לַעֲבוֹדָה, לַהֲגָנָה;

מַר נְתַנְיָהוּ, מֵרֹאשׁ כֵּס,
קְבָל הָעוֹלָם והַקונגרס
אֶת מִשְׁנָתוֹ שָׁטַח, בִּנְאוּם
שׁוֹבֶה-לֵבָב, אַךְ תֹּכֶן? – כְּלוּם!
בָּרוּר לַכֹּל שֶׁהוּא נָחוּשׁ
לִבְלִי הַרְפּוֹת מִן הַכִּבּוּשׁ –
לִיצוֹר יֵשׁוּת אריסטוקרטית:
אֶרֶץ אפרטהייד-דמוקרטית.
וְכָל גּוֹרֵם שֶׁלֹּא יַכִּיר
בִּתְּקֵפוּתוֹ שֶׁל הַיְּצִיר –
הֵן מְיֻתָּר כְּלָל לְצִיּוּן:
אֵינֶנּוּ פארטנר לְדִיּוּן!

וַעֲתִידֵנוּ, כָּךְ נִמְכַּר –
כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הֶעָבָר,
וּבִמְחִיר זֶה מְקַוֶּה
בִּיבִּי – לִקְנוֹת אֶת הַהֹוֶה!
אֶת עֲתִידֵנוּ? הוּא מַנִּיחַ
בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

הָעָם – נִדְלָק כִּפְתִיל-נְעֹרֶת
לְמִדְבְּרוֹת אַלּוּף תִּקְשׁוֹרֶת,
וּבִיבִּי שׁוּב נוֹסֵק אֶל-עַל
בְּסֶקֶר דַּעַת הַקָּהָל.
חַיַּת מַחְמַד, הִיא מֵעַכְשָׁו –
לֹא חֲתַלְתּוּל – אֶלָּא קַרְנָף.

לְמִי דּוֹמִים הַמְשַׁיְּטִים
עַל גַּב סִפּוּן "סְפִינַת שׁוֹטִים"?
לָזֶה שֶׁמִּמִּגְדַּל נוֹפֵל,
–מִגְדָּל גָּבוֹהַּ, "טוּר-אֵיפֶל" –
וְלַגְּבֶרֶת הַנִּבְעֶתֶּת
שֶׁבּוֹ מִן הַחַלּוֹן נִבֶּטֶת:
"קָרִיר גְּבִרְתִּי, לִבְשִׁי לְךָ סְוֶדֶּר,
אֶצְלִי? עַכְשָׁו??? – הַכֹּל בְּסֵדֶר!!!"

כֵּיצַד מַצְלִיחַ הוּא בִּשְׁמֵנוּ
כָּךְ לְסַכֵּן אֶת עֲתִידֵנוּ?
לְכָל שִׁכּוֹר מִמַּדְהֵבָה [1]
דְרוּשָׁה שִׁכְבַת רִפּוּד עָבָה
וּמִי זוֹ שֶׁלּוֹ עָמְדָה[2] ?
אָכֵן – מִפְלֶגֶת "עֲבוֹדָה",

בְּהוֹלָכַת אֵהוּד בָּרָק –
לִהְיוֹת לְבִיבִּי דָּג רְקָק.

וּלְרֵעַי בִּ"שְׂמֹאל-שָׁפוּי":
לְעֵת הַזֹּאת, מִן הָרָאוּי
הוּא, לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵינוּ
אֲשֶׁר חָטָאנוּ לִילָדֵינוּ –
כְּשֶׁלֹּא נָקַטְנוּ שׁוּם פּוֹזִיצְיָה,
לֹא בְּשִׁלְטוֹן, לא באוֹפּוֹזִיצְיָה,
כְּשֶׁאֶרֶץ שֶׁל חֶמְדַּת אָבוֹת
פָּנְתָה אֶל דֶּרֶךְ בְּלִי תִּקְווֹת.

כֹּחֵנוּ, גַּם הַיַּחֲסִי
הוּא דֵּי קָטָן – אַךְ לֹא אַפְסִי,
אַךְ הוּא פָּזוּר בֵּין רְשִׁימוֹת
עִם כַּוָּנוֹת דֵּי מַרְשִׁימוֹת.

כֵּן, אֵין מָנוֹס, לָעֵת הַזֹּאת
מֵעַל לַכֹּל – אַחֵד כֹּחוֹת.
הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה –
חִבְרוּ כֻּלְכֶם לַ"עֲבוֹדָה":
אֶפְשָׁר אִחוּד, אוֹ מַעֲרָךְ
וְכֹל שִׁתּוּף הוּא מְבֹרָךְ.
וְלָמָּה דַּוְקָא "עֲבוֹדָה",
זּוֹ הַבְּרֵירָה הַיְּחִידָה!!!

הַ"עֲבוֹדָה" נוֹשֵׂאת עִמָּהּ
שְׂרִידִים שֶׁל רוּחַ הַגְשָׁמָה
וַעֲרָכִים שֶׁבְּכֹחָם
הָעָם הַזֶּה – בָּאָרֶץ קָם!
הִנָּהּ הַ"צֶנְטְרוּם" שֶׁל הַשְּׂמֹאל,
מִקּוּם אֲשֶׁר מַתְאִים לַכֹּל,
חַפָּה מֵחֲמוּמִים שֶׁל מֹחַ
אוֹ שִׁכּוֹרִים מֵעֹנֶג כֹּחַ.
הִיא הַמָּקוֹם הֲכִי רָאוּי
לִהְיוֹת לִבּוֹ שֶׁל "שְׂמֹאל שָׁפוּי".
יֵשׁ שְׁאֵלָה, וְדֵי קָשָׁה, –
אֶת מִי נַכְתִּיר לִהְיוֹת רֹאשָׁהּ?
אֵין טַעַם שׁוּב לָקַחַת סוּס,
שֶׁכְּבָר אָכַל מִכָּל אֵבוּס,
וּבְרֹאשֵׁנוּ לְהַצְעִיד
כְּהַבְטָחָה שֶׁל הֶעָתִיד!
כּוֹכְבֵי שָׁבִיט שֶׁזֶּה זָרְחוּ? –
הָיוּ כָּאֵלֶּה, חִישׁ בָּרְחוּ,
כְּשֶׁלֹּא הֻצְּבוּ בְּרֹאשׁ הַתּוֹר
וְרַק קִבְּלוּ תַּפְקִיד אָפוֹר.

יְהֵא הָאִישׁ – וְזוֹ חוֹבָה,
עִם פרספקטיבה רְחָבָה,
כְּדֵי לְהַצִּיב "מַה" לִפְנֵי "מִי"
בְּסֵדֶר-יוֹם הַלְּאוּמִי.
"יָשְׁרָה" – מַטְבֵּעַ קְצָת שָׁחוּק,
אַךְ גַּם לָזֹאת הָאִישׁ זָקוּק.
גַּם הֲבָנָה בְּבִטָּחוֹן –
מוּבָן שֶׁזֶּהוּ תְּנַאי נָכוֹן,
אַךְ לֹא אֶחָד שאיסטיניסט
וּמֵאִידָךְ – לֹא "בִּטְחוֹנִיסְט".
גַּם לֹא אֶחָד אֲשֶׁר מֻנָּע
בִּידֵי כְּבָלִים שֶׁל אֱמוּנָה.
נָחוּץ גַּם נִסָּיוֹן עִבְרִי
עִם הַמִּנְהַל הַצִּבּוּרִי.

כִּמְעַט סִיַּמְתִּי, מַה עַכְשָׁו?
שֶׁיְּקַיֵּם הַבְטָחוֹתָיו!!!

יֵשׁ שְׁאֵלָה, דֵּי נִכְבָּדָה:
הֲיֵשׁ כָּזֶה "בַּעֲבוֹדָה"?
וְהַתְּשׁוּבָה, בְּלִי הִתְבַּיֵּשׁ,
כֵּן, יֵשׁ כָּאֵלֶּה, יֵשׁ וָיֵשׁ!
כְּשֶׁשּׁוֹקְלִים כָּל פְּרָט וּפְרָט
בְּהַתְאָמָה מוּל הַמִּפְרָט,
לְמִּצְנָע, רַק בִּזְכוּת עֻבְדּוֹת –
יֵשׁ אֶת מֵרַב הַנְּקֻדּוֹת.

נִרְשַׁמְנוּ כְּבָר לַ"עֲבוֹדָה",
נוֹסִיף לְמִּצְנָע נְקוּדָה.
וּכְמוֹ חוֹנִי הַמְּעַגֵּל
כְּשֶׁעֵץ חָרוּב הָיָה שׁוֹתֵל,
שָׂחַק לוֹ כָּל עוֹבֵר וָשָׁב:
"הֵן אִישׁ זָקֵן אַתָּה וְסָב,
הֲתְפַלֵּל לְפֵרוֹתָיו?"
עָנָה חוֹנִי – קָשִׁישׁ נָבוֹן:
"אֶצְלִי? כְּבָר דַּל הַתֵּאָבוֹן,
לִי לְעַצְמִי – כְּבָר רַב-לִי, דַּי,
זֶה לֶעָתִיד שֶׁל נֶכַדָּי"!

[1]מקורו ב"רהב" – ישעיהו י"ד ד'.
[2]במשמעות "והיא שעמדה" – שבההגדה של פסח

ד"ר ערן גרף
‏31 מאי 2011‏כ"ז אייר תשע"א