יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

כזה... כאילו...

בנימין, בן-זְקוּנָיו של הָאַב יעקב,
הוא ראשו של שׁוֹבָל בנימינים לָרֹב:
ז'בוטינסקי והרצל – דומים, אך שונים –
הוֹזִים וּפְּרָגְמַטִים, שניהם – בנימין;
עוד זוג בנימינים, זה את זה לא יָדָעוּ
האחד – "השלישי[1] " , האחר – נתניהו.
פנטזיונרים שניהם, חובבי מסעות,
בנימין השלישי הוא בן דמות דון-קישוט,
שהיה מְיַצֵּר מצבים די גְּחוּכִים,
אך בכך לפחות לא סיכן אזרחים.


נתניהו זָכַה בְּתַפְקִיד ראש ממשלת,
מחויב הבטחות של קודמיו בשושלת.
התחייבות ראשונה היא "מפת הדרכים"
 – זו תכנית אזורית ליישוב סכסוכים.
מִתְיַמֵּר לְעַצֵּב פה "מולדת צמרת",
אבל ראש-ממשלתנו, בוגר הסיירת,
מְנַוֵּט בַּמַּסְלוּל של "מַפַּת הדרכים"
כשאנחנו אחריו, בְּבִטְחָה מְהַלְּכִים.
אך הדרך הוֹלְכָה וְנִהְיֵית מתמשכת,
עַד נִדְמֶה שהחליט מנהיגנו ללכת
בְּעִקְּבוֹת של רבנו משה המפואר –
שהמשיך במסע – עד מות דור המדבר;
נתניהו ממשיך וצועד בַּמִּדְרוֹן
אולי עד מותו של שְׂמֹּאלָן אַחֲרוֹן.
אולי, בַּסַּיֶּירֶת, רֵעִים כמו אֵהוּד [2]–
הם סִמְּנוּ לו דַּרְכּוֹ בַּל ילך לְאִבּוּד,
וּמָנְעוּ כך ממנו הֱיוֹת לְחֶרְפָּה –
כי האיש לא יודע לקרוא הַמַּפָּה?
וכ"עִיזָה עִוֶּרֶת" הולך בראשנו,
מִדְּחִי אֱלֵי דֶּחִי מוליך גורלנו.
לְאוֹבָּמָה אציע, (אני מהסס)
שֶׁיּוּתָן לו בִּמְקוֹם המפה – GPS !


למרות שֶׁמָּאוּס הָאֵזוֹר על כולם,
כי עַמָּיו אוחזים לעצמם בִּגְרוֹנָם,
מְסָרְבִים להבין ש"מַשָּׂא וּמַתָּן"
ל"מַתָּן" אשר בו, יש תפקיד לא קטן.

יוצא בִּיבִּי לְמוּ"מ, כְּשֶׁרַב הֶחָשַׁשׁ
שֶׁגְּדוּשָׁה אַמְתַּחְתּוֹ בִּגְּבַבָה וּבְקַשׁ.


אם יַחְפּוֹץ לֶאֱחוֹז הַמַּקֵּל בִּקְצוֹתָיו –
כְּשֶׁאָרוֹך הַמַּקֵּל מִמּוּטַת זְרוֹעוֹתָיו –
שיזכור, כל קַוֵּי-האשראי כבר סגורים
וכל נפש נָקְעָה מאותם סיפורים;
מפגשים ברחבי העולם הם לו חג,
אך מולו, בני שיחו, עם מבט קר של דג.
הוא איננו מַחְכִּים, וְעֵינוֹ לֹא נִפְקָּחָת
כְּשֶׁיַּד מְצִיאוּת עַל מִצְחוֹ שׁוּב טוֹפַחַת.


להלן מַעֲשֵׂה תַּחְבּוּלוֹת וְעָרְמָה
שֶׁקָּרְסוּ מוּל בִּינָה שֶׁל עַלְמָה חֲכָמָה[3] :
נסיך עשיר ויָפֶה וְאָהוּב על עַמּוֹ,
אך אשה לא היתה לו, לְצַעַר אִמּוֹ.
כְּשֶׁנֵּאוֹת הוא סוף-סוף לְהַקְרִיב בְּתוּלָיו
הוא הכתיב לאמו ואביו את תְּנָאָיו:
חֲפֵצָה לה נַפְשׁוֹ בְּעַלְמָה בַּת-בינה
שֶׁשְּׁנִיָּה אין כמותה בְּרַחֲבֵי מְדִינָה.
וכיצד תִבַּרֵר זוֹ כְּלִילַת הַמִּידוֹת?
לכך הוא הכין שְׁלִשִׁיָּה של חידות:
"תבוא עָדָיו, זו האוהבת –
*גם רְכוּבָה, גם לא רוֹכֶבֶת;
*גם לְבוּשָׁה, גם לא לוֹבֶשֶׁת;
*שָׁי מַגִּישָׁהּ, גם לא מַגֶּשֶׁת".
החידה נראתה עמידה לְפִצּוּחַ
וְקִוָּה הנסיך עֵת רָבָּה עוד לָשׂוּחַ.
עַד הוֹפִיעָה מֵאֵי בַּת דַּיָּג עֲנִיָּה
דַּל-יָפְיָהּ, בלי יִחוּס וְחַסְרַת נְדוּנְיָה,
תבונתה – עד אין חֵקֶר, מַעֲנָהּ מְלּוּטָשׁ,
לנסיך היא הכניסה כך – "מָרְסְ מְשֻׁלָּשׁ":
*עֵז מְהַלֶּכֶת פּוֹעָה בין רגליה
ובכך בְּסָפֵק אם רוכבת עליה;
*רֶשֶׁת דַּיָּג על גופה השזוף –
גם עֵרוֹם, גם עוֹטָה סוּג של כְּסוּת על הַגּוּף;
*וְהַשַּׁי שֶׁהִגִּישָׁה – יוֹנָה צְחַּת אֶבְרָה
שֶׁפָּרְחָה מבוהלת לִמְרוֹם התקרה;
וככה, שׁוֹלַת הדָּגִים הַנֶּחְבֵּאת
היא שָׂרְתָה בְּחָכְמָה, וּמַלְכָּה מִתְּמָנֵית.

בְּתִּחְכּוֹמֶת פְּתַּלְתֶּלֶת , אתה ביבי – אַשָּׁף,
ובכך הִשְׁתַּעֲשַעֲתָּ מאז עד עכשיו,
הִפְלֵאתָ לָחוּד חִידוֹתֵיךָ כל-כך –
בִּמְיוּחָד בַּזִּירָה של חידון התנ"ך,

 
בזירה מדינית – יש בשורה עצובה,
המשחק הוא כיום – ב"אמת או חובה".
וּבְזֶה המשחק, אם תמשיך בִּדְרָכֶיךָ –
בִּמְהֵרָה תַּרְהִיבֵנוּ בְּהוֹד מֵבוּשֶׁיךָ.
מִכְנַסֵיךָ מִמְּךָ כִּי יֻקְּחוּ עֵרָבוֹן –
מִבּוּשָׁה אֶת פָנֶיךָ – לא יְכַס חִוָּרוֹן.
לכן, בְּעֵת שֶׁתִּשְׁקוֹל אֶת עָתִיד צְעָדֶיךָ
זְכוֹר שֶׁבְּנֵי עָרוּבָּה הִנְנוּ בְּיָדֶיךָ!!!

[1]"מסעות בנימין השלישי" למנדלי מוכר ספרים.
[2]אהוד ברק, מפקדו של ביבי בסיירת מטכ"ל
[3]כנראה שמאגדות האחים גרים.


ד"ר ערן גרף
‏כ"א אלול תש"ע August 31, 2010

אין תגובות:

פרסום תגובה