרַת כָּל שַׁחַר הִיא עַכְשָׁו,
(כִּי לֶאֱחֹז שְׁתֵּי גְדוֹת יַרְדֵּן
הַרְבֵּה דוֹרְשִׁים – הַיּוֹם כְּבָר אֵין).
אַךְ נֶאֱחַז הוּא בָהּ, מַמָּשׁ
כְּמוֹ הַטּוֹבֵעַ – בִּקְנֵה-קַשׁ.
עַל כֵּן, מֵאָז רָכַשׁ שִׁלְטוֹן
תְּמוּרַת אֶתְנַן לְכָל בִּרְיוֹן,
בְּשֵׁם גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא ¬–
יוֹזֵם דִּינָא דְמַלְכוּתָא ...

אַף קִיצוֹנִי שֶׁבַּיָּמִין
כְּלָל לֹא חָלַם לְהַאֲמִין,
שֶׁהוּא יַצְלִיחַ לְחוֹקֵק
כָּל דְּבַר תִּפְלוּת שֶׁהוּא רוֹקֵק –
כְּדֵי לִכְפּוֹת כָּאן חֹק תִּקְנִי
עַל פִּי סַמָּן הַיְמָנִי !
פֹּה נוֹלָדִים בְּסִיטוֹנוּת
חֻקִּים קוֹבְעֵי נֶאֱמָנוּת,
שֶׁגּוֹרְרִים לְעַרְכָּאוֹת
כָּל מְאַזְּכֵּר הַנָּכְּבָּאוֹת,

וּמַחְשִׁיבִים אוֹיְבֵי הָעָם –
כָּל שׁוֹחֲרֵי זְכוּיוֹת אָדָם,
וּמִתְכַּוְּנִים, וְלֹא בִּצְחוֹק,
הוֹצֵא אוֹתָם מִחוּץ לַחֹק.

יֵשׁ בַּמִּרְקַם הַחֶבְרָתִי
שֶׁל כָּל בֵּית-סֵפֶר יְסוֹדִי
מִין סוּג שֶׁל מַנְגְּנוֹן שְׁלִיטָה –
מַכְשִׁיר בִּידֵי מְלָכוֹת-כִּתָּה:
מִי שֶׁלֹּא סַר לְמָרוּתַן –
גוֹזְרוֹת עָלָיו לִהְיוֹת מָחְרָם!

קְבוּצָה שֶׁל חָ"כִּים שְׁכֻרֵי כֹּחַ,
שֶׁלֹּא בֹּרְכוּ בְּעֹדֶף מֹחַ,
כָּל אֶמְצָעִי אֶצְלָם כָּשִׁיר –
לְכָךְ שֶׁפֹּה, מִקִּיר לְקִיר,
בְּכָל מִגְּזַר וְכָל עֵדָה
דֵּעָה תֻבַּע כָּאן – אֲחִידָה.

וְהֵם פָּצְחוּ בְּמִלְחָמוֹת
שֶׁל חִרְחוּרִים בַּחֲרָמוֹת.
אָפְּרוֹפּוֹ חֵרֶם ר' גֵּרְשֹׁם –
הִכְרִיזוּ חֵרֶם חָ"כּ טִפְּשׁוֹן:
אִי-אַהֲבַת הִתְנַחֲלוּיוֹת –
כְּמוֹתָהּ כְמוֹ הַשְׁמָצוֹת גְּלוּיוֹת,
זֹאת בִּמְפֹרָשׁ לְשׁוֹן הָרַע
אֲשֶׁר נֶחְשֶׁבֶת עֲבֵרָה.
(בסופרמרקט, אִם אָחִי,
אֶבְחַר בְּכַרְמֶל מִזְרָחִי –
בִּגְלַל שֶׁהוּא יוֹתֵר בְּזוֹל,
בִּגְלַל אָחוּז הַאָלְכֹּהוֹל,
מִיָּד אוּקָע כַּעֲבַרְיָן –
"מַחְרִים תּוֹצֶרֶת יֵין בָּרְקָן!"
אִם צִימֶר בַּגָּלִיל אֶבְחַר
כִּי באוגוסט עָדִיף לִי – הַר,
מִיָּד יוּטַח בִּי דְבַר הַהֶבֶל:
הֶחֱרַמְתִּי אֶת נְאוֹת-אִיזֶבֶל!
אֶת הַחִבּוּר הַנּוֹכְחִי
בָּדִיתִי מֵהַבְלֵי-רוּחִי,
אֵינִי שַׁיָּךְ לְשׁוּם אִרְגּוּן
וּלְשׁוּם קֶשֶׁר "לֹא הָגוּן",
אֲבָל בְּדַּעְתִּי נָחוּשׁ:
אֵם כָּל חַטַּאת הוּא הַכִּבּוּשׁ!!!
אַמְשִׁיךְ אֵיפֹה דְבָרִי לֹאמַר
כְּפִי אֶתְמוֹל , כָּךְ גַּם מָחָר,
גַּם אִם אֱהִי מוּשָׂם צְנִינִים –
לַמֶמְשָׁלָה וְלַשְּׁכֵנִים,
גַּם אִם מַכָּר לִי, וּמוֹדָע
עַל פִּי חֹק חֵרֶם – בִּפְקֻדָּה,
בְּעֵינֵיהֶם אֶהֱיֶּנִי מֵעָתָּה
נֶחְשָׁב "פֶּרְסוֹנָה-נוֹן-גְּרָאטָה ".

אֶפְשָׁר דְּבַר מַה עוֹד לְהַגִּיד
עַל הַצָּפוּי פֹּה בְעָתִיד?
אקוניס, אלקין, חוטובילי –
חוּסוּ עַל אֶזְרָח דֶּבִּילִי,
אֲשֶׁר מֵחֲמַת חִינוּך נָאוֹר –
אֵינוֹ מַשְׂכִּיל לִרְאוֹת הָאוֹר;
הַחֵרֶם, אֲשֶׁר ׁמִּפָּנָיו אָגוּרָה –
עָדִיף לִי עַל פּוּלְסָּא דְנוּרָא!
אֲשֶׁר צָפוּי, (בְלִי הִשָּׁבַע)
שֶׁהוּא יִהְיֶה עָנְשִׁי הַבָּא.


 
[1]חוקי השליט
[2]אישיות בלתי רצויה
 
ד"ר ערן גרף
‏י"ג תמוז תשע"א July 15, 2011

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה