יום שני, 19 במרץ 2012

כְּשֶׁחֲמוֹר מוֹשֵׁחַ הֵלֶךְ גַּם הַלָּה - יְהִי לְמֶלֶךְ.

כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה,
מְעֻטָּר עָר וְדַפְנָה,
נְתַנְיָהוּ, מְחֻזָּר,
מִכִּנּוּס אֵיפָּאק, חָזַר.
שָׁם קִבֵּל, מַמָּשׁ תַּגְלִית,
צִיּוּן עֶשֶׂר, בְּאַנְגְּלִית.
עוֹד הֶשֵּג, מַמָּשׁ מַרְשִׁים:
הוּא נִהֵל שִׂיחַת חֵרְשִׁים
בְּלִי הֶסְבֵּר עַל מַה וְלָמָּה –
עִם כְּבוֹד הַנָּשִׂיא אובָּמָה...

בִּיבִּי, כְּמוֹ כָּל מִתְבַּגֵּר,
"אֵיךְ הָיִיתִי"? הוּא סוֹקֵר.

כָּךְ דְּבַר סֶקֶר בְּדִיּוּק:
הַתְּמִיכָה בּוֹ – בְּזִנּוּק,
לְרָמָה אֲשֶׁר כְּמוֹתָהּ
מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הָיְתָה.

וּקְטַנֵּי הָאֱמוּנָה
מִתְקַשִּׁים בַּהֲבָנָה:
מַה נּוֹסָף כֹּה לִזְכוּתוֹ?
מַה גּוֹדֵשׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ?
אָז פָּרַשְׂנוּ כָּאן בְּיַחַד
אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל הָאַמְתַּחַת:
*אַחֲרוֹנִים שֶׁבִּידִידֵינוּ –
זֶה מִכְּבָר, לֹא לְצִדֵּנוּ.
כָּל אֶחָד אֶת זֹאת יוֹדֵעַ:
זֶה אֲשֶׁר מְתַעְתֵּעַ
בַּטּוֹבִים שֶׁבִּידִידָיו,
יִזָּנַח לְנַפְשׁוֹתָיו...

*אַבּוּ-מָאזֶן , שׁוּב נוֹאָשׁ
וּמִן הַשִּׂיחוֹת פָּרַשׁ
כָּך לְבִּיבִּי עוֹד שְׁהוּת
לְעַבּוֹת הַהִתְיַשְּׁבוּת...

*מָעוֹז צוּר יְשׁוּעוֹתָיו –
חֵיל-צְבָאוֹ-מִתְנַחֲלָיו,
הֶעְמִיקוּ אֶת הַבּוֹץ
וְלַבּוֹס אוֹמְרִים הֵם: "קְפֹץ,
אָנוּ מֵעַכְשָׁו קוֹבְעִים
בַּשְּׁטָחִים אֶת הַתְּנָאִים"...

*כַּלְכָּלָה? – זְהַב פַּרְוַיִם,
מְשַׂגְשֶׂגֶת שִׁבְעָתַיִם
וְקֻפַּת הַמְּדִינָה
מִתְפַּקַּעַת מֵהוֹנָהּ,
בְּעוֹד שְׁאָר-אַרְצוֹת יִשּׁוּב
קֻפָּתָן – אֶל-צְרוֹר-נָקוּב...
מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, אוֹ נֵס?
הָאַשָּׁף מָתְנָיו שִׁנֵּס, –
וּבִצַּע לַהֲטוּט
שֶׁרָאוּי לוֹ שֵׁם: "פְרִיט-פְרוּט"!
הוּא מָכַר, כִּמְעַט תּוֹךְ רֶגַע,
נְכָסִים שֶׁבְּרֹב יֶגַע
בַּקֻּפָּה שֶׁל הַלְּאוֹם
נֶאֶסְפוּ הֵם עַד-הֲלוֹם.
בְּאִבְחַת הַפְּרָטוֹמַנְיָה
כְּמוֹ נִתְקָף בְּפִּירוֹמַנְיָה
וּמָכַר לְכָל דּוֹרֵשׁ
בְּלִי לַחֲשֹׁב עַל דּוֹר יוֹרֵשׁ.
אִם מָצָא טַיקוּן קַבְּצָן
אוֹ בִּמְחִילָה, קַמְצָן –
מַעֲנָק נִתָּן, מַתְאִים
מִקֻּפּוֹת הַגִּמְלָאִים,
כְּשֶׁנְּתַנְיָהוּ לוֹ מַפְטִיר:
"כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ – תַּחְזִיר".

*אֵי-הַכֶּסֶף? תּוֹךְ דַּקָּה,
כְּמוֹ הָיָה קֻפַּת צְדָקָה –
לא הָרְעַף קַלִּילוֹת כַּטַּל,
הוּא בְּזִלְעָפוֹת הוּטַל
לְכָל מִי שֶׁמִּתְחַיֵּב
לֹא לִהְיוֹת לוֹ לְאוֹיֵב.

נוּ, שִׁקְשׁוּק הַמַּטְבְּעוֹת –
מְשַׁכְנֵעַ עַד מְאֹד.
הַמֻּכִּים בַּסַּנְוֵרִים
מַחְמִיאִים לוֹ בַּסְּקָרִים.
לֹא נָתְנוּ לָהֶם שׁוּם טִיפּ
שֶׁיָּבִינוּ הַפְּרִינְצִיפּ:
בְּלָגֵינָא, קָרְיָא "קִישׁ-קִישׁ"
כְּשֶׁאִסְתְּרָא – כִּמְעַט מָאפִיש!...

*בִּיבִּי, אִישׁ מְצֻיָּנוּת
שְׁאָט-נַפְשׁוֹ – בֵּינוֹנִיּוּת!
וְעַל כֵּן לוֹ כֹּה צְנִינִי
מַעֲמַד הַבֵּינוֹנִי.
לֹא חָסַךְ שׁוּם תַּעֲלוּל
בְּשִׁיטַת "הַכֹּל-כָּלוּל"
כְּדֵי צַמְצֵם אֶת הַמִּגְזָר,
וְזֶה בֶּאֱמֶת עָזַר:
הוּא עִקֵּר קַרְנוֹת הַגֶּמֶל,
הַחִנּוּךְ דִּרְדֵּר לְשֵׁפֶל,
הַבְּרִיאוּת וְתַחְבּוּרָה
מַצָּבָם הוֹלֵךְ וָרָע.
מִי דָּפוּק הֲכִי, בְּיֶתֶר?
אֵלֶּה, הֵם תּוֹמְכָיו בַּסֶּקֶר...
מְרִיעִים בְּקוֹל יְלֵל:
"בִּיבִּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"!!!

אֵין חָדָשׁ תַּחְתֵּי הַשֶּׁמֶשׁ,
כְּבָר אֵרַע, אָמְנָם לֹא אֶמֶשׁ,
שֶׁשָּאוּל אֶל הַשִּׁלְטוֹן
הוא הֻקְרָה – עַל גַּב אָתוֹן...
נְתַנְיָהוּ  –שֶׁהִכְשִׁיל
וְהִקְדִּיחַ כָּל תַּבְשִׁיל,
אֲשֶׁר לֹא לָמַד דָּבָר
וְעַל כָּל שְׁגִיאָה חָזַר,
עַל פִּי אֵלֶּה הַסְּקָרִים:
עַל גַּבּוֹת הַחֲמוֹרִים,
הוּא מוּבָל, כְּמוֹ מִבְּרֵאשִׁית
לַקָּדֶנְצְיָה הַשְּׁלִישִׁית...
יְהָבוֹ – שׁוּב יְמֻמָּשׁ.
חֲמוֹרִים? – יֹאכְלוּ שׁוּב קַש.
(אֵלֶּה, גַּם בְּגַן הָעֵדֶן –
יִבְחֲרוּ בְּקַש וָתֶבֶן...)


ד"ר ערן גרף

‏כ' אדר תשע"ב  March 14, 2012

יום חמישי, 15 במרץ 2012

כְּשֶׁחֲמוֹר מוֹשֵׁחַ הֵלֶךְ גַּם הַלָּה - יְהִי לְמֶלֶךְ.

כדרכו מדי שנה,
מְעֻטַּר עֵר וְדָפְנָה,
נתניהו, מְחֻזַר,
מכינוס אֵיפָּאק, חזר.
שם קִבֵּל, ממש תגלית,
ציון עשר, באנגלית.
עוד הישג, ממש מרשים:
הוא ניהל שיחת חרשים
בלי הסבר על מה ולמה –
עם כבוד הנשיא אובמה...
ביבי, כמו כל מתבגר,
"איך הייתי"? הוא סוקר.

כך דְבַר סקר בדיוק:
התמיכה בו – בזינוק,
לרמה אשר כמותה
מעולם עוד לא היתה.

וקטני האמונה
מתקשים בהבנה:
מה נוסף כה לזכותו?
מה גודש את אמתחתו?
אז פָּרַשְׂנוּ כאן ביחד
את תכנה של האמתחת:

*אחרונים שבידידינו –
זה מכבר, לא לצדינו.
כל אחד את זאת יודע:
זה אשר מְתַעְתֵּעַ
בטובים שבידידיו,
יִזָנַח לנפשותיו...
*אבו-מאזן , שוב נואש
ומן השיחות פרש
כך לביבי עוד שְׁהוּת
לעבות ההתיישבות...

*מעוז צור ישועותיו –
חיל-צבאו-מתנחליו,

העמיקו את הבוץ
ולבוס אומרים הם: "קפוץ,
אנו מעכשו קובעים
בשטחים את התנאים"...
*כלכלה? – זהב פָּרְוָויִם,
משגשגת שבעתים
וקופת המדינה
מתפקעת מהונהּ,
בעוד שאר-ארצות ישוב
קופתן – אֶל-צרור-נַקּוּב...
מעשה כשפים, או נס?
האשף מתניו שינס, –
וביצע להטוט
שראוי לו שֵׁם: "פְרִיט-פְרוּט"!
הוא מכר, כמעט תוך רגע,
נכסים שברוב יגע
בַּקּוּפָּה של הלאוֹם
נאספו הם עד-הלום.
באבחת הָפְרָטוֹמָנְיָּה
כמו נתקף בפירומניה
ומכר לכל דורש
בלי לחשוב על דור יורש.
אם מצא טייקון קבצן
או במחילה, קמצן –
מענק נִתַּן, מתאים
מקופות הגמלאים,
כשנתניהו לו מפטיר:
"כשיהיה לך – תחזיר".
*אֵי-הכסף? תוך דקה,
כמו היה קופת צדקה –
לא הָרְעַף קלילות כַּטָל,
הוא בזלעפות הוּטַל
לכל מי שמתחייב
לא להיות לו לאויב. 
נו, שקשוק המטבעות –
משכנע עד מאד.
המוכים בסנוורים
מחמיאים לו בסקרים.
לא נתנו להם שום טיפ
שיבינו הפרנציפ:
לָגִינָא, קַרְיָא "קִישׁ-קִישׁ"
כְּשאִסְּתְרָא – כמעט מָאפִיש!...

*ביבי, איש מְצֻיָּנוּת
שאט-נפשו – בינוניות!
ועל כן לו כה צְנִינִי
מעמד הבינוני.
לא חסך שום תעלול
בשיטת "הכל-כלול"
כדי צמצם את המגזר,
וזה באמת עזר:
הוא עִקֵר קרנות הגמל,
החינוך דרדר לשפל,
הבריאות ותחבורה
מצבם הולך ורע.
מי דפוּק הכי, בְּיֶתֶר?
אלה, הם תומכיו בסקר...
מריעים בקול יְלֵל:
"ביבי מלך ישראל"!!!
  
אין חדש תחתי השמש,
כבר אירע, אמנם לא אמש,
ששאול אֶל השלטון
הוא הֻקְּרָה – על גב אָתוֹן...
נתניהו  –שהכשיל
והקדיח כל תבשיל,
אשר לא למד דבר
ועל כל שגיאה חזר,
על פי אלה הסקרים:
על גבות החמורים,
הוא מובל, כמו מבראשית
לקדנציה השלישית...
יהבו – שוב ימומש.
חמורים? – יאכלו שוב קש.
(אלה, גם בגן העדן –
יבחרו בקש ותבן...)


ד"ר ערן גרף

‏כ' אדר תשע"ב  March 14, 2012