יום שלישי, 31 במאי 2011

לַעֲבוֹדָה, לַהֲגָנָה;

מַר נְתַנְיָהוּ, מֵרֹאשׁ כֵּס,
קְבָל הָעוֹלָם והַקונגרס
אֶת מִשְׁנָתוֹ שָׁטַח, בִּנְאוּם
שׁוֹבֶה-לֵבָב, אַךְ תֹּכֶן? – כְּלוּם!
בָּרוּר לַכֹּל שֶׁהוּא נָחוּשׁ
לִבְלִי הַרְפּוֹת מִן הַכִּבּוּשׁ –
לִיצוֹר יֵשׁוּת אריסטוקרטית:
אֶרֶץ אפרטהייד-דמוקרטית.
וְכָל גּוֹרֵם שֶׁלֹּא יַכִּיר
בִּתְּקֵפוּתוֹ שֶׁל הַיְּצִיר –
הֵן מְיֻתָּר כְּלָל לְצִיּוּן:
אֵינֶנּוּ פארטנר לְדִיּוּן!

וַעֲתִידֵנוּ, כָּךְ נִמְכַּר –
כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הֶעָבָר,
וּבִמְחִיר זֶה מְקַוֶּה
בִּיבִּי – לִקְנוֹת אֶת הַהֹוֶה!
אֶת עֲתִידֵנוּ? הוּא מַנִּיחַ
בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

הָעָם – נִדְלָק כִּפְתִיל-נְעֹרֶת
לְמִדְבְּרוֹת אַלּוּף תִּקְשׁוֹרֶת,
וּבִיבִּי שׁוּב נוֹסֵק אֶל-עַל
בְּסֶקֶר דַּעַת הַקָּהָל.
חַיַּת מַחְמַד, הִיא מֵעַכְשָׁו –
לֹא חֲתַלְתּוּל – אֶלָּא קַרְנָף.

לְמִי דּוֹמִים הַמְשַׁיְּטִים
עַל גַּב סִפּוּן "סְפִינַת שׁוֹטִים"?
לָזֶה שֶׁמִּמִּגְדַּל נוֹפֵל,
–מִגְדָּל גָּבוֹהַּ, "טוּר-אֵיפֶל" –
וְלַגְּבֶרֶת הַנִּבְעֶתֶּת
שֶׁבּוֹ מִן הַחַלּוֹן נִבֶּטֶת:
"קָרִיר גְּבִרְתִּי, לִבְשִׁי לְךָ סְוֶדֶּר,
אֶצְלִי? עַכְשָׁו??? – הַכֹּל בְּסֵדֶר!!!"

כֵּיצַד מַצְלִיחַ הוּא בִּשְׁמֵנוּ
כָּךְ לְסַכֵּן אֶת עֲתִידֵנוּ?
לְכָל שִׁכּוֹר מִמַּדְהֵבָה [1]
דְרוּשָׁה שִׁכְבַת רִפּוּד עָבָה
וּמִי זוֹ שֶׁלּוֹ עָמְדָה[2] ?
אָכֵן – מִפְלֶגֶת "עֲבוֹדָה",

בְּהוֹלָכַת אֵהוּד בָּרָק –
לִהְיוֹת לְבִיבִּי דָּג רְקָק.

וּלְרֵעַי בִּ"שְׂמֹאל-שָׁפוּי":
לְעֵת הַזֹּאת, מִן הָרָאוּי
הוּא, לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵינוּ
אֲשֶׁר חָטָאנוּ לִילָדֵינוּ –
כְּשֶׁלֹּא נָקַטְנוּ שׁוּם פּוֹזִיצְיָה,
לֹא בְּשִׁלְטוֹן, לא באוֹפּוֹזִיצְיָה,
כְּשֶׁאֶרֶץ שֶׁל חֶמְדַּת אָבוֹת
פָּנְתָה אֶל דֶּרֶךְ בְּלִי תִּקְווֹת.

כֹּחֵנוּ, גַּם הַיַּחֲסִי
הוּא דֵּי קָטָן – אַךְ לֹא אַפְסִי,
אַךְ הוּא פָּזוּר בֵּין רְשִׁימוֹת
עִם כַּוָּנוֹת דֵּי מַרְשִׁימוֹת.

כֵּן, אֵין מָנוֹס, לָעֵת הַזֹּאת
מֵעַל לַכֹּל – אַחֵד כֹּחוֹת.
הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה –
חִבְרוּ כֻּלְכֶם לַ"עֲבוֹדָה":
אֶפְשָׁר אִחוּד, אוֹ מַעֲרָךְ
וְכֹל שִׁתּוּף הוּא מְבֹרָךְ.
וְלָמָּה דַּוְקָא "עֲבוֹדָה",
זּוֹ הַבְּרֵירָה הַיְּחִידָה!!!

הַ"עֲבוֹדָה" נוֹשֵׂאת עִמָּהּ
שְׂרִידִים שֶׁל רוּחַ הַגְשָׁמָה
וַעֲרָכִים שֶׁבְּכֹחָם
הָעָם הַזֶּה – בָּאָרֶץ קָם!
הִנָּהּ הַ"צֶנְטְרוּם" שֶׁל הַשְּׂמֹאל,
מִקּוּם אֲשֶׁר מַתְאִים לַכֹּל,
חַפָּה מֵחֲמוּמִים שֶׁל מֹחַ
אוֹ שִׁכּוֹרִים מֵעֹנֶג כֹּחַ.
הִיא הַמָּקוֹם הֲכִי רָאוּי
לִהְיוֹת לִבּוֹ שֶׁל "שְׂמֹאל שָׁפוּי".
יֵשׁ שְׁאֵלָה, וְדֵי קָשָׁה, –
אֶת מִי נַכְתִּיר לִהְיוֹת רֹאשָׁהּ?
אֵין טַעַם שׁוּב לָקַחַת סוּס,
שֶׁכְּבָר אָכַל מִכָּל אֵבוּס,
וּבְרֹאשֵׁנוּ לְהַצְעִיד
כְּהַבְטָחָה שֶׁל הֶעָתִיד!
כּוֹכְבֵי שָׁבִיט שֶׁזֶּה זָרְחוּ? –
הָיוּ כָּאֵלֶּה, חִישׁ בָּרְחוּ,
כְּשֶׁלֹּא הֻצְּבוּ בְּרֹאשׁ הַתּוֹר
וְרַק קִבְּלוּ תַּפְקִיד אָפוֹר.

יְהֵא הָאִישׁ – וְזוֹ חוֹבָה,
עִם פרספקטיבה רְחָבָה,
כְּדֵי לְהַצִּיב "מַה" לִפְנֵי "מִי"
בְּסֵדֶר-יוֹם הַלְּאוּמִי.
"יָשְׁרָה" – מַטְבֵּעַ קְצָת שָׁחוּק,
אַךְ גַּם לָזֹאת הָאִישׁ זָקוּק.
גַּם הֲבָנָה בְּבִטָּחוֹן –
מוּבָן שֶׁזֶּהוּ תְּנַאי נָכוֹן,
אַךְ לֹא אֶחָד שאיסטיניסט
וּמֵאִידָךְ – לֹא "בִּטְחוֹנִיסְט".
גַּם לֹא אֶחָד אֲשֶׁר מֻנָּע
בִּידֵי כְּבָלִים שֶׁל אֱמוּנָה.
נָחוּץ גַּם נִסָּיוֹן עִבְרִי
עִם הַמִּנְהַל הַצִּבּוּרִי.

כִּמְעַט סִיַּמְתִּי, מַה עַכְשָׁו?
שֶׁיְּקַיֵּם הַבְטָחוֹתָיו!!!

יֵשׁ שְׁאֵלָה, דֵּי נִכְבָּדָה:
הֲיֵשׁ כָּזֶה "בַּעֲבוֹדָה"?
וְהַתְּשׁוּבָה, בְּלִי הִתְבַּיֵּשׁ,
כֵּן, יֵשׁ כָּאֵלֶּה, יֵשׁ וָיֵשׁ!
כְּשֶׁשּׁוֹקְלִים כָּל פְּרָט וּפְרָט
בְּהַתְאָמָה מוּל הַמִּפְרָט,
לְמִּצְנָע, רַק בִּזְכוּת עֻבְדּוֹת –
יֵשׁ אֶת מֵרַב הַנְּקֻדּוֹת.

נִרְשַׁמְנוּ כְּבָר לַ"עֲבוֹדָה",
נוֹסִיף לְמִּצְנָע נְקוּדָה.
וּכְמוֹ חוֹנִי הַמְּעַגֵּל
כְּשֶׁעֵץ חָרוּב הָיָה שׁוֹתֵל,
שָׂחַק לוֹ כָּל עוֹבֵר וָשָׁב:
"הֵן אִישׁ זָקֵן אַתָּה וְסָב,
הֲתְפַלֵּל לְפֵרוֹתָיו?"
עָנָה חוֹנִי – קָשִׁישׁ נָבוֹן:
"אֶצְלִי? כְּבָר דַּל הַתֵּאָבוֹן,
לִי לְעַצְמִי – כְּבָר רַב-לִי, דַּי,
זֶה לֶעָתִיד שֶׁל נֶכַדָּי"!

[1]מקורו ב"רהב" – ישעיהו י"ד ד'.
[2]במשמעות "והיא שעמדה" – שבההגדה של פסח

ד"ר ערן גרף
‏31 מאי 2011‏כ"ז אייר תשע"א

יום שלישי, 24 במאי 2011

כִּפָּה לְךָ – מוֹשֵׁל תִּהְיֶה לָנוּ [1]

מִתַּחַת כִּפַּת שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
מְדִינַת הַכִּפָּה מִתְנַהֶלֶת:
אוֹתָהּ כְּסוּת-רֹאשׁ קְטַנָּה –
בְּכָאן הָיְתָה לְרֹאשׁ-פִּנָּה:
לְכָל יִשָּׂא אָדָם עֵינָיו
הִיא מֵעָלָיו אוֹ מִצְּדָדָיו,
הִיא עַל רֹאשׁוֹ, עַל רְכוּשׁוֹ
אוֹ מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל נַפְשׁוֹ.

כִּפָּה סְרוּגָה מִצֶּמֶר גַּס –
תְּנוּעָה אִיסְלַמִית, אוֹ חָמָאס.
כִּפָּה צְחוֹרָה, דַּי חֲבִיבָה –
לְעֵת מִילָּה אוֹ בַּר-מִצְוָה.
כִּפָּה סְרוּגָה עִם עֲטָרָה –
הִיא כְּסוּת לָרֹאשׁ, גַּם הַצְהָרָה:
דֻּגְמַת עִטּוּר, צִבְעָהּ, הַקֹּטֶר,
נוֹשְׂאִים דְּבָרִים – לְלֹא כָּל אוֹמֵר;
הִיא גַּם מִנְחָה שֶׁל אַהֲבָה
מֵחֲבֵרָה לַאֲהוּבָהּ,
הִיא גַּם מִפְגָּן שֶׁל רַאֲוָה
וְסַסְגּוֹנִית, לְגַאֲוָה;
כְּשֶׁנּוֹשֵׂאת כִּיתוּב שׁוּלַיִם –
כְּמוֹ "יֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם",
זֶה הַיַּלְדּוֹן יִגְדַּל לִהְיוֹת:
בְּצַהַ"ל אֵיזֶה שַׂר-צְבָאוֹת;
בֶּן יְשִׁיבָה; עוֹרֵךְ חוּפּוֹת;
אֶפְשָׁר גַּם – נֹעַר הַגְּבָעוֹת,
אוֹ-אָז, תְּהֵא כִּפָּה מוּזָחַת
מִן הַפַּדַּחַת[2] לְגַבַּחַת [3].
חוֹבְשֵׁי כִּפַּת סַאטֵן שְׁחוֹרָה –
חֶלְקָם אַף הֵם צָרָה צְרוּרָה:
דַּרְכָּם רַק דֶּרֶךְ הֲלָכָה
וְאַף כּוֹפְרִים בַּמַּמְלָכָה,
מִצְוַת רַבָּם בָּם חֲקוּקָה
וְלֹא שׁוֹעִים אֶל הַחֻקָּה.
יֵשׁ מְסָרְבִים לְכָל חוֹבָה –
לֹא לְלִמּוּד, לֹא לְצָבָא,
לֹא קַבָּלַת מָרוּת מִשְׁפָּט,
כֵּן לִכְפִיַּת עֹל הַשַּׁבָּת.

יֶשְׁנָן כִּפּוֹת בְּנֻסַּח דְּרוּזִי,
נֻסַּח בּוּכַרִי, נֻסַּח גְּרוּזִי –
שֶׁמְּלַמְּדוֹת עַל הַהִסְטוֹרְיָה
וּמַגְדִּירוֹת הַטֵּרִיטוֹרְיָה.

וּמָה עַל נְטוּלֵי כִּפָּה?
אֵין כָּל מָנוֹס מִפְּנֵי אָכְפָּה,
יַעַן חוֹבְשֶׁיהָ מְמֻנִּים
עֲלֵי הִלְכוֹת מִשְׂרַד הַפְּנִים,
הִיא כָּל דְּרָכֶיךָ נוֹטֵרָה
מִיּוֹם לֵידָה עַד שְׁעַת פְּטִירָה.

זוֹ הכִּפָּה, עֲלֵי סְבִיבָהּ –
מַשְׁרָה מַצָּה וּמְרִיבָה.
כְּשֶׁכִּפָּה בְּרֹאשׁ עִמּוּת
זוֹהִי "מִלְחֶמֶת שֶׁל תַּרְבּוּת"
אֲשֶׁר בִּשְׁמָהּ קוֹרְסִים-נוֹפְלִים
כָּל הַחֻקִּים וְהַכְּלָלִים.

תַּחַת שְׁמֵי יַם-הַתִּיכוֹן,
כָּל שֶׁלְּעֵיל – כֻּלּוֹ נָכוֹן,
אַךְ בְּנוֹסָף, כָּל הָאֵזוֹר
שָׁטוּף בְּרַצְחַנוּת טֵרוֹר.
הַכֹּל זָרוּעַ שְׁכוֹל וְסֵבֶל
עוֹד מִיָּמִים שֶׁל קַיִן-הֶבֶל,
כְּשְׁלַתָּקְפָּן תֵּרוּץ רָגִיל:
כסת"ח, שֶׁשֵּׁם לוֹ: "הוּא הִתְחִיל"

מֵאָז, חֲזִית שֶׁל הַמַּדָּע
קֹדֶם לַכֹּל – הִיא יְעוּדָה
לְשִׁמּוּשֵׁי הַלְּחִימָה,
כְּשֶׁתָּמִיד הַמְּשִׂימָה
הִיא לְהַגְבִּיר אֶת הַהֵזֶּק
וּלְהַגִּיעַ עוֹד הַרְחֵק.
לְכָל פִּתּוּחַ מַדָּעִי
אֲשֶׁר הֻכְתַּר "הֵישֵׂג צְבָאִי"
טֶרֶם תַּחֲלֹף, לוּ רַק עוֹנָה –
תְּשׁוּבַת הַנֶּגֶד מוּכָנָה,
וְהֵן יַחְדָּיו סוֹפָן לִשְׁכּוֹן
בְּבֵית גִּנְזָך שֶׁל מוּזֵיאוֹן

עִם שְׁלַל שֶׁל הַמְצָאוֹת גָּאוֹן
כְּמוֹ הַסְטֶן וְהָרִמּוֹן.

הָאֶבֶן שֶׁל הָאֲסַפְסוּף
הָפְכָה לְטִיל מַרְחִיק מְעוּף
שֶׁכְּנֶגְדוֹ, בִּרְפָאֵ"ל
הִמְצִיאוּ אֶת "כִּפַּת-בַּרְזֶל".
הַהַמְצָאָה הַנָחְשׁוֹנִית
לְלֹא סָפֵק, הִיא גְּאוֹנִית.

בְּרַם, אוֹמֵר נִסְיוֹן עָבָר –
שׁוּם יִתָּרוֹן אֵינוֹ נִשְׁמָר.
הַגְּאוֹנוֹת שֶׁל מָדְעָנֵינוּ
גַּם מְפַתַּחַת אֶת אוֹיְבֵינוּ,
וּכְמוֹ שֶׁכִפַּת-בַּרְזֶל נוֹלְדָה
תּוּמְצָא כָּפִייַּת-הַפְּלָדָה,
אֲשֶׁר הִיא מַעֲנֵה קוֹלֵעַ
מֵאֵת אִירַאן, אוֹ צְפוֹן-קוֹרֵיאָה,
וְשוב נַחְזוֹרָה בִּזְחִילָה
אֶל נְקוּדַת הַהַתְחָלָה.

יֵשׁ רַעֲיוֹן, שֶׁמִּן הַסְּתָם,
פֹּה לֹא נוּסָה עוֹד מֵעוֹלָם:


עָלֵי אַסְפַּמְיָא לֹא לַחֲלוֹם
וְלַחֲתֹר אֵלֵי שָׁלוֹם.
אַךְ דַּע-עָקָא, שֶׁבַּר-פְּלוּגְתָן
נִהְיֶה תַּקִּיף וְדַעְתָּן
וּמְחִירוֹ שֶׁל הַשָּׁלוֹם
נִהְיֶה יָקָר מִיּוֹם לַיּוֹם.
וְהַמּוֹשֵׁל כָּאן בַּכִּפָּה –
בִּפְנֵי כִּפּוֹת – הוּא אַסְקֻפָּה
לְאֵלֶּה, אֵין מָה לַעֲשׂוֹת –
יוֹתֵר חָשׁוּב – קִבְרֵי-אָבוֹת.
כְּשֶׁבִּידֵי כִּפּוֹת כָּפוּת
מְחִיר שָׁלוֹם אֶצְלוֹ פָּחוּת,
וּכְשֶׁמְּחִיר מֻצָּע פּוֹחֵת
בַּר הַפְּלוּגְתָא אָז מִתְעַשֵּׁת
וְגַם אִם הוּא חָפֵץ שָׁלוֹם –
מַמְשִׁיךְ בֵּינְתַיִם לַהֲלוֹם.
כָּךְ, גַּם הֵישֶׂג כִּפַּת-בַּרְזֶל
סוֹפוֹ – יֵלֵךְ לַעֲזָאזֵל.


[1]פאראפראזה על "שמלה לך – קצין תהיה לנו". ישעיהו ג' ז'.
[2]אחורי הראש
[3]קדמת הראש

ד"ר ערן גרף
‏י"ג ניסן תשע"א April 17, 2011

יום חמישי, 19 במאי 2011

ובמותם צוו לנו...

יָמִים מְעֻבִּים בְּחַשְׁרַת זִכְרוֹנוֹת
שֶׁל שׁוֹאָה וּתְקוּמָה וְרִבּוּי עֲצָרוֹת,
בָּם דִּבְּרוּ הָעֵדִים מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן.
וְהֵדִים לְקוֹלָם – הַחוֹפְרִים בְּקַרְדֹּם
שֶׁדָּשִׁים שׁוּב וָשׁוּב מֵעַל כָּל בָּמוֹת:
"בְּמוֹתָם הֵם צִוּוּ...", וְ – "לְעוֹלָם לֹא עוֹד...!"

וְאוֹתָם הַצָּוִים – מַשְׁמָעָם הוּא מוֹרֶשֶׁת
לָאֻמָּה שֶׁתְּהֵא סְבִיב ְּזִכְרָם מִתְגַּבֶּשֶׁת,
שֶׁתָּקוּם פֹּה מוֹלֶדֶת וּבָהּ הַבְטָחָה
לְעָתִיד מְבֻסָּס עַל שָׁלוֹם וּבִטְחָה,
תּוֹךְ קִיּוּם בְּכָבוֹד שֶׁל מִשְׁפַּחַת עַמִּים –
כְּמוֹ מִמּוּשׁ שֶׁל חָזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים .[1]

יֵשׁ רַבִּים הַתּוֹהִים: הֲאִם כָּרָאוּי
בַּמְּצִיאוּת מִתְגַּשֵּׁם כָּאן כִּבּוּד הַצִּוּוּי?
הֵן אֶפְשָׁר, כָּאן בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת הָאָבוֹת,
הִתְגַּשְּׁמוּ וְנָכוֹנוּ כְּבָר כָּל הַתִּקְווֹת?!
הַאִם כְּבָר הוּבֵאנוּ אֶל זוֹ הַמְּנוּחָה,
שֶׁאוֹתָם עַסְקָנִים שְׁמָהּ נוֹשְׂאִים, עַד טִרְחָה?!

לִכְאוֹרָה, הֻגְשְׁמָה צַוָּאָה בִּמְלֹאָהּ:
חֲלוּצִים, בְּנֵי-פְזוּרָה, נִצּוֹלִים מִשּׁוֹאָה –
כָּאן יָסְדוּ מְדִינָה, אֲשֶׁר הִיא לְמַרְאִית –
הַמִּמוּשׁ שֶׁל מִפְרַט "הַתָּכְנִית הָעִסְקִית".
אַךְ כְּמוֹ שֶּׁקּוֹרֶה בְּחֶבְרָה מִשְׁפַּחְתִּית –
דּוֹר הַיּוֹרְשִׁים מְהָרֵס וּמַשְׁחִית,
וְלַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי, לֹא נוֹתָר מַה לָשִׂים
לִפְלֵיטָה בְּכַפּוֹ שֶׁל כּוֹנֵס נְכָסִים.

הָעוֹלָם תְּמִים-דֵּעִים, דַּעְתּוֹ מְאֻחֶדֶת –
יִשְׂרָאֵל מְדִינָה סַרְבָּנִית וּמוֹרֶדֶת,
שֶׁצְבָאָהּ הֶעָנָק, לֹא צוֹפֵן בִּטָּחוֹן,
מַנְהִיגֵיהָּ אִבְּדוּ שְׁאֵרִית פִּכָּחוֹן
וְרוֹאִים בַּתַּלְמוּד וּבַמִשְׁנָה – סִמּוּכִין.
בְּתוֹךְ ְרֹאשׁ מַנְהִיגֵיהָּ – עִסָּה שֶׁל מוֹחִין .[2]

גּוֹשְׁשִים אֶת דַּרְכֵּנוּ, כְּבָר עֵת דֵּי רַבָּה
כְּסוּמָא מְהַלֵּךְ בְּחֶשְׁכַּת אֲרֻבָּה,
וְרָאשֵׁי מַנְהִיגֵינוּ, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ –
כְּמוֹ עִזָּה עִוֶּרֶת, צוֹלַעַת עַל יֶרֶךְ.
עִוָּרוֹן – הוּא אֶחָד הַמּוּמִים הַקָּשִׁים,
אַךְ לַנָּ"ל חֲסֵרִים עוֹד אֵי-אֵלּוּ חוּשִׁים.
מַרְעִיפִים חֲזוֹנָם כִּשְׁקוּעִים בְּחֲלוֹם
שֶׁאֵינֶנּוּ כּוֹלֵל שׁוּם הֶסְדֵּר שֶׁל שָׁלוֹם.

הֵם נָעִים בַּזִּירָה כְּאוֹתוֹ טְרוּבָדוֹר –
כְּשֶׁמַּבְחִין הוּא בְּשׁוֹר – חִישׁ נִרְתַּע לְאָחוֹר.
כָּל מַשָּׂא וּמַתָּן מְבִיאִים עַד פִּיצוּץ,
וְאוֹמְרִים: "זֶה לֹא פַּרְטְנֶר, נַמְתִּין עַד יָצוּץ".
נְקַלָּה עֲלֵיהֶם כָּל אָלָה וּקְלָלָה
הָעִקָּר לְהַחֲזִיק מְעָרַת מַכְפֵּלָה.
תַּאֲוַת הִתְנַחֲלוּת רַק עוֹלָה וְגוֹאַה,
צָצִים כּוֹכְבֵי לֶכֶת, בְּרֹאשׁ כָּל גִּבְעָה .[3]

בְּעוֹד שֶׁלּוֹעוֹת [4] פֹּה דַּרְכֵי הַמֶּמְשֶׁלֶת,
מְדִינַת פָלַשְּׂתִּין – כְּבָר כִּמְעַט מְבֻשֶּׁלֶת,
וּמוּסְכַּם בָּעוֹלָם, מִקִיר אֱלֵי קִיר:
בָּזֶה רַךְ הַנּוֹלַד – פֶּה-אֶחָד לְהַכִּיר...

בְּעוֹד קְבַרְנִיטֵינוּ אֵינָם עוֹשִׂים כְּלוּם
הַזִּירָה הִיא עַכְשָׁו – בֶּחָזִית שֶׁל הָאוּ"ם.
שַׁגְרִירִים מֻסְלְמִים בּוֹחֲשִׁים בַּקְּדֵרָה –
לִמְדִינַת פָלַשְּׂתִּין לְהַשִּׂיג הַכָּרָה.

אֵיךְ מְסַּכֵּל הַמְזִימָה - שַׁגְּרִירֵנוּ?
הוּא אֵינוֹ מְסַּכֵּל! – דֵּי פָּשׁוּט, הוּא אֵינֶנּוּ!!!
מִסִּבָּה שֶׁאוֹתָהּ דֵּי מֵבִיךְ לְהַסְבִּיר
לֹא מֻנָּה כְּלָל שַׁגְּרִיר לַתַּפְקִיד הַבָּכִיר...
כִּי רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה אוֹ שַׂר שֶׁל הַחוּץ,
אוֹ צְבָא חַנְפָנִים שֶׁנּוֹתְנִים הַיִּעוּץ,
בְּכָל מָעֳמָד מוֹצְאִים דּוֹפִי אוֹ פְּסוּל
וְכִסֵּא הַשַּׁגְרִיר עוֹד מַשְׁמִים בְּבִטּוּל.

מַה עַל כָּךְ מַנְהִיגֵינוּ נוֹטִים לֶאֱמוֹר?
"נַגִּיעַ לַגֶּשֶׁר – וְאָז נַעֲבֹר!".
דַּע-עָקָא, הַנָּהָר כְּבָר גּוֹעֵשׁ וְשׁוֹצֵף
וְהַגֶּשֶׁר הַזֶּה בִּמְהֵרָה יִסָחֵף...

בַּנֵּכָר מִתְאַרְגֵּן שׁוּב לְעָזָה – מַשַּׁט
מְאַיֵּם לְהָעִיב עַל קוֹדְמוֹ מִכָּל צַד.
מֵאַרְבַּעַת רוּחוֹת כְּבָר טָעַמְנוּ מִצְעָד
שֶׁמָּחַץ גְּדֵר-גְּבוּלֵנוּ כְּמוֹ שִׂיחַ סִרְפָּד.
אִם הַפַּעַם תְּהֵא אַדִּירָה הַשַּׁיֶּטֶת,
צַעֲדַת אֲלָפִים – הַגְּבוּלוֹת מְמוֹטֶטֶת
(וְרָאִינוּ בְּסוּרְיָה, מִצְרַיִם וְלוּב
שֶׁעַרְבִי מִתְמָרֵד – לֹא פַּחְדָּן וְעָלוּב).
אִם תִּשְׁעַת הֲרוּגֵי הַסְּפִינָה "מַרְמָרָה"
הָיוּ עַל רֹאשֵׁנוּ צָרָה דֵּי צְרוּרָה,
לֹא נוּכַל לַעֲמוֹד מוּל אַלְפֵי צוֹעֲדִים,
כְּשֶׁיִּפְּלוּ עַל גְּבוּלֵנוּ מֵאוֹת הֲרוּגִים...

שָׂבַעְנוּ מֵחֹסֶר שֶׁל מַעַשׂ, וְרַק –
זְרִיַּת חוֹל בָעֵינַיִם וְדִבּוּרֵי סְרָק.
יְגֵעִים מִקִרְטּוּעַ עִלֵּג, מְדֻשְּׁדַּשׁ,
וּכְמֵהִים כְּבָר לַשַּׁחַר שֶׁל בֹּקֶר חָדָשׁ!!!
נְתַנְיָהוּ, זְכוֹר צַו הַנִּסְפִּים וְנוֹפְלִים,
וְזִכְרָם אֶל תַּטְבִיעַ בְּאֶשֶׁד מִלִּים!!!


[1]חזון אחרית הימים הכתוב בספריי ישעיהו ומיכה בשינויים קלים.
[2]פאראפרזה על "עסה של מוכין" – בליל צמר-גפן
[3]"אומרים ישנה ארץ" – שאול טשרניחובסקי
[4] טועות

ד"ר ערן גרף
‏ט"ו אייר תשע"א May 19, 2011