דּוּגִית שָׁטָה, לְמָטָה.

דּוּגִית לָהּ שָׁטָה, עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

אוֹיְבִים לָהּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.
מִבַּיִת, נוֹסְעֶיהָ – כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף [1]
צְהֻבִּים זֶה לָזֶה, לַמָּדוֹן אֵין כְּלָל סוֹף.
מַלָחֶיהָ עֵרִים, אַךְ סְתוּרָה בִּינָתָם,
כָּל אֶחָד מְנַוֵּט הַדּוּגִית כִּמְסֻמָּם:
זֶה מַמְתִּין לְרוּחוֹת הַיּוֹרְדוֹת מִשָּׁמַיִם,
זֶה סוֹבֵב לוֹ סְחוֹר-סְחוֹר כְּטוֹבֵעַ בַּמַּיִם,
זֶה יוֹרֶה צִלְצַלּוֹ אֶל מוּל כָּל הַקָּרֵב –
(לִיבֶּרְמָן, לֹא אִכְפַּת לוֹ – אוֹיֵב אוֹ אוֹהֵב).
וּבָרָק, הַמּוּכַּר כַּאֲחִי-אֲבִינֹעַם [2]
נְטוּל כָּל מוּסַר, מִשּׁוֹלָל חֵן אוֹ נֹעַם,
לֹא עוֹלָה מִסְּבִיבוֹ שִׁירָתָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה,
הוּא עוֹקֵץ כְּדַבּוּר, פְּגִיעָתוֹ הִיא מָרָה.
מִשּׁוּם מַה, לִמְבוּגָר אַחְרַאִי הוּא נֶחְשָׁב –
אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹשֵׁל בְּמַרְבִּית צְעָדָיו.

וּבְרֹאשׁ הַחִיבֶּל[3] מִתְעַנֵּג הַחוֹבֵל
בְּכִסְאוֹ הָרָפוּד בְּעֵינָיו מְפַלְבֶּל,
לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁאֵין הַדּוּגִית מִתְקַדֶּמֶת
וּמִכֹּל עֲבָרִים סַכָּנָה מְאַיֶּמֶת.
הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה "קַפִּיטָנוֹ" עוֹד יוֹם
וְאוּלַי יוֹם נוֹסָף יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם.
וְהָיָה, לַסְּפִינָה, אִם תִּכְלֶה הַצָּרָה ¬–
עִם רִאשׁוֹן הַעַכְבָּרִים הוּא יִקְפֹּץ לַסִּירָה.

בְּעוֹד הַדּוּגִית עַל הַיָּם מִטַּלְטֶלֶת
בְּלִי כִּוּוּן וּבְלִי יַעַד, כְּמוֹ בָּהּ יַד מְהַתֶּלֶת,
מָשַׁךְ בַּמָּנוֹר "הַמְּבוּגָר הָאַחְרַאי" –
סָבְבָה הַדּוּגִית לַיָּמִין, אַלְלַי.
עִם בָּרָק שָׁם נוֹתְרוּ אַרְבָּעָה מִזְדַנְבָיו,
כִּבְקַרְנֵי הַמִּזְבֵּחַ אוֹחֲזִים בְּמָתְנָיו.
הֵם סְבוּרִים שֶׁיָּצְאוּ לְחַיֵּי "עַצְמָאוּת"
עֲשׂוּיִים הֵם לִמְצוֹא אֶת עַצְמָם בִּבְדִּידוּת.
כְּשֶׁאֵינָם מִשְׁקַל נֶגֶד לְשָׁ"ס אוֹ "בֵּיתֵנוּ"
אֶת בָּרָק – בָּעָקֵב כָּל אֶחָד יְשׁוּפֶנּוּ.
אֶת שְׁמוֹנַת הַנּוֹתָרִים הוּא הִשְׁלִיךְ אֶל הַיָּם,
יִטְבְּעוּ אוֹ יָצוּפוּ? מִצִּדּוֹ – זָבָּשַׁ"מ.
הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בַּמַּחְשָׁךְ, אַךְ הַפַּעַם –
כְּשֶׁהִכָּה הַבָּרָק – גַּם הִדְהֵד קוֹל הָרַעַם.

כֵּן תִּרְצוּ, לֹא תִּרְצוּ, זוֹ כְּבָר לֹא אַגָּדָה,
לֹא אֵלֶּה, לֹא אֵלֶּה – אֵינָם "עֲבוֹדָה".
הֶחָזוֹן וְהַמַּעַשׂ שֶׁל אֲבוֹת הָאֻמָּה –
בְּבָרָק שֶׁהוּעַם כָּךְ דַּרְכָּם נִסְתַּיְּמָה.

עַל כֵּן, לוּ שָׁאַלְנוּ נָבִיא וְחוֹזֶה –
וְאָמְרוּ לָנוּ: בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרָנוּ מִזֶּה.


בָּרָק אֶת בָּתָּיו, הוּא בָּנָה – תַּלְפִּיּוֹת,
וְאֶת בֵּית "עֲבוֹדָה" – לְעִיֵּי חַרְבוֹת,
חַסְרֵי-בַּיִת פּוֹלִיטִי, הָפַכְנוּ לִהְיוֹת,
לֹא מָצָאנוּ כָּרֵי חֲלִיפִין בָּם לִרְעוֹת,
וּבְצַעַר אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו שֶׁל מוֹרִי:
כַּכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה שֶ "הָלְכָה חֲמוֹרִי" .[4]
אַךְ אֵרַע, זֹאת לָמַדְנוּ עַל פִּי הֲלָכָה –
שֶׁחִפְּשׂוּ אֲתוֹנוֹת וּמָצְאוּ הַמְּלוּכָה.

וְנֹאמַר לִשְׁמוֹנַת קָרְבְּנוֹת הַנִּבְזֶה:
חִתְּרוּ אֶל הַחוֹף – וְלֹא זֶה תַּחַת זֶה.
מִתַּחַת שִׁכְבַת הֶאָבָק הַכְּבֵדָה
נִשְׁכָּחִים, עֲרָכִים שֶׁל תְּנוּעַת "עֲבוֹדָה".
עוֹלָם חֶבְרָתִי מְהוּגָּן וּמְסּוּדָר
לֹא חַיָּב הִבָּנוֹת עַל יְדֵי פרולטר;
לְדוּגְמָא: מִשְׂרַד סַעַד, עָלוּב עַד חֶרְפָּה,
הֶרְצוֹג עָשָׂהוּ מִשְׂרַד רְוָחָה,
שֶׁנּוֹשְׂאִים לוֹ תּוֹדָה כָּל דִּצְרִיךְ וְדִכְפִין,
שְנִהְיָה רֹאשׁ-פִּנָּה וּמַחְמָד לַשָּׁרִים.

רַבִּים בְּנֵי-דְּמוּתִי מְצַפִּים לְמָצֶגֶת-
גָּלֶרְיַת-אִישִׁים, לֹא עָסְקוּנָה נִלְעֶגֶת.
עִם אָגֶ'נְדָּה פּוֹלִיטִית לְיוֹם הַמָּחָר:
לְצָרְכֵּי הַבּוֹחֵר, לֹא לְקִדּוּם הַנִּבְחָר.
שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁבָּאָרֶץ חַיִּים בְּנֵי אָדָם
בְּלִי-שִׂים לֵב לְמִינָם, לְאֻמָּם אוֹ דָּתָם.
שֶׁצִּיר-זְמַן שֶׁצָּרִיךְ לֶעָתִיד בּוֹ לִצְפּוֹת
לֹא נִגְמַר לְמָחֳרָת הַבְּחִירוֹת הַקְּרוֹבוֹת.
נְכָדֵינוּ, אוֹתָם אִישׁ לֹא סוֹפֵר כְּלָל כַּיּוֹם
רְאוּיִים לֶעָתִיד עִם חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם,
וְאַף שֶׁעוֹדָם מְחֻסְּרֵי זְכוּת-בְּחִירָה
הֵם אֵינָם סוּג סְחוֹרָה לִקְנִיָּה וּמְכִירָה.
שֶׁתָּשִׁיב מַנְהִיגוּת רְאוּיָה לְאַרְצֵנוּ
וְיַחֲזוֹר הַחַכְלִיל לִשְׁכּוֹן בִּלְחַיֵּינוּ.


ד"ר ערן גרף
‏ט"ו שבט תשע"א January 20, 2011


[1]"ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה" ירמיהו כ' כ"ז

[2]אבינועם ברוג הוא אחיו ואיש סודו של אהוד ברק
[3]תורן הספינה על כל חבליו.
[4]סנהדרין ל"ג א'