28.02.10
אֲנִי כְּבָר זְמַן רַב מְנַסֶּה
לְהַחְלִיף אֶת הַנּוֹשֵׂא –
בְּעִבְרִית לִכְתוֹב, שׁוֹטֶפֶת,
עַל נַרְקִיס וְעַל רָקֶפֶת.
דָּא-עָקָא, מְדִינִיָּהוּ
לֹא בָּרוּר לְמִי נִשְׁבַּע הוּא.
מִבְּלִי הֶרֶף מִתְעַקֵּשׁ
בְּרוֹא אֶת מְאוֹרֵי הָאֵשׁ,
וּמַבְעִיר, כְּפִּירוֹמָן,
אֵשׁ עִם שֶׁפַע שֶׁל עָשָׁן.
אַחֲרֵי הַהַבְעָרָה
חִישׁ יוֹצֵא בְּהַצְהָרָה
שֶׁל הֶסְבֵּר וְהַבְהָרָה –
הֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן לַמְדוּרָה.
פַּרְשָׁנוּת לִדְבַר אִיוֶולֶת
זוֹ שִׁיטָה מְאֹד נוֹאֶלֶת,
בִּלְשׁוֹן אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע –
זֶה הוֹסֵף גַּם חֵטְא לְפֶשַׁע.
גְבִיר מַמְלָכוֹת, רָם תְּהִלָּה,
סוֹף מַעֲשֵׂה – בְּמַחְשֶׁבֶת תְּחִילָה!
כְּשֶׁהִצְהָרְתָ נִשְׂגָּבוֹת
על ְנִיכוּס קִבְרֵי אֲבוֹת,
אֶת הַנֶּזֶק כְּבַר גָּרַמְתָּ
אַף אִם כְּלָל לֹא הִתְכַּוָונְתָ.
עַזָּה, הִיא כְּבָר אֲבוּדָה.
לְשׁוֹמְרוֹן וִיהוּדָה –
הֵן אַתָּה, כְּמוֹ תָּמִיד,
לֹא מַּבְטִיחַ שׁוּם עָתִיד,
שָׁם עֲצֵי הַמְּדוּרָה
עֲרוּכִים לְכֹל בְּשׂוֹרָה.
רוֹהָ"מ נִכְבָּד, מָתַי תֶחְדַּל
כְּנַעֲרַת גַּלְגַּל מַזַּל
לָתֶת דְּחִיפָה, חֲבוֹק יָדַיִם,
מַה שֶׁיָּבוֹא? – מַתָּת שָׁמַיִם!
גַּלְגַּל תֹּאחַז בּוֹ – לֹא שֶׁל אוֹטוֹ
גּוֹרָל חַיֵּינוּ – הוּא לֹא טוֹטוֹ!
כַּמָּה עוֹד בְּךָ נִבְחָר
עַד תִּלְמַד לִקְחֵי עָבַר?
פּוֹלָנִים, מֵימְרָה אֶצְלָם
שֶׁיָּפָה לְכָל אָדָם:
"בְּכָל תְּנַאי וּבְכָל מַצָּב
לֹא נוֹשְׁקִים לַדּוֹב בָּאַף"
ד"ר ערן גרף
אֲנִי כְּבָר זְמַן רַב מְנַסֶּה
לְהַחְלִיף אֶת הַנּוֹשֵׂא –
בְּעִבְרִית לִכְתוֹב, שׁוֹטֶפֶת,
עַל נַרְקִיס וְעַל רָקֶפֶת.
דָּא-עָקָא, מְדִינִיָּהוּ
לֹא בָּרוּר לְמִי נִשְׁבַּע הוּא.
מִבְּלִי הֶרֶף מִתְעַקֵּשׁ
בְּרוֹא אֶת מְאוֹרֵי הָאֵשׁ,
וּמַבְעִיר, כְּפִּירוֹמָן,
אֵשׁ עִם שֶׁפַע שֶׁל עָשָׁן.
אַחֲרֵי הַהַבְעָרָה
חִישׁ יוֹצֵא בְּהַצְהָרָה
שֶׁל הֶסְבֵּר וְהַבְהָרָה –
הֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן לַמְדוּרָה.
פַּרְשָׁנוּת לִדְבַר אִיוֶולֶת
זוֹ שִׁיטָה מְאֹד נוֹאֶלֶת,
בִּלְשׁוֹן אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע –
זֶה הוֹסֵף גַּם חֵטְא לְפֶשַׁע.
גְבִיר מַמְלָכוֹת, רָם תְּהִלָּה,
סוֹף מַעֲשֵׂה – בְּמַחְשֶׁבֶת תְּחִילָה!
כְּשֶׁהִצְהָרְתָ נִשְׂגָּבוֹת
על ְנִיכוּס קִבְרֵי אֲבוֹת,
אֶת הַנֶּזֶק כְּבַר גָּרַמְתָּ
אַף אִם כְּלָל לֹא הִתְכַּוָונְתָ.
עַזָּה, הִיא כְּבָר אֲבוּדָה.
לְשׁוֹמְרוֹן וִיהוּדָה –
הֵן אַתָּה, כְּמוֹ תָּמִיד,
לֹא מַּבְטִיחַ שׁוּם עָתִיד,
שָׁם עֲצֵי הַמְּדוּרָה
עֲרוּכִים לְכֹל בְּשׂוֹרָה.
רוֹהָ"מ נִכְבָּד, מָתַי תֶחְדַּל
כְּנַעֲרַת גַּלְגַּל מַזַּל
לָתֶת דְּחִיפָה, חֲבוֹק יָדַיִם,
מַה שֶׁיָּבוֹא? – מַתָּת שָׁמַיִם!
גַּלְגַּל תֹּאחַז בּוֹ – לֹא שֶׁל אוֹטוֹ
גּוֹרָל חַיֵּינוּ – הוּא לֹא טוֹטוֹ!
כַּמָּה עוֹד בְּךָ נִבְחָר
עַד תִּלְמַד לִקְחֵי עָבַר?
פּוֹלָנִים, מֵימְרָה אֶצְלָם
שֶׁיָּפָה לְכָל אָדָם:
"בְּכָל תְּנַאי וּבְכָל מַצָּב
לֹא נוֹשְׁקִים לַדּוֹב בָּאַף"
ד"ר ערן גרף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה