יום רביעי, 1 בפברואר 2012

קָאמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה

(בעברית: "הלשכה האפלה")

יש ממשלה בישראל!
זו התשובה לכל שואל.


רבת-שרים הממשלה,
וּמְשׁוּלָה למקהלה
שמזמרת פוֹלִיפוֹנְיָה[1]
שהיא לָאוזן – קָקַפוֹנְיָה[2].
ולא בִּכְדִי קול התזמורת
לַמָּאזין – כַּחֲמָרמֹרֶת,
כי בלי שום סדר, כל נָגַן
תורם חלקו לבלגן,
ומתאמץ לתפוס פיגורה
בלי התייחסות לפרטיטורה.

היכן מָרוּת הַמְּנָצֵחַ?
הַלָּה מאחריות בורח:
אינו ניצב על הדוכן
אלא נחבא בתא-לחשן[3]
כשסביבו מתרוצצים
בתריסרים – היועצים.


ראש ממשלה, גם אם גאון,
תמיד נזקק למנגנון,
אשר משיג את המידע
ומנתח בקפידה
את הנתון מכל צדדיו,
ממליץ מה לעשות עכשו,
איך להגיב בכל מצב;
כותב לבוס את נאומיו,
מכין מנשר כשנחוץ
בכל ענין, של פנים או חוץ.
יועץ איך לְחֲוֹּות מֶחְוָה,
להיות גאה, בְּענווה,


היועצים, יחדיו, כולם,
צריכים להיות מן גוף מושלם

 שנוכחות אינו מפגין –
כמו מנגנון של אורלוגין.
בו כל גלגל, את תפקידו
מתאים לזה שלצידו,
המון תנועה ופעילות
אך כלפי חוץ – הכל עֲלוּט.
את פעילות המנגנון
אין כלל רואים על השעון.


הללו – יועֲצֵי סתרים,
לתפקידם איך נבחרים?
הם נבחרים על פי מָתְכּוֹן
בָּדוּק, של השופט גדעון,
אשר קִבְּלוֹ מאלוקים –
בוחרים את ה"מלקקים"![4]
במינויים, אם נעיין,
רואים שביבי מצטיין –
במנוייו, על כל תפקיד
אדם בלתי מתאים  מפקיד...
ולא ברורה כלל הסיבה –
נותר רק להרים גבה,
הוא כנראה, אומרים כולם,
חסר תחושה לבני אדם.


היועצים בָּמֶה כוחם?
עסקנותם אומנותם!
לכבוד הבוס, כשרק יביטה
יוצאים בִּמְחול של "מה יָפִיתָ"
טורחים בכתב וּבְדִּיבּוּר
שֵׂם בוס הַשְׂגִּיב בפני ציבור,
במאמץ מוגזם כל-כך
שהוא יוצא סתם מגוחך.
כן, בצמרת השלטון
שולט בכל הָאִי-גָיוֹן.
היועצים, רָבִים  המון
כמו עדר פילגשי הרמון.
כדי לזכות בכיבודים –
אלה את אלה ממעידים,
כדי הבאיש באף הבוס
ועוד סְאַת עָצְמָה לתפוס.
נראה, את זוהי המלאכה
הם מבצעים בהצלחה,
כי אף שבוע לא עובר
ללא יועץ שמתפטר,
וטרם רגע עוד נקף –
כבר שניים מתמנים תחתיו,
כשרק יושבים על הכסא
מתקוטטים הם זה עם זה.


עכשו הַשִּיא: כשראש הַסֶּגֶל
אשר אליו עולים לרגל –
איש שעל פיו יישק דבר
וכלום ממנו לא נסתר.
איש שהגברת הבכירה
רואה פניו בִּסְתַר חָדְרָהּ.
שֶׁכִּפָּתוֹ שלראשו
הִנָה עֵדוּת לְתֹם נָפְשׁוֹ.
פתאום עולות מחצריו
שמועות בגנות של מעשיו...
עד-כי בכל המדינה
הוא למשל וּלִשְׁנִינָה.
רֵעָיו לַחֲבוּרַת-סתרים
הם בגנותו המדברים!


רובצת כנראה קללה
עלי "לשכת ראש ממשלה"...
אשר בנויה מלכתחילה
כמו ה"לִשְׂכָּה הָאֲפֵלָה":
מושג מתחום ה"פוֹטוֹטוּרָה[5]"
תרגום של "קָאמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה":
שהיא קופסה עם נֶקֶב קָט,
שכל דיוקן שֶׁבּוֹ נקלט
בָּבוּאֲתוֹ, על הַמָּסָך
מוּצֶגֶת, אך  בִּמְהֻפָּך.
מכאן, אפשר, שנתניהו,
היה מיטיב, אילו היה הוא,
את העצות שמקבל
תחילה הופך, אחר פועל.
את היעוץ הכי-הכי –
אוסיף אני, אומר: "אחי,
לְךָ, בראש כל הכבוּדה,
נחוץ סדרן של עבודה,
אשר ישכיל להעמיד
אדם מתאים לכל תפקיד".




[1] רבוי קולות
[2] צרוף בלתי הרמוני של צלילים.
[3] בתיאטרון – תא סתרים בקדמת הבמה שם יושב קרין הלוחש לשחקנים את הטקסט אם הם שוכחים אותו
[4] הנבחרים במבחן הקבלה של גדעון בן-יואש, שופטים פרק ז'
[5] פראפראזה על "תורת הצילום".


ד"ר ערן גרף
‏ו' שבט תשע"ב January 30, 2012

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה