והספינה שטה...?!

קצין מצמרת שב"כ או "מוסד"

רמזים מדי פעם-בפעם לָאַט.

עיתונאי ששמע הדלפות מבכירים,

עדי  ראיה או שמיעה מספרים:

"משט הספינה, ממין אקט תיאטרלי,

הפך להיות כשלון קולוסאלי".

מבקר המדינה, הוא גורם שהוסמך

לבדוק ולחקור מי זרח, מי סרח.

אותו מבקר שחקר ובדק,

מאשים  את הזוג נתניהו-ברק.

המבקר בדבריו, שוב חוזר ומדגיש:

תת-תרבות שלטונית יש לביבי האיש,

וצריך ליישם לקחים לשיפור

פן נמצא  את עצמנו בעוד "יום-כיפור".

אבל ראש ממשלתנו, קוֹרֵץ לברק,

מרגיעים זה את זה במלים "סרק, סרק, סרק".

כשארמדת ספינות אִיְּמָה להבקיע

ולעזה למרות ההסגר להגיע,

בעוד עסק עם תורכיה עָדִין וצולע

כשלון מדיני כבר הובטח למפרע,

אז ביבי, ש"מראש את הכל כבר יודע",

מתעלם מכל נוהל, כמו זה הקובע:

כי יש לקיים דיונים במל"ל,

ישיבת ממשלה, ועוד  שאר כנ"ל.

הוא קיים  רק "חפוז" עם שרי-שביעיה –

כמו שבעה גמדים סביב תנומת שלגייה,

בסופו, שלגיה עוד נותרה מנמנמת

ו"גמד הוא גמד", כך תפטיר כל קוסמת.

את תכנון המבצע הימי הוא השאיר

לשליש שהנהו איש חיל-האויר...

במשך זמן רב, בְּקֵרוּב כשבועיים

שכשך המשט במימי האפסיים,

בכירינו,ּ כלל לא נטרדה מנוחתם –

ירושלים הרי רחוקה מן הים.

מול משט מחוצף, מתגרה ומקניט

לא מונה מצדנו, בכלל קברניט

כדי צמצם וּמַזְעֵר נזקיו של ה"בְּרוֹךְ",

כי ביבי בחר בשיטה של ה"סמוך"...

הוא יצא לארה"ב 'אֶגוֹ-טריפ' לערוך,

יעלון, המ"מ, לא תודע כלל על 'ברוך'.

זה ברור  שאחד, שעיקר עיסוקיו:

איך יטוס? אי יסעד? אי בלילה ישכב?

אחריות שכלולה בחובות  השלטון:

כמו חינוך וּבריאות וקיום בטחון,

אצלו נחשבים כטרדה מיותרת,

שעל גב הם יושבים לו כמו חטוטרת.

בתגובה לבקורת, האיש לא נבוך,

זחוח ענה בנאום די ארוך:

שלווה בטחונית, שהביא על ארצנו

לא זוכרים שֶׁכָּזוֹ, אף קשישים שבינינו!

ארצות העולם נחנקות בחובות

ואצלנו?  זהב מתגלגל ברחובות!!!

שם, מחוסרי עבודה בִּרְעָבָה,

[אצלנו הופכים בחורי ישיבה!...]

היש עוד, הגידו, כל  רע וָאָח,

הֶהָיָה פה אי-פעם, מנהיג כה מוצלח?!

סדרי השלטון לו?  הכל על פי חוק

ובכך מתקדם הוא, יגיע רחוק:

הוא יכניע את בית המשפט העליון

ויתאים את החוק לסדרי השלטון.

כשהיו רינונים שמינוי למשרה

מצריך לפעמים אישורי יד-שרה,

הוא הכחיש נמרצות ונשבע על כי כך:

"אשתי , עיסוקה – ילדים ומטבח".

עכשו, הוא נותן ראיון לעתון,

עתון שנפוץ הוא בארץ טֶבְטוֹן[1],

ושח בגאון "אשתי הנמרצת,

בדברים חשובים, היא עצות לי יועצת,

למשל, בשחרור של הילד שליט

זו היא שאמרה לי כיצד להחליט".

המדאיג מן הכל: מתחלפים החוקרים

בעוד הכשלים – כְּמוֹת שהם נשארים:

שומע האיש את "שבחו" בפניו

אך דבר הוא אינו משנה בדרכיו.

ואיך מתקנים הכשלים חיש-מהר?

פשוט בוחרים מחדש מבקר!!!

שיהיה הוא נראה, אך איננו רואה,

ובא הגואל לציון, כנראה.

---

[1] ארץ הטוונטונים – גרמניה

ד"ר ערן גרף  ‏כ"ט סיון תשע"ב June 19, 2012

עורכת תוכן – יעל גרף