יום ראשון, 27 בפברואר 2011

פְּעִי-נָא, פָּאִינָה !!

פָּאִינָה, שֶׁשְּׁמֶךָ מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ,

לְפֶתַע בַּכְּנֶסֶת – אוֹתָךְ שָׁם מָצָאנוּ.
הִרְקַעְתְּ לִמְרוֹמֵינוּ, בְּרֶגֶל רָמָה,
וּמִיַּד הִתְיַצַּבְתְּ בְּמֶרְכָּז הַבָּמָה,
מָטִיפָה מִשְּׁנָתֶךָ – גִזְעָנִית, חֲשׁוּכָה,
כְּמוֹ אַרְצֵנוּ, עַד כֹּה, מִצָּרוֹת חֲשׂוּכָה.


פְּעִי-נָא פָּאִינָה, שְׂאִי דְּבַר אֲדוֹנֵךְ:
זְרִי שִׂנְאָה וּמָדוֹן עֲלֵי כָּל סְבִיבֵךְ,
הֲנִיפִי דִּגְלֵךְ, הַקּוֹרֵא לְמַגֵּר
כָּל מִי שֶׁבְּעֵינַיִךְ נֶחְשָׁב לְ"אַחֵר".
"אַחֵר" הִנּוֹ גֶּזַּע, אִידֵאָה אוֹ דָת,
שֶׁיָּעוּף מֵעֵינַיִךְ, לְ – קיבינימאט.
בַּנִּיבוֹן שֶׁבְּפִיךְ,מִן הַסְּתָם לֹא קַיָּם –
הַמֻּשָּׂג אֲשֶׁר שְׁמוֹ הוּא – זְכֻיּוֹת הָאָדָם.


אֶצְלֵךְ: "אִם תִּרְצוּ[1] " – זוֹ אֵינָה אַגָּדָה
בִּשְׁבִילֵךְ זוֹ קְרִיאָה : "נַעַּשׂ נָא אֲגוּדָה,
בְּרִית נִכְרוֹתָה, יַחַדיו נִרְדּוֹפָה אֶת הַשְּׂמֹאל"
(בְּחָטְמֵךְ מַעֲלֶה בָּאֳשַׁת קוֹמְסוֹמוֹל).
הִקְהַלְתְּ כּוֹס, תִּנְשֶׁמֶת, אַיָּה וְדַיָּה,
רַחַם וְשָׁלָךְ וּמָרַת עָזְנִּיָה[2] ,
וַעֲדָה שֶׁכֻּלָּהּ צִפֳּרִים מִן הָאֹפֶל
כְּמוֹ הִרְכִּיב לָךְ אוֹתָהּ – הַיּוֹעֵץ אֲחִיתֹפֶל [3].
מֵאֵלֶּה הֵקַמְתְּ וַעֲדַת חֲקִירָה
לִמְקוֹרוֹת הַמִּמּוּן שֶׁל הַשְּׂמֹאל הַנּוֹרָא:
לַחְקֹר וְלִסְכֹּר אֶת מְקוֹר מָמוֹנָם
פֶּן יוֹצִיאוּ הֵם לָנוּ – שֵׁם רַע בָּעוֹלָם.
עֲמֻתּוֹת הַיָּמִין? מְבֹרָךְ כָּל עָמִית –
לְפָּאִינָה מְקוֹר גַּאֲוָה לְאֻמִּית.


פָּאי-נָא, אַתְּ פָּאִינָה, מִן "קִישׁ" שֶּׁעַד תֹּם
מֵחָפְזָה – לֹא אָפַהוּ, יוֹצְרוֹ – הַנַּחְתּוֹם!
כְּמָעָה בְּלָגִין, קִישׁ-קִישׁ אַתְּ קַרְיָא [4]
וְצוּרָה יֵשׁ לַכְּנֶסֶת כְּמוֹ לְחַד-גַּדְיָא.


אַף שְׁ"מֶּלַח הָאָרֶץ" כִּנִית אֶת עַצְמֵךְ
אַתְּ צִיַּת יְשִׁימוֹן, נֶטַע זָר בִּמְקוֹמְךְ.
אִיעָץ לְךָ, בֵּינֵינוּ, לִפְנֵי שֶׁאַתְּ רוֹמֶסֶת:
נִרְאֶה שאֵינֵךְ מְבִינָה תַּפְקִיד הַכְּנֶסֶת,
כְּנֶסֶת טִיבָה – שֶׁחֻקִּים הִיא קוֹבַעַת
וְגַם מְכַוֶּנֶת רְשׁוּת מְבַצַּעַת.
וּמַצִּיעַ אֲנִי, שֶׁתִּקְחִי בִּדְחִיפוּת,
מִסְפַּר שִׁעוּרִים בְּהִלְכוֹת אֶזְרָחוּת.
הֲנִיחִי, אֵיפֹא, מְשִׂימוֹת חֲקִירָה
לְמִשְׂרָד הַמִּשְׁפָּטִים וְלְחוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה.


מִפִּיךְ גַּם שָׁמַעְתִּי, הִטְעָמְתְּ אֶת הַטּוֹן,
דְבָרִים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל שְׁקִיפוּת הַשִּׁלְטוֹן.
הִצָּעַתְּ כִּי תֻּּחַל הַשְּׁקִיפוּת קוֹדֵם כָּל
עַל גּוּפִים שֶׁקְּשׁוּרִים אֶל הַצַּד שֶׁמִּשְּׂמֹאל.


כְּשֶּׁשְׂקִיפוּת בְּעֵינַיִךְ – חָזוּת פְּנֵי הַכֹּל,
תִּהְיִי לָנוּ אֵם, וְגַּם הָאָח הַגָּדוֹל –
עוֹד תּוֹבִילִי לְחֹק הַ"בְּחִירוֹת הַשְּׁקוּפוֹת":
יִכָּתֵב שֵׁם מַצְבִּיעַ עַל מַעֲטָפוֹת,
הַבּוֹחֵר יַעֲשֶׂה בְּחִירָתוֹ בְּכָבוֹד –
לֹא נִסְתָּר כְּמוּג-לֵב אַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד –
אֶת פִּתְקִית הַבְּחִירָה הוּא יַצִּיג בְּפֻמְבֵּי
בִּפְנֵי פוֹרוּם חַבְרֵי וַעֲדַת הַקַּלְפֵּי.
כִּי אֶצְלֵךְ הַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים וּבְרוּרִים:
"בִּשְׁבִיל זֶה הוֹשִׁיבוּנִי" בְּבֵית נִבְחָרִים.


לְסִיּוּם הַפַּתְשֶׁגֶן – דַּרְכֶּךְ דֵּי בְּרוּרָה:
תַּכְלִיתֵךְ – לְהָקִים מְדִינַת מִשְׁטָרָה.
בְּחֹשֶׁךְ חָדָשׁ כָּאן תִּזְרַח בְּשָׁמֵינוּ
תְּנוּעֲתֵּךְ – "יִשְׂרָאֵל [מְעַרְעֶרֶת] בֵּיתֵנוּ".

[1]תנועה ימנית ל "חזוק ערכי הציונות"

[2]שבעה עופות דורסים ליליים.
[3]נחשב (בטעות) ליועץ של עצות גרועות
[4]מן התלמוד: מטבע בודדת בכד מרבה רעש קשקוש




ד"ר ערן גרף
‏ב' אדר א תשע"א February 6, 2011

אין תגובות:

פרסום תגובה