יום שלישי, 26 באפריל 2011

אִשָּׁה קְטַנָּה וּמִטָּה מְשֻׁנָּה.

נכבדי ויקירי,

טור זה נכתב ביום רביעי, ה 6.4.2011, ששה מים לאחר הראיון של גב' נתניהו בערוץ 2 ויותר משבוע לאחר פרסום תחקירו של רביב דרוקר בערוץ 10. השלמתי את הכתיבה בלילה שבין ה 6 ל 7 באפריל. עתון הבוקר בישר כי גב' נתניהו לא תצטרף לבעלה בטיסתו לגרמניה.
אי לכך, כל חלקו השני של הפתשגן כבר אינו אקטואלי, לא היה ולא נברא, ולא יפורסם מעבר למשלוחו במייל למכרי בלבד. לו הייתי מפרסם זאת כמה שעות מוקדם יותר, היה הכל שריר וקיים.
מטעם זה נשאר החיבור בגדר טיוטא אשר לא עברה הגהה לשונית והניקוד הוא רק להבהרת הגוי המלים.

ד"ר ערן גרף

מָטוֹס פּוֹלֵחַ שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
וּבוֹ נוֹסְעִים, טַיָּס, דַּיֶּלֶת.
וְזוֹ אֵינָהּ טִיסָה שֶׁל סְתָם –
הַפַּעַם זוֹ טִיסַת אָחָ"מ!
לְבִיבִּי זֶה חָזוֹן נִפְרַץ –
זוֹ עוֹד טִיסַת "טִיּוּל נִמְרָץ"
רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ שְׁנוּן הַמֹּחַ –
סָבוּר כִּי זוֹ תֵּבָה שֶׁל נוֹחַ,
שֶׁבָּהּ יוֹצְאִים לְהַפְלָגוֹת
בְּצַו הָאֵל – רַק בְּזוּגוֹת.

מְטוֹס אֶל-עַל, אֵינוֹ תָּמִיד
יָאֶה לִסְטַנְדַּרְד-גְבִיר אָמִיד,
כִּי "שֶׁבַע שֵׁשׁ" כְּבֵן שְׁלֹשִׁים
הוּא גֶּרִיאָטְרִיָת שְׁחָקִים.
כְּדֵי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, כְּבוֹדוֹ,
בּוֹ יְעוֹפֵף אֶל יְעָדוֹ,
בָּעֲבוּרוֹ – צָרִיךְ פַּנּוֹת
מִמּוֹשָׁבִים – כַּמָּה שׁוּרוֹת,
וְשָׁם יֻתְקַן בְּבוֹא הָעֵת
בַּעֲבוּרוֹ מִין קַבִּינֵט:
מִיטַּת מָרִי אָנְטוּאֲנֶט
עִם אַפִּרְיוֹן וְאִינְטֶרְנֶט.

לִמְנוּחָה מִן הַטִּיסוֹת
דְּרוּשִׁים מֵיטַב הַמְלוֹנוֹת –
אִם נִמְצָאה דֵּי אֵיכוּתִית
סְוִיטַת-פְּאֵר, הַמַּלְכוּתִית.
בַּדֶּרֶךְ כְּלָל, פְּשׁוּטֵי הָעָם,
עַל כָּךְ אוֹמְרִים:
"שֶׁרְשֶׁה לָּ פָאם[1] ".

ְּלֹאמַר –חַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה –
זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשָׂה
עִתּוֹנַאי, מְאֹד חָבִיב,
קָרוּי בְּשֵׁם פְּרָטִי – רָבִיב.
הוּא בְּפַרְהֶסְיָה הֶעֱלָה
דְּבָרִים עַל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה.

רְאוּ נָא פֶּלֶא - רִנוּנִּים
הִשְׁפִּיעוּ עַל הַגִּנוּנִים:
טֶרֶם חָלְפוּ מִסְפָּר יָמִים
הִנֵּה – נוֹסְעִים שׁוּב, לְבֶרְלִין.

אוּלַי כִּי הַטִּיסָה קְצָרָה
וְאֵין כְּלָל זְמַן לְנַחֲרָה –
בְּגֶ'סְטָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ
בִּיבִּי וִתֵּר עַל הַמִּטָּה,

אַךְ מִי אוֹרֶזֶת מַלְבּוּשֶׁיהָ
כְּמוֹ כְּלוּם אֵלֶיהָ לֹא נוֹגֵעַ?
אַךְ בַּטִּיסָה הַמְיֻתֶּרֶת –
חָמְקָה לַשֵּׁרוּתִים הַגְּבֶרֶת
וְשָׁם דִּבְּרָה בְּקוֹל מָרִיר
אֶל הַמַּרְאָה שֶׁעַל הַקִּיר:
"מַרְאָה, מַרְאָה שֶׁעַל הַקִּיר,
אֶת חָכְמָתֶךָ, כָּל אִישׁ מַכִּיר,
הֲרֵי אָתְּ וָתִיקָה כָּל-כָּךְ
וְכָל דָּבָר רוֹאָה הִנָּךְ,
רָאִית כָּל רֹאשׁ שֶׁל מֶמְשָׁלָה
בְּתָחְתּוֹנָיו, כָּךְ, בִּמְחִילָה.

הַאִם רָאִית, כְּמוֹ בִּנְיָמִין –
רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה יָשָׁר, אָמִין,
שֶׁכֹּה מֵיטִיב הוּא לְעַמּוֹ
וְכֹה לַשָּׁוְא שׁוֹפְכִים דָמוֹ?

לִי, הֵם קוֹרְאִים, לַהַכְפָּשָׁה –
"הַחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה"
כִּפְסִיכוֹלוֹגִית מְדֻּפְּלֶמֶת
אֶת כָּל זְמַנִּי אֲנִי תּוֹרֶמֶת,
בְּלֵב הוֹמֶה, אֲנִי רוֹחֶמֶת
וַאֲבֵלִים תָּמִיד נוֹחֶמֶת.
רַק מִצְּנִיעוּת וַעֲנָוָה –
אֲנִי אֵינֶנִּי מְגִיבָה.

וּבַעְלִי, בְּמַסְעוֹתָיו,
הֲרֵי הִנּוֹ נִפְגַּשׁ וְשָׁב –
עִם כָּל גְּדוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם
וְהוּא חוֹטֵף שָׁם – מִכֻּלָּם.
יוֹצֵא מֵהֶם בְּפִיק בִּרְכַּיִם,
נָזוּף, מֻשְׁפָּל וּקְטּוּףְ אָזְנַיִם.
כִּפְסִיכוֹלוֹגִית מְחֹנֶנֶּת
אֲנִי עֱזוּז רוּחוֹ רוֹמֶמֶת...
וְזוֹ סִבָּה, כֵּן, מָרְאָתִי,
שֶׁאֶת תָּמִיד רוֹאָה אוֹתִי"

"אִם כֹּה מַרְבִּים בּוֹ הִתְקַלֵּס,
לָמָּה מַרְבֶּה הוּא לְטַּיֶּס?
"כִּי, מַרְאָתִי הַיְּקָרָה,
לוֹ – אֵין שֵׁנִי בַּהַסְבָּרָה
וּפְרָט לְזֹאת, מַרְאָה טוֹבָה,
זֶה מְקֻבָּל כַּהֲטָבָה –
זוֹכֶה בָּהּ כָּל בָּכִיר עַד זוּטִי[2]
כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: קוּזִי פַאן טוּטִי[3] !"

וְכָךְ עוֹנָה לָהּ הַמַּרְאָה
מוּל מְצוּקָתָהּ הַנּוֹרָאָה:
"רַק בַּעֲלֵךְ, הַכֹּה-מֻשְׁלָם
יָכֹל הֶסְבֵּר קָבָל-עוֹלָם,
פֵּשֶׁר דְּרָכָיו הַנִּפְתָּלוֹת
אֲשֶׁר לִכְלוּם לֹא מוֹבִילוֹת,
(מִלְּבַד לְמַטָּרָה גְּדוֹלָה –
לִשְׂרוֹד כְּרֹאשׁ-הַמֶּמְשָׁלָה...)
אוּלַי מוּטָב, כִּי בְּבֵיתוֹ,
יֵשֵׁב בְּיַחַד עִם אִשְׁתּוֹ,
יִצְפּוּ יַחְדָּיו בְּ'הִשָּׂרְדוּת'
וּקְצָת בְּתַּשְׁדִּירֵי שֵׁרוּת,
וְזֶה יִהְיֶה סִדּוּר מֻשְׁלָּם –
יָפֶה לָהֶם, גַּם לָעוֹלָם.

כֵּיצַד זֶה רֹאשׁ שֶׁל מֶמְשָׁלָה
שֶׁהוּא 'מֻמְחֶה לְכַלְכָּלָה'
אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ כִּנְכַלֵּם
מִשֹּׁד קֻפָּה שֶׁל זֶה הָעַם
וְעוֹד רוֹאֶה כָל בָּר-בֵַּיי-רַב
מַחֲרֶה-מַחֲזִיק גַּם, אַחֲרָיו?

וְאַתְּ, עוֹבֶדֶת בַּחֲצִי מִשְׂרָה
בִּשְׂכַר מָחָ"ר[4] – אֵינֵךְ עֵרָה
לַכָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים סְבִיבְךָ
חַיִּים מִשְּׂכַר כְּמוֹ מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ?
הֵן רַק עֲרַל-לֵב אוֹ טִפֵּשׁ
מוֹצִיא עֲבוּר נִקּוּי יָבֵשׁ
וְהַצ'וּפְּרִינָה[5] לְהַסְדִּיר –
מַשְׂכֹּרֶת-חֹדֶשׁ שֶׁל שָׂכִיר!!!
אֶת בַּת פַּרְעֹה? אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? –
סְתָם הִשְׁתַּגַּעְתָּ עַל כָּל הָרֹאשׁ?
אֲנִי תְּלוּיָה פֹּה, כְּמוֹ תְּמוּנָה,
מִזֶּה כִּמְעַט שְׁלֹשִׁים שָׁנָה,
הֵיטֵב זוֹכְרָנִי, בִּמְחִילָה,
אוֹתָךְ – דַּיֶּלֶת מַתְחִילָה.
כְּמוֹ לְרָאשֵׁי מֶמְשָּׁלוֹתַיִךְ –
גַּם לָךְ רָאִיתִי תָּחְתּוֹנָיִךְ.
גְּבִירָה רָמָה? – הַלּוֹ! גְּבִרְתִּי,
אַל תְּשַׂחֲקִּי בְּנוֹכְחוּתִי...


[1]בצרפתית "Cherchez La Famme" – חפש את האשה.
[2]זוטר
[3]שם באיטלקית של אופרה של מוצרט. בעברית: "כך עושות כולן".
[4]מח"ר = מדעי החברה והרוח, דרוג מקצועי ברמות השכר הנמוכות ביותר בשרות הממשלתי.
[5]תסרוקת בפולנית.




ד"ר ערן גרף
‏ב' ניסן תשע"א April 6, 2011


אין תגובות:

פרסום תגובה