יום שני, 20 ביוני 2011

יִזְכֹּר (מִי?)

כָּל עָם, תְּהֵא אֲשֶׁר תְּהֵא דָּתוֹ,
אֶבֶן פִּנָּה בְּמוֹרַשְׁתּוֹ –
הִיא פָּעֳלָם שֶׁל מְיַסְּדָיו,
וּבְרֹאשָׁם – נוֹפְלִים בַּקְּרָב.
עַל רֹאשׁ שִׂמְחָה עוֹלֶה זִכְרָם
כְּנֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל לָעָם.
בֵּין הַנּוֹפְלִים, הֵן נִכְלָלִים:
גַּם עֲשִׁירִים וְגַם דַּלִּים,
וְכָל אֶחָד עַל פִּי דָּתוֹ
וְכָל מַחֲזִיק אֱמוּנָתוֹ,
בָּהֶם אֲדוֹן, בָּהֶם גַּם גְּבֶרֶת,
סְדִירִים לְצָד אַנְשֵׁי מַחְתֶּרֶת,
שְׂמֹאלָנִים גַּם יְמָנִים
וְ"חַיָּלִים הָאַלְמוֹנִים".

מְאֹד אֲנַחְנוּ רְגִישִׁים,
כְּשֶׁזָּרִים לֹא מַדְגִּישִׁים
כְּשֶׁבֵּין בְּנֵיהֶם הַמְיַסְּדִים –
הָיֹה הָיוּ גַּם יְהוּדִים.

אֶצְלֵנוּ, נוּסַח הַ"יִּזְכֹּר"
מָסֹרֶת הוּא, מִדּוֹר לְדוֹר.
הוּא מְצַוֶּה: "עַם יִשְׂרָאֵל,
נְצֹר זִכְרוֹ שֶׁל כָּל נוֹפֵל!
זִכְרוּ כִּי אֵלֶּה הַנּוֹפְלִים –
לָכֶם צִוּוּ אֶת הַחַיִּים!"

מֵעֵת שֶׁקָּמָה הַמְּדִינָה
הַמְּצִיאוּת הָפְכָה שּׁוֹנָה.
לֹא הַ"יִּזְכֹּר", לֹא הַהִמְנוֹן,
כְּלָל לֹא הֵבִיאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן –
שֶׁהַנּוֹפְלִים לְמַעֲנָהּ,
כֻּלָם – בָּנִים לַמְּדִינָה,
וְעִם נוֹפְלִים "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
נָפְלוֹ עֲלֵי אוֹתוֹ הַתֵּל –
צֶ'רְקֶסִים, דְּרוּזִים, בְּדוּאִים,
וְגַם הַרְבֵּה מְאֹד עוֹלִים
שֶׁצָּהָ"ל – לְחֵיקוֹ קִבֵּל
אֲבָל דָּחָה – עַם יִשְׂרָאֵל.

הַאָמְנָם "עַם יִשְׂרָאֵל"
מְשַׁמֵּשׁ כָּאן שֵׁם כּוֹלֵל,
שֶׁמַּכְלִיל בְּרֹב תְּבוּנָה
כָּל אֶזְרָח בַּמְּדִינָה?!
שֶׁמַּגְדִּיר לְכָל שׁוֹאֵל:
"עַם שֶׁחַי בְּיִשְׂרָאֵל"!!

דְּבַר-אִוֶּלֶת מְשֻׁנָּה
כָּאן מִזְּמַן כְּבָר לֹא נִשְׁמַע!
"יִשְׂרָאֵל" הוּא שֵׁם נִרְדָּף
לְיַעֲקֹב, אֲחִי-עֵשָׂו,
וְהַשֵּׁם, נִתַּן בְּלִי יֶזַע
רַק לִ"טְהוֹרֵי הַגֶּזַע".
אִם כָּךְ, נִרְאֶה שֶׁבָּאָה עֵת
הַ"יִּזְכֹּר" קְצָת לְשַׂדֵּד,
שֶׁיִּהְיֶה אֶתְנִי פָּחוֹת
וְיַקִּיף כְּלָל מִשְׁפָּחוֹת.

לַרָמַטְכָּ"ל, כָּךְ מִסְתַּבֵּר,
שֶּׁאֵין עִסּוּק דָּחוּף יוֹתֵר,
אֶלָּא לָשֶׁבֶת וְלִנְבּוֹר
בְּנֻסַּחוֹ שֶׁל הַ"יִּזְכֹּר"...
מַסְקָנְתוֹ זְחוּחַת הַדַּעַת:
חוֹבַת "יִזְכֹּר" – עַכְשָׁו מֻפְקַעַת
מִנִּי רְשׁוּת עַם-יִשְׂרָאֵל
אֶל רְשׁוּתוֹ שֶׁל כְּבוֹד הָאֵל –
יִשְׂרְאֵלִים כְּבָר מִזְדַּכִּים,
חוֹבַת ,יִזְכֹּר' - עַל אֱלֹקִים!!!
(מִנְהַג חָדָשׁ – שֶׁכְּבוֹד הָרַב
מַכְתִּיב לָאֵל אֶת תַּפְקִידָיו??!!)

"אֱלֹקִים", אִם טוֹב אָבִין,
הוּא שֵׁם נָהוּג בֵּין חֲרֵדִים,
אֲשֶׁר הוּא מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם
כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ בִּזּוּי הַ"שֵּׁם".
לָכֵן "יִזְכֹּר", תַחַת גְּלוֹבָּלִי,
הוֹפֵךְ פִּי כַּמָּה - סֶקְטוֹרְיָאלִי.

אַךְ לְשֵׁם מַה כָּל הַלִּהוּג?
זְכוּת בַּר-מִינָן – הֲרֵי נָהוּג –
שֶׁמְּנוּחָתוֹ שַׁאֲנָנָה
בִּסְתַּר כְּנָפַיִם שֶׁל שְׁכִינָה.
הַאֵל הַטּוֹב, הֵן מִן הַסְּתָם
הָאֱלֹהִים הוּא שֶׁל כֻּ-לָּ-ם!!

מַה גּוֹרָל שֶׁל כָּל אוֹתָם
שֶׁמִבְּחִינָתָם אֵל לֹא קַיָּם? –
כְּשֶׁלֹּא יִזְכּוֹר אוֹתָם הָעַם
הֲאִם לַשָּׁוְא הָיָה נָפְלָם???

שִׁירַת "תִּקְוָה" מַמָּשׁ אֵינָהּ
הִמְנוֹן נָאוֹת לַמְּדִינָה,
שֶׁהִיא בְּעֶצֶם תֵּיאוֹקְרַטְיָה
שֶׁמִּתְּנָאָהּ כְּדֶמוֹקְרַטְיָה,
וְאֵין כָּל צוֹרֵך שׁוּב לִסְקוֹר
שׁוּב מִגְרָעוֹת – כְּמוֹ בַּ"יִּזְכּוֹר"

מַר גָּנְץ, אַתָּה הוּא שַׂר-צְבָאֵנוּ,
עָלָיו הִשְׁלַכְנוּ יְהַבֵנוּ.
בְּבָחְרְךָ , אַמִּיץ, בְּלִי חָת,
בְּדֶרֶךְ קַנַּאֵי הַדָּת,
בּוֹגֵד אַתָּה בִּשְׁאָר הָעָם
שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ – אֵינָהּ דַּרְכָּם.
מְדִינָאִים שֶׁנִּכְנָעִים
לַמְּשַׁוְּקִים שֶׁל אֱלֹהִים
עוֹשִׂים לָאֵל שֵׁרוּת שֶׁל דֹּב
וְרַק פּוֹגְעִים בִּשְׁמוֹ הַטּוֹב.
הַבֵן מַר גָּנְץ, שֶׁכְּבוֹד הָאֵל –
לֹא כְּשׁוּק הַכַּרְמֶל מִתְנַהֵל...

וְשׁוּב הִנֵּנִי מְחַטֵּט,
אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְלַבֵּט:
הֲאִם לְךָ בְּתַפְקִידְךָ,
עוֹמֵד מֵידַע לִרְשׁוּתְךָ,
אֲשֶׁר מֵבִיא לְמַסְקָנָה:
"מוּטָב לְבֵן הַמְּדִינָה,
שֶׁיְּהָבוֹ יִהְיֶה נִתְלָה –
בָּאֵל וְלֹא בַּמֶּמְשָׁלָה"?

הֲאֵין עָדִיף, וּפִי כַמָּה,
עֲשׂוֹת – לִמְנוֹעַ מִלְחָמָה,
בְּמָקוֹם לִשְׁקֹד עַל נְהָלִים
שֶׁל "מִי יִזְכֹּר אֶת הַנּוֹפְלִים"?!

ד"ר ערן גרף
‏י"ח סיון תשע"אJune 20, 2011



אין תגובות:

פרסום תגובה