(ליום האם)
תעסוק העלילה
בְּיִתְרוֹ וּבְמְלִילָה[i],זוג שחי חיי שגרה
שמאד לא מסעירה.
יִתְרוֹ, יועץ להשקעות,
ראשו כולו בעיסקאות,
אף-על-פי-כן, כל מאודו
עורג-נכסף אל זוגתו,
גם מול טבלת שער-מטבע
הוא מְהַגֵּג על מחמדיה.
מְלִילָה, תפקיד לה מרתק:
אחראית פרויקט היי-טק.
בתפקיד הָאִמָּהוּת
משתדלת עד שְׁלֵמוּת.
צוֹפָה את הליכות ביתה
בקפדנות שאין כמותה.
מובן על כן, עם תום יוֹמָהּ –
שְׁדוּדָה, נופלת לִתְנוּמָה.
מלילה, יְפֵיְפִיַּת-עָבָר,
מֻשָּׂא תשוקה לכל גברבר.
יִתְרוֹ, בַּטְּרִיאֶתְלוֹן אתלט,
שניהם ביחד – זוג בולט.
אבל, ככל שהוא להוט –
בה מצטברת אדישות...
בְּבֹקֶר לא-עָבוֹת אחד,
מלילה נכנסת לַמשרד,
כל חזותה אוֹמְרָה חידה,
עד חֲבֶרְתָּהּ היחידה,
תַּכְנֶתֶת אשר שמה מוֹנִיק,
חָשָׁה, עִמָּה רָזִים הַמְתִּיק.
כך, למוניק הַחֲסוּדָה –
מְלִילָה לוֹאֶטֶת את סודה:
"אל מעוני, עם רדת יום,
חזרתי אמש, בְּרִפְיוֹן,
כולי שרויה בְּמוּעָקָה
לקראת בּוּקָה וּמְבוּקָה,
של בָּיִת כמו אחרי פוגרום
שֶׁלְּסַדֵּר צריך כל-יום,
אל שְׁלִשִׁיָה של ילדים
פרועים כמו חבורת זדים –
להם, לפי מצוות מורים
צריך לבדוק השיעורים.עוד יש לקנות לְפַת-עַרְבִית
צרכי מזון בַּמַּרְכּוֹלִית;
ולרוקן עָבִיט אשפה
ולכבד את הרצפה.
ובתוכי אני יודעת
שדעתי כבר מתבלעת...
פותחת דלת ונכנסת.
מה כאן קורה? איני תופסת!
החדרים מסודרים,
והשטיחים מיושרים,
הילדים אחרי מקלחת –
ספרים קוראים להם בנחת,
כְּבָסִים אשר קופלו, בַּסַּל,
לפת-ערבית תבשיל בושל,
יתרו, רחוץ ומסורק,
מגיש לי קערת מרק,
אגב הִתְעַנְיְנוֹ – כיצד
עבר היום לי, במשרד?
כמעט פורחת נשמתי,
תהיתי – מֵהֵיכָא תֵּיתִי[ii]?
יתרו כולו כליל–מחמדים,
עוֹגֵב וּמְהַגֵּה דּוֹדִים.
מה בדיוק יִתְרוֹ זוֹמֵם?
פתאום הבנתי – יום האם!הלכתי מייל לבדוק בינתים –
בעוד יתרו כלים שוטף,
הלכתי לי אל המַחְשֵׁב,
שם, על מסך, השאיר יתרו
דבר בעבורי לקרוא:
היה זה מאמר גדול,
מ"לאשה", מיום אתמול,
ובו: "גברים, שנשואים
לְסוּפֶּר-ליידיס, מביעים
תסכול עמוק, על כי האשת
אשר לכל עיסוק פולשת:הורות, קריירה, ביתיות,
לעת סוף-יום, מעייפות
שדודה נופלת על משכב,
ושום אַהַבְהָב ושום הַב-הַב!
ובשורה התחתונה
חוקרים חרצו המסקנה:
מאחורי נשות שְׁלֵמוּת –
יש בעל מְאֻתְגָּר מִזְמוּט.
סיימתי מאמר לקרוא,
לבי נכמר בי על יתרו,
אשר לבש לקראת שינה
גופייתו הישנה,
וּמִכְנָסוֹן של התעמלות –
מזכרת מן הטירונות.
נחפזתי אל הַבּוֹדוּאַר[iii],
פֶּרְפְיוּם הִזְלַפְתִּי על צואר,
תחתון תְּחָרִים בְּגוֹן-הָעוֹר
מָחוֹךְ "מדונה" בשחור,
וכך, כולי כאמזונה
לָהַטְתִּי אל הפרסונה"...לְשֵׁמַע חומר כה נפיץ
מוניק כבר מתוחה כקפיץ.
"ואיך היה הסקס, מְלִילָה,
הֲכִּכְלוּלוֹת חתן-כלה?"
"לא סקס ולא פדיון הַבֵּן,
עד שסיימתי התכונן –
יִתְרוֹ, קרס מרוב עמל,
על הכורסה שדוד נפל,
כשעל פניו מבע של אושר
המשיך לנחור עד אור הבוקר"...
[1] השם מלילה משמעותו שיבולת בשלה ומלאה.
[2]מארמית – מהיכן זה בא?
[3]שולחן טואליטה בצרפתית (בארץ מוכר מפולנית).
שכתב ד"ר ערן גרף
מבדיחה ששלחה דבה שגב (המקור בהמשך)פברואר 2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה