אלא מרס טורקי מאת ארדואן.A
אינני מותח ביקורת חלילה,
אינני פוצח ב"הבה נגילה",
אך כותב הדברים, בהרבה מאד צער,
על משבר שנוצר, כמו ניהל אותו בער.
אלג'זירה ושאר תחנות על מסך
מראות חזיון כמו מתופת נלקח:
בְּחֶבֶל, ניצב כסולם יעקב
יורדים מָלָחֵינוּ לַמִישׁוֹר, מֵעָקוֹב,
היישר לזרועות אספסוף מזוין
בשפעת כלי משחית לפוגרום מתוכנן.
האלה בְּשׂוֹרָה של שלום מביאים?
הרי זו משלחת מַלָּחֵי-רָעִים!!!
הזדון הנגלה, כה ברור ומפורש,
אך פער נפער בין הַפְּשָׁט וְהַדְּרָשׁ:
העולם מזמר את זמירות הנוכרי,
ומדוע נדם המסביר העברי???
אז זה ככה: למרות הָעִמּוּת הצפוי,
החליט נתניהו , כי מן הראוי
הִתְּנַאוֹת בפאריז כְּטַוָּס בִּזְנָבוֹ,
ומשם לארצם של קָנָדִים לבוא.
יתכן אף מאד, שבשעת העימות,
על ערשו הזוגית הוא סָרַח בִּנְעִימוּת,
וכדי מנוחתו לא תפריע דיילת,
את ה Do not Disturb"" הוא תלה על הדלת.
אם כך המצב, אַיֵּה שר הסברה?
אה, נמסר שנסע הוא לארץ זרה.
הוא חובב סעודות וכל שאר הנאה,
ואפשר והשאיר לדורשיו הודעה:
"נא הקרא הודעה לאחר הצפצוף,
כשייטב בעיני, אז אליך אשוב".
אֵי שר-חוץ, או מנכ"ל, או אף שר חקלאות,
שיצאו הִלָּחֵם בחזית העימות?
והיכן כל תפארת שרי שביעיה?
הם אמרו פה אחד: "שום דיון לא היה".
התרשמו עמוקות מגדולת נצחון,
אך מודים שקראו על הכל בעתון.
מי יקום להדוף את פצצת סרחון?
אדרבא, הרי יש לנו שר בטחון!!
הן גם כל הענין הוא בתחום סמכותו,
הוא נחשב בר-אוריין, וגם זה לזכותו!
יש לאיש כישורים מופלאים במינם
שספק אם ישנם עוד כמותו בעולם:
עם ראש אנליטי, רב-תחבולות,
את בכירי צוררינו, יוריד למצולות.
בקומה ל"א שוכן מעונו
והים, עד טווח אופק, למלוא חלונו.
באותו החלון גם מוצב טלסקופ
לרגליו, מלוא תבל, כמו סינמסקופ.
לוּ הבחין מר ברק, במשט הקרב,
והיה אל פסנתר הכנף מתישב
וממטיר מנגינות, ומגיע לשיא
בנגנו את "הים" שכתב דֶבִּיסִי,
כמו שירת הסירנה, היו כל הַיָּם
וכל מלחיו כמו קופאים על עָמְדָּם.
שוטפים גלי מים, למרחב עד אין-סוף,
מלחים לא יעורו, לא יגיעו לחוף.
לוחמי השייטת, קלילים כאדוות,
יאספו הפולשים, כביצים עזובות.
(זו היתה הפלגה על כנפי הדמיון
לתקופות שהיו מנהיגים עם חזון).
לפחות שיצֵא לו, כשר בטחון
לחזית הסברה, למזער בזיון...
מי יצָא פה חוצץ לקרבות הסברה?
שאלה אשר בלי שום תשובה היא נותרה.
מי מונה מבוגר אחראי במקום?
ממלא מקומו של רוה"מ – יעלון !
ואת מי הוא הועיד לקרבות התקשורת,
איש עתיר נסיון, ומומחה לתסבורת?
שידע להשפיל את השגריר הטורקי
שתקע בו מבט כחפץ להקיא,
שהצליח הכלֵם כל ידיד ובן-ברית –
העל כן הוא נחשב כה-מוצלח בתפקיד?!
כן, האיש מנכ"ל משרד חוץ,
זה מר דן איילון, הטיפש החרוץ,
שלמרות ניסיונו בארְצות של הברית,
הוא בחר עמדותינו הסבר ב... עברית...
ככה, בין איילון ולבין יעלון,
שצ'ופרנו בהם, כמחְלוֹן וכִלְיוֹן,
היתה התגובה מאוחרת, דלה,
והפסדנו בקרב הסברה, מתחילה.
על בינת מנהיגינו, אמרו כבר חז"ל,
שאיש הנרדף על ידי ביש-המזל,
גם עת יפול, בגורן, אשר כולה תבן
גם שם הוא יִגּוֹף, את ראשו באבן!!
ד"ר ערן גרף
כ"א סיון תש"ע ; June 3, 2010
אינני מותח ביקורת חלילה,
אינני פוצח ב"הבה נגילה",
אך כותב הדברים, בהרבה מאד צער,
על משבר שנוצר, כמו ניהל אותו בער.
אלג'זירה ושאר תחנות על מסך
מראות חזיון כמו מתופת נלקח:
בְּחֶבֶל, ניצב כסולם יעקב
יורדים מָלָחֵינוּ לַמִישׁוֹר, מֵעָקוֹב,
היישר לזרועות אספסוף מזוין
בשפעת כלי משחית לפוגרום מתוכנן.
האלה בְּשׂוֹרָה של שלום מביאים?
הרי זו משלחת מַלָּחֵי-רָעִים!!!
הזדון הנגלה, כה ברור ומפורש,
אך פער נפער בין הַפְּשָׁט וְהַדְּרָשׁ:
העולם מזמר את זמירות הנוכרי,
ומדוע נדם המסביר העברי???
אז זה ככה: למרות הָעִמּוּת הצפוי,
החליט נתניהו , כי מן הראוי
הִתְּנַאוֹת בפאריז כְּטַוָּס בִּזְנָבוֹ,
ומשם לארצם של קָנָדִים לבוא.
יתכן אף מאד, שבשעת העימות,
על ערשו הזוגית הוא סָרַח בִּנְעִימוּת,
וכדי מנוחתו לא תפריע דיילת,
את ה Do not Disturb"" הוא תלה על הדלת.
אם כך המצב, אַיֵּה שר הסברה?
אה, נמסר שנסע הוא לארץ זרה.
הוא חובב סעודות וכל שאר הנאה,
ואפשר והשאיר לדורשיו הודעה:
"נא הקרא הודעה לאחר הצפצוף,
כשייטב בעיני, אז אליך אשוב".
אֵי שר-חוץ, או מנכ"ל, או אף שר חקלאות,
שיצאו הִלָּחֵם בחזית העימות?
והיכן כל תפארת שרי שביעיה?
הם אמרו פה אחד: "שום דיון לא היה".
התרשמו עמוקות מגדולת נצחון,
אך מודים שקראו על הכל בעתון.
מי יקום להדוף את פצצת סרחון?
אדרבא, הרי יש לנו שר בטחון!!
הן גם כל הענין הוא בתחום סמכותו,
הוא נחשב בר-אוריין, וגם זה לזכותו!
יש לאיש כישורים מופלאים במינם
שספק אם ישנם עוד כמותו בעולם:
עם ראש אנליטי, רב-תחבולות,
את בכירי צוררינו, יוריד למצולות.
בקומה ל"א שוכן מעונו
והים, עד טווח אופק, למלוא חלונו.
באותו החלון גם מוצב טלסקופ
לרגליו, מלוא תבל, כמו סינמסקופ.
לוּ הבחין מר ברק, במשט הקרב,
והיה אל פסנתר הכנף מתישב
וממטיר מנגינות, ומגיע לשיא
בנגנו את "הים" שכתב דֶבִּיסִי,
כמו שירת הסירנה, היו כל הַיָּם
וכל מלחיו כמו קופאים על עָמְדָּם.
שוטפים גלי מים, למרחב עד אין-סוף,
מלחים לא יעורו, לא יגיעו לחוף.
לוחמי השייטת, קלילים כאדוות,
יאספו הפולשים, כביצים עזובות.
(זו היתה הפלגה על כנפי הדמיון
לתקופות שהיו מנהיגים עם חזון).
לפחות שיצֵא לו, כשר בטחון
לחזית הסברה, למזער בזיון...
מי יצָא פה חוצץ לקרבות הסברה?
שאלה אשר בלי שום תשובה היא נותרה.
מי מונה מבוגר אחראי במקום?
ממלא מקומו של רוה"מ – יעלון !
ואת מי הוא הועיד לקרבות התקשורת,
איש עתיר נסיון, ומומחה לתסבורת?
שידע להשפיל את השגריר הטורקי
שתקע בו מבט כחפץ להקיא,
שהצליח הכלֵם כל ידיד ובן-ברית –
העל כן הוא נחשב כה-מוצלח בתפקיד?!
כן, האיש מנכ"ל משרד חוץ,
זה מר דן איילון, הטיפש החרוץ,
שלמרות ניסיונו בארְצות של הברית,
הוא בחר עמדותינו הסבר ב... עברית...
ככה, בין איילון ולבין יעלון,
שצ'ופרנו בהם, כמחְלוֹן וכִלְיוֹן,
היתה התגובה מאוחרת, דלה,
והפסדנו בקרב הסברה, מתחילה.
על בינת מנהיגינו, אמרו כבר חז"ל,
שאיש הנרדף על ידי ביש-המזל,
גם עת יפול, בגורן, אשר כולה תבן
גם שם הוא יִגּוֹף, את ראשו באבן!!
ד"ר ערן גרף
כ"א סיון תש"ע ; June 3, 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה