יום שלישי, 13 ביולי 2010

מַקְפִּיאִים שְׂכַר-מִזְעָר,מוֹסִיפִים לְחָ"כ וְשַׂר.

מְדִינָה מְתֻקָנָה,

האזרח הוא לה – כִּבְנָהּ,
ועליה רַוְחָתוֹ
חינוכו ובריאותו.
את כל זאת, המדינה
מקיימת בְּהוֹנָה.
וּמִנַּיִן הון יֻקַּח?
ממסיו של האזרח!
שכספו הנו גמולו
כִּשְׂכָרוֹ על עמלו.


איך נקבע שכר לְאִישׁ?
הנושא הוא די רגיש:
כך בַּסֶקְטוֹר הפרטי –
שכר עובד חסוי, סודי;
האם השכר מודד
את שוויו של העובד?
ואולי הנו פתוח
גם לְכִשּׁוּרֵי מִקּוּחַ.
מנכ"לים ובני מינם? –
אין עֲרוֹך כלל לִשְׂכָרָם,
בעיני ההמונים –
מספרים דמיוניים.
במגזר הצבורי
יש פטנט שַעֲרוּרִי:
כל מקצוע, שעובדיו –
הם צבור גדול ורב,
כְּכָל יִרְבּוּ במספרם
כך יהא עלוב שכרם:
המורים, האחיות,
רווחה, המשטרות.

בחברה הסוציאלית,
מה משכורת מינימלית
אשר כתשלום נִדְרַשׁ
בלי היות עובד – לְרָשׁ?

וגם יש לי מחשבה
על שיטה ממש טובה,
שעל פיה, נְכַוֵּן,
שְׂכַר של מינימום הוֹגֵן!

הבה כאן אִפְיוּן נכין
לְמִשְׂרָה "לכל דכפין":
על הגיל והמינים
לא נקפיד, (רק לא קטינים);
שאלת מְנַת מִשְׂכָּל
לא שייכת הֵנָּה, כלל;
ניסיון קודם? רק פְּגַם
שיפריע לכולם;
השכלה? – לא בדרישות
מחשש דעות קדומות;
הַבָּעָה? – כן, לְפָחוֹת
מלים בְּנוֹת ארבע אותיות;
לא קיימת הקפדה
על מוּסַר העבודה;
וּלְמַעַן הנוחות
לא נדרשת נוכחות;
רק מחצית מן השנה
נחשבת כ"עונה";
לכל העובדים ביושר
מזומן גם חדר-כושר.

התפקיד: פשוט נורא,
לא מצריך שום הכשרה.
יש לשבת בָּאוּלָם,
וּכְמוֹ שעושים כולם:
כשהראש של הקבוצה,
בִּפְקוּדָה או בִּקְרִיצָה,
מְכַוֵּן אל הַשָּׁמַיִם –
מרימים את הַיָּדָיִם.

כאן סיימתי את דברי.
שאלה לי לְקוֹרְאָי:
האין לְזֶה-תפקיד, תָּפוּר
שָׂכָר של מִּינִימוּם ברור?!

מהי זו, אותה מִשְׂרָה
שכל כך עלוב שכרה?
כן, אזני כאפרכסת –
דוּז-פּוּאָה... !!! –
חבר של כנסת!!!

(התאור אולי מוגזם
ומתאים רק לְחֶלְקָם,
הַאִפְיוּן? לא מרוחק
מתכונות דרושות לח"כ).

על שום מה, ולמה זה
העליתי הנושא?
כנסת דנה בְּעִדְכּוּן
תוספת לִשְׂכַר מינימום,
מי הצביע בַּעֲדָהּ?
לא שרי ה"עבודה" !
(שֶׁשְּׁלִיחוּתָם החברתית –
צִדְקָתָם הַקִּיּוּמִית)

לש"ס, אג'נדה חברתית,
שכאן, איננה תכליתית,
כי בוחריה, הַכְּבוּדִים –
מרביתם... אינם עובדים,
הסיעה תרים ידה
עבור שכר "אִי-עבודה"!

לא הכל כל כך שלילי –
כי בגועל הכללי,
גם הבקיעה קרן אור
דרך חִדָּלוֹן אָפוֹר:

על המדוכה עולים
שלל נושאים כלכליים.
בהמשך "שכר מינימום"
שהרדים משעמום,
הַסוּגְיָא אשר נכנסת:
הקיצה נִרְדַמֵי הַכְּנֶסֶת:
התיצבו להצבעה,
לא נשמע קול מחאה.
בְּמִפְגַּן אַחְדוּת נָדִיר
מרביתם, מקיר לקיר,
בקונצנזוס על "בְּעַד"
בלי היסוס, הרימו יד.

הנושא שכה הבליט
האחדות הלאומית?
אָזְנֵיכֶם כַּאֲפַרְכֶּסֶת –
תוספת-שְׂכַר,
חברי הכנסת!!

ד"ר ערן גרף


‏כ"ז תמוז תש"ע July 9, 2010

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה