מִנּוֹבֶּל בְּמַתֶמָטִיקָה לְנוֹבֵל בְּמַטְּקָה

ישראל מתדרדרת בדרוג של אולימפיאדת המתמטיקה.
כשנבחרת בועטים, שורדת עם שוויון,
משר ועד נשיא, כולם אצים למיקרופון;
וּכְשֶׁשָֹׁיָט אחד אלוף, הוכרז כ Number one,
שַׂרָת חינוך, לימור לבנת , קפצה על הַדּוּכָן.
במתמטיקה הישג, שהוא ממש מפעים,
מקום אחד-עשר, בין 100 מתחרים,
כלל לא חדר לתודעה, של איש מן האישים,
איש לא הקביל פניהם, עת שָׁבוּ מותשים.
הַמֶּסֶר העולה מזה היחס של שָׂרִים:
פה לא נחשב הַשֵּׂכֶל כלל, פה אוהבים שרירים!


נָקְפוּ שָׁנִים עשרת, שוב יש תַּחֲרוּיוֹת,
ושוב יוצאת משלחת של תפארת המוחות.
והזוכות שוב סין-ארה"ב, ורוסיה הצפויות,
אבל נפלו כמו רַעַם, שאר התוצאות:
טורקיה שמינית יצאה, גרמניה מאחור,
איראן מקום ארבע-עשר, זו כמו מַכַּת-בְּכוֹר!!!
נבחרת ישראל הרחק, לְמָטָּה מזדנבת –
היש מַכָּה גדולה מזו, אשר יותר כואבת?!
לא רק שישראל היא – כְּזָנָב לאריות,
גָּלָה כבודנו כְּמוֹ – גילוי של עֲרָיוֹת.
מַדָּע ישראלי, הוא "סֶלַע קיומנו",
לא אֶבֶן ירושלמית – כִּדְבַר ראש ממשלתנו.


הָאַלּוּפִים שֶׁבֶּעָבָר, את שמנו פֵּאֲרוּ
קָנוּ תורה ברוסיה, עוד בטרם שֶׁעָלוּ.
בתוך עָשׂוֹר בארץ, הם דּוֹר חָדָשׁ פִּתְחוּ,
אשר היה לְעַם-הָאָרֶץ, כפי שֶׁפֹּה חוּנְכוּ.
לא מתמטיקה היום, בְּרֹאשׁ מַעְיָנָם
עדיף לַחֲבוֹט כַּדּוּר בְּמָטְקָה, בְּחוֹפֵי הַיָּם.
שַׂרָת חינוך לבנת, ומנכ"לית תירוש
מִתַּחֲלוּאֵי חינוך, מה הן קִדְּמוּ בָּרֹאשׁ?
הָגוּ וְחָקְקוּ חוֹק זכויות של התלמיד –
שֶׁיֵּשׁ לו גם חובות? זה שָׁכְחוּ הַגִּיד!
הפכו בתי הספר, זִירוֹת של הִשָּׂרְדוּת –
מוֹרִים מול בְּנֵי הנוער, בְּנֵי נַעֲוַת מַרְדּוּת.
מוֹרֶה מֵשִׁיב-שַׁעֲרָהּ, בזו זירת קרבות –
מן ההורים יחטוף, מְנַת "פִּרְקֵי אֲבוֹת".
שַׂר בא וְשַׂר הולך, עִמָּם הַקְדִּימוּיוֹת,
מַדָּע חָשׁוּב? או אֶזְרָחוּת? אולי רק מִשְׁנָיוֹת?
פַּחוֹת שְׁעוֹת לִמּוּד יש, עם כל גְּזֵירַת קיצוץ
לַפֶּדַגּוֹגִים בָּאוֹצָר, ישנו תמיד תֵּרוּץ.
חוגגת הַבּוּרוּת בכל מִכְלוֹל הַמִּקְצוֹעוֹת,
וּמַה צֳרִי מָצְאוּ? – הֵקֵלּוּ בבחינות.
אָכֵן חָצִיר הָעָם, קּוֹנֵן הַמְּשׁוֹרֵר,
יָבֵשׁ היה כָּעֵץ, הולך וּמִתְדַּרְדֵּר.
בַּצַּר לנו, מִנַּיִן נַשְׁלִים את הַשּׁוּרוֹת,


בְּמַדְעָנִים שֶׁבֶּעָתִיד יביאו הַבְּשׂוֹרוֹת?
בָּאָרֶץ הקטנה שלנו, יש כשלושה רִיבּוֹא
של גאונים מהוללים, אשר כמו בְּמַחֲבוֹא,
מוֹסְרִים נַפְשָׁם עֲלֵי תורה בְּלִמּוּדֵי גְּמָרָא,
וְהַשְׂכָּלָה מִסּוּג שׁוֹנֶה – עליהם נֶאֶסְרָה.
עוֹקְרִים הָרִים וְטוֹחֲנִים הֵם, זֶה בָּזֶה עַד דַּק
וּמִגְדּוּלָה זו מה נוֹתַר? רק סְתָם עָנָן אָבָק.
וְרוֹעֵיהֶם אומרים: אֶצְלָם, בִּזְכוּת פִּלְפּוּל,
יש גאונות אשר ממש נִשְׁפֶּכֶת מִשַּׁרְווּל.
וכל אַבְרֵךְ בַּיְּשִׁיבָה, שֶׁבְּטַלִּית הַתְּכֵלֶת,
יֹאחַז או יַחֲלוֹק (אם זה מביא תּוֹעֶלֶת),
בקיא בַּדִּין של שׁוֹר נַגָּח, ומה דְּבַר-עֲקִיבָא,
יַמְשִׁיךְ הֲגּוֹת והתפלפל עד בו תֹּאחַז שֵׂיבָה.
אולי מִמִּסְתּוֹרָם של אלה, גְּאוֹנִים סְמוּיִים,
תָקוּם תַּקָּנָתָם של דורותינו הַבָּאִים?
אך חֲזָקָה על רוֹעֵיהֶם, עֲדַת האדמו"רים,
לא יחסכו עָמָל כדי לְשַׁמֵּר אותם בּוּרִים.
אם יִטְעֲמוּ הָאַבְרֵכִים, מִפְּרִי של עץ הַדַּעַת,
יהיו פּוֹרְחִים, מְשׁוּלָחֵים, בְּלִי רֶסֶן ומִרְדַּעַת.
אז חף אני מֵאַשְׁלָיוֹת. זֶה רעיון הַפָּז,
הוא גאוני, אך לא יוּגְשָּׁם, לַשָּׁוְא אֱהֶא נִרְגָּז.
אז יש לי רעיון (שֶׁכְּבָר פָּסַל אֶלִי יִשַׁי),


שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלּוֹ הוֹכִיחַ וְהִצְלִיחַ, רבותי:
בתוך פְּסִיפַס הָעֲמָמִים אשר יושבים בינינו,
הולכים וּמִתְרַבִּים בְּנֵי סִין – בּוֹנִים את בִּנְּיָנֵינוּ.
בארה"ב הסינים, היו תחילה כּוֹבְסִים,
ְנֶכְדֵּיהֶם – כַּיּוֹם הִנָּם בְּכִירֵי הַמַּדְעָנִים!
פה, אם לא תֻּפְרָע דַּרְכָּם, בתוך כמה שנים,
נראה כאן יִשְׂרָאֵלוֹ-סִינִים, תִּפְאֶרֶת מדענים.
אלא שֶׁשַּׂר הַפְּנִים, יִשַׁי, אז כמו עתה,
לא יַחֲסוֹך כל מַאֲמָץ כדי גַּרְשָּׁם בִּבְעִיטָה.
אם במכבי תל-אביב יש אלופים של רֶכֶשׁ,
שֶׁבְּלִבָּהּ של אֻמָּתֵנוּ, הנם צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ,
מה רע בְּיִשְׂרָאֵלוֹ-סִינִים, מָדְעַנֵי עָתִיד,
ישראלים מֵרֶחֶם-אֵם, שלנו לְתָמִיד?!
ומתמטיקאים מטורקיה ואיראן,
יַכִּירוּ מַרְסְ של סינים, אבל כחול-לבן.




ד"ר ערן גרף
‏י"ב אב תש"ע July 23, 2010