יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

שַׂר אַכְזָר לָעוֹבֵד הַזָּר?

יִשְׂרָאֵל ( זֶה לֹא חָדָשׁ),
אֶרֶץ שֶׁל חָלָב וּדְבָשׁ,
עָם אֲשֶׁר תָּמִיד פּוֹתֵחַ
אֵת לִבּוֹ, לְכָל אוֹרֵחַ
(וּבִפְרָט אִם הוּא יָכוֹל
לַעֲבוֹד בְּזִיל הַזּוֹל).

רִפְתוֹתֵינוּ– ,,מוּ" הוֹמוֹת
פָּרוֹתֵינוּ– כֹּה שׁוֹפְעוֹת
מִי אֶת הֶחָלָב יַגִיר?
מִי יִקְצוֹר תִּלְתָּן צָעִיר?
דְבַשׁ מִכְוֶרֶת מִי יִרְדֶּה?
תְּאֵנִים מִי יֶאֱרֶה?
עַל הוֹרֵינוּ, הַזִּקְנָה
בָּאָה בְּלִי כָּל הֲכָנָה.
כְּשֶׁהַדְעִיכָה דְּווּיָה
נְחוּצִים בְּנֵי-לְוָיָה
שְיַגִּישׁוּ הַפִּילוּל,
וְיַחֲלִפוּ הַחִתּוּל,
יִסְפְּגוּ פְּרָצִים שֶׁל זָעַם
יְחַיְיכוּ שׁוּב, שׁוּב הַפַּעַם.
כָּל אִשָּׁה הַיּוֹם עוֹבֶדֶת,
כָּל הַעֵת הִנָה נִטְרֶדֶת
וְתָמִיד מַמָּשׁ מוּתֶשֶׁת
מוּל חוֹבוֹת שֶׁל אֵם וַאֶשֶׁת.
מִיהוּ בְּמַצַּב כָּזֶה,
הֲלִיכוֹת בֵּיתָה יִצְפֶּה?
נִבְנֶה אֶת אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת,
נַלְבִּישָה בֶּטוֹן וּמֶלֶט,
בְּנִיָּה– מִקְצוֹעַ יִחוּדִי
שֶׁלֹּא יִסְכּוֹן לוֹ, יְהוּדִי.

בָּאוּ מִכָּל קְצוֹת עוֹלָם,
הָעוֹבְדִים– עַל כָּל אוֹנָם,
לַעֲמֹס כָּל מְלָאכָה
שֶׁהִיא קְצָת מְלוּכלַכָה,
אוֹ שְׂכָרָהּ אֵינוֹ מוֹשֵׁךְ
הַיָּדַיִם לְלַכְלֵךְ.
לֹא "הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי"
[1]
רַק הַהֵלֶךְ הֶעָנִי,
מִסִּיאָם אֵלֵינוּ בָּא
לַעֲשׂוֹת כָּל עֲבוֹדָה.
מְיַסְּדֵי הַצִּיּוֹנוּת
לֹא צוו על רַחְמָנוּת.
פיליפינים, אֵין כְּמוֹתָם
לְהָבִין לְלֵב אָדָם.
תֵּה ואוֹרֶז יֵשׁ בְּסִין,
וגַּם עוֹדֵף אוֹכְלוּסִין,
הֵם בָּאִים בַּהֲמוֹנִים
כאן לבְּנוֹת הַבִּנְיָנִים.
הַפְּזוּרָה הַאָפְרִיקָאִית
מְמָרֶקֶת אֶת הַבַּיִת,
מִגַּנֶּנֶת הַגִינוֹת
[כְּשֶׁמוּתָר פֹּה לְהַשְׁקוֹת].

Down Town הוּא מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עִם רֶדֶת יוֹם
שׁוֹבְתִים מִסְחָר וּמְלָאכָה,
וְאָז גַחִים מֵחֲשֵׁכָה:
הַחֶלְכָּאִים הַמְּרוּדִים,
נִרְאִים דְּחוּיִים וּמְנוּדִים,
תַּשִׁים מֵעֲבוֹדָה שֶׁל פֶּרֶךְ
וּלְבוּשָׁם לְבוּשׁ שֶׁל הֵלֶךְ.
בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ הַ"מָדְרִים",
אֶל מַלְכוּת "עוֹבְדִים זָרִים".

בִּיבוּא עוֹבְדִים, יֵשׁ סֵדֶר,
לֹא בָּאִים הֵם כְּמוֹ עֵדֶר:
מוּבָאִים כְּמוֹ סְחוֹרָה
שֶׁמַּרְבִּים בִּמְחִירָהּ.
עַל גַּבָּם יֵשׁ מִתְעַשְּׁרִים
קָבְּלָנִים [וְאַף שָׂרִים ].
שֶׁשּׁוֹקְדִים, כֵּיצַד לֵאמוֹר?
לְהַגְדִּיל אֶת הַמַּחְזוֹר.

תקנון הַשְּׁהִיָּה
מְעֻרְפָּל, עַד בְּעָיָה.
יֵשׁ אֲשֶׁר אֶצְלָם פָּקַע
רִשְׁיוֹן הָעֲבוֹדָה,
או קַּבְּלָן שנֶעֱלַם
וְעִמּוֹ גַּם דַרְכּוֹנַם
וְגָרוּעַ, מן הסתם-
בְּכִיסוֹ גַּם מָמוֹנָם.
יֵשׁ שֶׁבָּאוּ לְטַפֵּל
בְּיָשִׁישׁ עוֹבֵר בָּטֵל
אֲשֶׁר הִתְעֲמֵר בָּהֶם
עַד בָּרְחוּ עַל נַפְשֶׁיהֶם,

מִכָּל אֵלֶּה טְעָמִים,
הֵם הָפְכוּ לִהְיוֹת "שׁוֹהִים".
עַד אֲשֶׁר מָצְאוּ עַצְמָם-
לֹא בְּפֹּה וְלֹא בְּשָׁם.
מִסְכְּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם
יֵשׁ מִדְרָג לַה מִן הַסְּתָם:
אֶרֶץ שֶׁבּוֹרְחִים בָּנֶיהָ–
לְאַחֵר, הִיא כְּמוֹ קָמֵיעַ.

בִּמְדִינָה מְתֻקָנָה
עִם שָׂפָה מְעֻדָנָה
שֵׁם עוֹבֵד לֹא מִתְאַזְרֵחַ
מתקרא "עוֹבֵד אוֹרֵחַ".
פֹּה, בִּטּוּי כֹּה מְנֻכָּר–
שֵׁם נִתָּן לו: "עוֹבֵד זָר"
אֵין תֵּימָה, עִם שֵׁם כָזֶה,
גַּם הַיַּחַס דַי נִבְזֶה.

פַּרְנְסֵי הַמְּדִינָה
פֶּתַע קָצוּ מִשֵּׁינָה,
מִי זֶה? מַה זֶה? עֶרֶב רָב
אֵין בָּם גֵּר, אַף לֹא תּוֹשָׁב?
שַׂר הַפְּנִים, אֶלִי יִשַׁי
מְשַׁוֵעָ: "אוֹי וּוַי"
אֵיךְ הָפְתָּענוּ בַּפִּנָּה?
זוּ מַכַּת הַמְּדִינָה!
כְּבוֹד הַשָּׂר הוּא אִישׁ תּוֹרָה
וְעַל פִּי שִׁירַת דְּבוֹרָה
נִדְרְכָה נַפְשׁוֹ בְעוֹז
[2] [3]
וְקָרָא, כְּמוֹ כָּרוֹז:
כָּל חָפֵץ לְהִשְׁתָּרֵשׁ
מֵאַרְצֵנוּ נְגָרֵשׁ!!!
וְהִקְהִיל הַשָּׂר בִּין לָיִל
גְּדוּד שֶׁל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל
לַתַּפְקִיד שֶּׁאֵין בּוֹ נֹעַם,
[שֶׁל בָּרָק בֵּן אֲבִינֹעַם]:
"קוּם בָּרָק וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ"
[4]
[כָּךְ דְּבוֹרָה פָּקְדָה עָלֶיךָ].
כָּל שׁוֹהֶה שֶׁלֹּא כַּחֹק
אֶל מִחוּץ לַגְּבוּל לִזְרֹק.
צַו מַלְכוּת, אֵינֶנּוּ סְתָם,
הַבִּיצוּע– צֵיד אָדָם.

מאפסיים, בְּמַפְתִּיעַ
אֶזְרָחִים כָּךְ, בְּמַפְגִּיעַ
נִזְעֲקוּ פִּתְאֹם בְּקוֹל
עַל הָעָוֶל הַגָּדוֹל.
רַמְהָ"שֶׁנוּ
[5], כָּרָגִיל
מִתְקַפֵּל מוּל כָּל תַּרְגִּיל.
כָּרָגִיל, דָּחָה בִּצּוּעַ
לְמָתַי? זֶה לֹא יָדוּעַ.

לוּ לַמֶמְשָׁלָה הָיְתָה
בִּדְרָכֶיהָ, קְצָת שִׁיטָה,
אֶת זֶה, דּוֹר הַמַּעֲבָר
אֲשֶׁר בְּלִי מֵשִׂים נוֹצַר,
הָיוּ עִמָּנוּ מוֹשִׁיבִים
וְהוֹפְכִים לְתוֹשָׁבִים.

לֶעָתִיד, יוּכַן פֹּה צַו
שֶׁיִּסְכּוֹן לְכָל מַצָּב:
כָּל הַבָּא בשערינו
יְשַׁנֵּן אֶת חֻקּוֹתֵינוּ
שֶׁיֵּדַע הַתַּקָּנוֹת,
בַּל תִּהְיֶנָּה טְעָנוֹת.
בְּסִיּוּם הָעֲבוֹדָה–
לוֹ נֹאמַר יָפֶה "תּוֹדָה".

הַאֶפְשָׁר לְהִתְחַצֵּף
וְהַבָּע מִשְׁאֶלֶת לֵב?
יָעֳסְקוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים
בְּמִשְׁטֶרֶת מְהַגְּרִים,
גַם בַּהֲגָנָה מִפְּנֵי
כָּל עוֹשְׁקֵי וּמְנַצְּלֵי–
הָעוֹשִׂים עִמָנוּ כָּאן,
בְּלִי מי שיָרִיב רִיבָם:
שֶׁיִּהְיוּ אָכְלָם, שְׁתוֹתָם,
מְגוּרָם – שֶׁל בְּנֵי אָדָם,
שֶׁשְּׂכָרָם יְהִי הוֹגֵן
כְּמוֹ הַחֹק קָצַב לָהֶם,
יְכֻבְּדוּ כַּהֲלָכָה
שְׁעוֹת עָמָל וּמְנוּחָה.
שֶׁבִּטּוּחַ הַבְּרִיאוּת
כְּחוֹבָה, לֹא כִּרְשׁוּת.
יתכן ועקב כך,
שכר הזר לא יקופח,
ברם, עלות הַעֲסָקָה
לא תהיה כזו עִסְקָה
אשר מוקירה רגליו
של עובד שהוא תושב.
יְלָדִים שֶׁפֹּה נוֹלְדוּ
בִּשְׂפָתָם פֹּה יְלֻמְדוּ
כְּיָשׁוּבוּ הוֹרֵיהֶם
אֶל אַרְצוֹת מְגוּרֵיהֶם
בַּל יִהְיוּ שָׁם הַחוֹזְרִים
בְּחֶזְקַת "חוֹזְרִים זָרִים".
בַּפְּרֵדָה, לָעֵת הַזֹּאת–
שֶׁיֹּאמְרוּ "לְהִתְרָאוֹת"
[1] מחזמר בחצרו של מלך סיאם,
הממלכה שקדמה לתאילנד של היום.
[2] "תדרכי נפשי עוז"-שירת דבורה, ספר שופטים פרק ה'
[3] "עוז" שמה של משטרת ההגירה החדשה.
[4] כנ"ל – שירת דבורה
[5] ראש ממשלתנו
ד"ר ערן גרף 16.8.09

אין תגובות:

פרסום תגובה