יום חמישי, 4 במרץ 2010

בוחרים את הבוחר

רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת דְּעַכְשָׁו
יֵשׁ בְּרֹאשׁ מַעֲיָנָיו –
אֵיךְ יִשְׂרוֹד מִיּוֹם לְיוֹם
אַף אִם יַעַד – אֲבַדּוֹן.
מִן הָרֶגַע בּוֹ נִבְחָר
מִדַּרְכּוֹ אֵינֶנּוּ סָר:
לְהַכְרִית כָּל מִתְנַגֵּד
אֲשֶׁר בְּדַרְכּוֹ עוֹמֵד
(אִם מִבַּיִת, אִם מִחוּץ –
גּוֹרָלוֹ, מִכְּבַר חָרוּץ).
מ"עֲבוֹדָה", נוֹתַר בָּרָק –
בָּדָד, כְּמוֹ קְנֵיְידְל בְּלִי מָרָק.
לבְנִי, הִיא עוֹד מִתְּנַשֶׁפֶת,
אַךְ שָׂרְדָה אֶת הַמִתְקֶפֶת.
נֶאֱמָן, לְשִׁיטוֹתָיו –
(שַׂר מִשְׁפָּט) – כָּשַׁל בַּקְרָב
וְנִיצְלָּה מִשְׂרַת יוֹעֵץ
שֶׁחָפַץ הוּא לְרוֹצֵץ.
כֵּן, מַרְבִּית הַנַּכְלוּלִים
לֹא נָשְׂאוּ פְּרִי הִלּוּלִים.
תּוֹךְ שָׁנָה, לַמְרוֹת הַאוֹמֶץ
הֶשֵּׂגִים? יֵשׁ רַק כְּקוֹמֵץ
(קוֹמֵץ, גַּם אִם הוּא טָרִי
לֹא מַשְׂבִּיעַ הָאֲרִי )[1]

מֶמְשַׁלְתֵּנוּ מְשּׁוּנָה,
לֹא בָּרוּר מָה חָזוֹנָה,
עוֹד שְׁטוּפָה בְּאֶבְיוֹנָה
שֶׁלֹּא מָצְאָה אֶת פּוּרְקָנָה.
לְרָאשֶׁיהָ, רֹאשׁ מוּל רֹאשׁ,
בְּרִית חוּלְדָּה עִם עַכְבָּרוֹשׁ –
לְהַגְשִׁים חָזוֹן גָּדוֹל:
"בִּיבִּי הוּא, מֵעַל לַכֹּל" !
ליברמן– לוֹ חֲסִינוּת
לַעֲשׂוֹת כָּל דְּבַר שֶׁל שְׁטוּת,
יוּקְרְבוּ לוֹ קָרְבָּנוֹת,
רַק יָבִיא אֶת הַקּוֹלוֹת.
ש"ס, מִנְהָג עוֹרֵב פְּגָרִים,
תְּקַבֵּל אֶת הַשְּׁיָרִים,
אִם יוּתְנוּ לְ"רַבָּנָן"
בִּסְדִירוּת דְּמֵי הָאֶתְנַן.
שְׂמֹאלָנִים? חָבָל עַל זְמַן,
דּוֹר פָּלְמָ"ח, קְשִׁישִׁים רוּבָּם,
סַל בְּרִיאוּת וְתַגְמוּלִים –
לֹא מַתְכּוֹן לַרְבּוֹת שָׁנִים.
"פַּח יָקוּשׁ", הֵם עֲרָבִים
שֶׁפָּרִים הֵם וְרָבִים.
אֵיךְ פַּרְעֹה הָיָה נוֹאֵם?:
"הָבָה נִּתְחַכְּמָה לָהֶם!"
עֵת נַנּוּם בֵּין כָּר לְכֶסֶת
הֵם יִכְבְּשׁוּ אֶת הַכְּנֶסֶת.
שׁוּם כְּסָפִים שֶׁל מִילִיָארְדֶּר
לֹא יוּכְלוּ זֹאת לְסַדֵּר.


פּוֹחֲתִים הַמִּתְנַגְּדִים
אַךְ דְּרוּשִׁים עוֹד יְהוּדִים.
ליברמן וּבִיבִּי יַחַד,
(הֵם גַּם פָּח וְגַם הַפַּחַת,
כְּשֶׁהַצָו הֲכִי גָּדוֹל –
"בִּיבִּי הוּא מֵעַל לַכֹּל"!)–
מִבְּלִי סְרַק וּמִבְּלִי כָּחָל,
יְחַיּוּ שׁוּב אֶת הַגָּחָ"ל –[2]
כָּל יוֹרֵד וְכָל גּוֹלֶה
אֶל הַקַּלְפֵּי יַעֲלֶה
וְאֶת דַּעְתּוֹ יַבִּיעַ
כְּשֶׁבַּבְחִירוֹת יַצְבִּיעַ.
(וּמוּזָר, מִי הֶאֱמִין?
הֵם רוּבָּם תּוֹמְכֵי יָמִין).
פִּתָּרוֹן זֶה רַב תַּכְלִית,
גַּם בְּרוּחַ כַּלְכָּלִית:
פַּעַם בְּאַרְבַּע שָׁנִים,
לַיוֹרֵד, אִשְׁתּוֹ, בָּנִים
בְּאֵל-עַל נִקְנֶה כַּרְטִיס
וְלַקַּלְפֵּי אוֹתָם נַטִּיס,
כְּשֶׁנַּשְׁקִיעַ רְבָבָה –
הֵם יַצְבִּיעוּ בַּתֵּיבָּה,
לֹא יַכְזִיבוּּ, יָא-חָבִּיבִּי,
מַרְבִּיתָם יַצְבִּיעוּ בִּיבִּי!
(בְּעֲלוּת כָּזוֹ, בֵּינְתַיִם,
בִּבְנֵי-בְּרַק, בִּירוּשָׁלַיִם–
כָּל אַבְרֵךְ חָי רַק חָדְשַׁיִם
וְעָנְיוֹ – שַׁוְעַת שָׁמַיִם,
הוּא מוֹלִיד עוֹד יְלָדִים
וּמַצְבִּיעַ? – חֲרֵדִים!)
לַמִּחְזוּר שֶׁל הַיּוֹרְדִים –
ש"ס הִיא רֹאשׁ הַמִּתְנַגְּדִים.
(זֶה בָּרוּר, כִּי בֵּין יוֹרְדִים
מְעַטִּים הַחֲרֵדִים).
כְּשֶׁבָּרֹאשׁ עוֹמֵד גָּאוֹן
יִמָּצֵא הַפִּתָּרוֹן:
הַבּוֹחֵר הַמְחוּזָר
בֵּין הַחֲלוּפוֹת יִבְחַר:
אוֹ לָאָרֶץ לְבִיקוּר
הוּא יוּסָע בְ"בִּיבִּי-תּוּר".
אוֹ יֵשֵׁב לוֹ בְּבֵיתוֹ
וַאֲנַחְנוּ – לִקְרָאתוֹ:
קַלְפֵּי עַד אֵלָיו תּוּטָס
בְּלִוְיַת מִשְׁלַחַת ש"ס,
שֶׁתִּשְׁקּוֹד בַּמִּשְׁמָרוֹת
עֲלֵי טוֹהַר הַבְּחִירוֹת.


לְהַנְפִּיק דַּרְכּוֹן לַכֹּל
זֶה מִבְצָע מִדַּי גָּדוֹל
לְזִיהוּי נִדְּרוֹשָׁה רַק
בָּמְבָּה אוֹ שְׁקֵדֵי מָרָק.


הַמִּשְׁנָה הַכַּלְכָּלִית–
בִּיבִּי: "אֶת הַכֹּל נַפְרִיט!"
כָּל תַּפְקִיד שֵׁרוּת בָּעִיר
כְּבָר עוֹשֶׂה עוֹבֵד שָׂכִיר.
וְעַל כֵּן קָא מַשְׁמַע לָן –
גַּם בּוֹחֵר יְהֵא חוּצָן.
בִּיבִּי וְרֵעוֹ אִיוֶוט
בַּמְּחוֹלוֹת יֵצְאוּ כָּעֵת:
מַה בִּקָּשְׁתְ עוֹד מְכוֹרָע [3]
וְעוֹד טֶרֶם לָךְ נִפְרָע ?[4]


כשבתי, משוש כל אב,
היתה קוראה את דבר הכתב,
"זוהי ארצנו, אין אחרת,
אך לך, אני אומרת,
זהו ארגון בו דמי חבר
אין כיוקרם, באף אחר".


[1]אין הקומץ משביע את הארי. תלמוד בבלי, מסכת ברכות.
[2]גח"ל: גיוס חוץ לארץ, גיוס מתנדבים יהודים מחו"ל במלחמת השחרור
[3]בהיפוך – מכוער, בשינוי - מכורה
[4]בעקבות "מלאו אסמינו... מה עוד תבקשי מאתנו מכורה , ואין עדין. שיר עם מאת לנדר וזהבי.


ד"ר ערן גרף

אין תגובות:

פרסום תגובה