יום ראשון, 31 ביולי 2011

אֹהֶל מוֹעֵד (מלשון מעידה)


אֲנַחְנוּ, בִּמְדִינָה פּוֹרַחַת
עִם כַּלְכָּלָה הֲכִי מֻצְלַחַת:
הָאַבְטָלָה כָּאן מִזְעָרִית;
צְמִיחָה – עוֹלָה עַל כָּל תַּחֲזִית;
הַהַכְנָסָה הַמְמֻצַּעַת
לְכָל תּוֹשָׁב – שְׁחָקִים מַרְקַעַת;
וְהַתָּלָ"ג – כָּל כָּךְ מוּצְלָח,
עֲדֵי זָהָב – שְׁוִי כָּל אָגָ"ח.
וְזֹאת עֻבְדָּה! כָּךְ כַּמּוּבָן –
כָּתוּב שָׁחוֹר עַל גַּב לָבָן,
בַּנְּפוֹצוֹן מִכָּל עִתּוֹן
שֶׁשְּׁמוֹ הוּא "יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם"...

וְדַא-עָקָא, הַשְּׂמֹאלָנִים
כָּל יוֹם כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים:
"מִתּוֹךְ כְּלָל אַרְצוֹת מוֹפֵת
שֶׁבִּיבִּי מְשַׁבַּח כָּל-עֵת,
הַהַכְנָסָה לְמִשְׁפָּחָה –
אֶצְלֵנוּ הִיא – הַנְּמוּכָה".
(כִּי בִּיבִּי לֹא שָׁמַע בִּכְלָל
עַל מְמֻצָּע הַמְשֻׁקְלָל.

אַזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁהֶעֱלָה
דִּידִי מְנוֹסִי הַנִּפְלָא:
"סְטַטִיסְטִיקָאִי אֶחָד בַּעַל עֵרֶךְ,
שֶׁהָלַךְ לְטַיֵּל לוֹ בַּדֶּרֶךְ,
טָבַע בְּבִצָּה, שֶׁעוֹמְקָהּ הַמְּמֻצָּע –
אַרְבָּעִים סַנְטִימֶטְרִים, בְּעֵרֶךְ").

בְּרַם, דַּוְקָא "מַרְפֵּא", "מָזוֹן",
"מַלְבּוּשׁ", "מוֹרֶה" וְגַם "מָעוֹן" –
הֵם שְׁמוֹת חֲמֵשֶׁת הַצְּרָכִים
כֻּלָּם בְּאוֹת מ"מ נִפְתָּחִים,
שֶׁזַּ'בּוֹטִינְסְקִי, בָּם פָּתַח
כִּזְכוּת יְסוֹד שֶׁל כָּל אֶזְרָח.
אֶצְלֵנוּ – יְקָרִים, אֶצְלָם –
יוֹתֵר זוֹלִים, אוֹ בְּחִנָּם.
"הָאַבְטָלָה בְּיִשְׂרָאֵל –
הַנְּמוּכָה שֶׁבַּתֵּבֵל",
הַמִּתְהַלֵּל שָׁכַח עֻבְדָּה:
שֶׁשְּׁלִישׁ מִכֹּחַ-עֲבוֹדָה,
זֶה כְּלָל אֵינוֹ מֵעִנְיָנָם
אֶצְבַּע לִנְקֹף לְקִיּוּמָם.

מַצָּב הַכַּלְכָּלָה דִּלְעֵיל
מֻשְׁתָּת כֻּלּוֹ, עַל פִּי מוֹדֶל
שֶׁאִם אוֹתוֹ מְתָאֲרִים –
הוּא כְּמוֹ מִגְדָּל לִמְגוּרִים:

עֲשְׂרוֹת קוֹמוֹת, וְאִם נִסְקוֹר –
מַפְרִיד מַמָּשׁ מֶרְחָק שְׁנוֹת-אוֹר
בֵּין הַקָּרוּי "דִּירוֹת שֶׁל גַּן"
לְבֵין גַּגּוֹ שֶׁל הַבִּנְיָן.
מְחִיר דִּירָה? כְּלָל לֹא יָקָר,
הָבָה נִשְׁאַל אֶת הַדַּיָּר
שֶׁגָּר בְּדוּפְּלֶקְס מְעֻצָּב
מַה שְׁוִי דִּירַת הַגַּג עַכְשָׁו?
הוּא, זְחוּחַ דַּעַת, מְבוּדָח:
"מַמָּשׁ עָלָה לִי, מַה בְּכָךְ –
בְּקֹשִׁי עֶשֶׂר מַשְׂכּוֹרוֹת,
כְּלוֹמַר – דִּירוֹת לֹא יְקָרוֹת".
כַּתַּר זְעֵיר לִי, בִּכְבוֹדְךָ,
כַּמָּה גְּבוֹהָה מַשְׂכֻּרְתְּךָ?
ומַהוּ עִסּוּקְךָ, אָדוֹן?
"מַנְכָּ"ל חֶבְרָה בְּשׁוּק הַהוֹן"...
כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, אִם זֶה כָּךְ,
הֶחְלַטְנוּ כִּי נֵרֵד נִדְבָּךְ.
דָּפַקְנוּ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל גְבִיר
אֲשֶׁר מוּכַּר כְּשַׂר בָּכִיר;
כַּמָּה עָלְתָה לוֹ הַדִּירָה?
לֹא יוֹדֵעַ, זֹאת נוֹתֶנֶת
מַתָּנָה לוֹ – הַחוֹתֶנֶת.

בְּכָל קוֹמוֹת שֶׁל הַבֵּינַיִם
אִישׁ לֹא גָּר, וְלֹא "בֵּינְתַיִם" –
הַשִּׁיטָה הַגְּאוֹנִית –
"לְהַפְרִיט אוֹ לְהַפְחִית" –
אֶזְרָחִים חִלְּקָה לִשְׁנַיִם:
עֲשִׁירִים מוּל חוֹטְבֵי מַיִם!
כי הַשּׁוֹד הֲכִי גָּדוֹל,
(וְזֹאת יָדוּעַ כְּבָר לַכֹּל),
נֶעֱרַךְ כָּאן בֵּינַתַיִם
בְּכִיסֵי "שִׁכְבַת בֵּינַיִם".
הַמִּסִּים שֶׁהֵם שִׁלְּמוּ –
זֶה מִכְּבָר הֵם נֶעֶלְמוּ
כְּדֵי הַבְטִיחַ שֶׁשִּׁלְטוֹן
רַק בִּידֵי לִכּוּד יִנּוֹן [1]!

מַה רוֹצָה הַקְּהִלָּה
מִכְּבוֹד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?
שֶׁיַּתְחִיל שׁוּב לְהַזְרִים
מִשַּׂקֵּי הַדִּינָרִים
שֶׁנִּדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם
שֶׁרוֹבֵץ הוּא עֲלֵיהֶם?

מְצִיאוּת אֶל מוּל דִּמְיוֹן –
מָמוֹנְכֶם, הֵן לְטִמְיוֹן
כְּבָר יָרַד לוֹ, זֶה מִכְּבָר:
בְּגִבְעוֹת שׁוֹמְרוֹן נִקְבַּר,
אוֹ פָּרַח לוֹ לְתַכְלִית
הֲקָמַת בית"ר-עִילִית,
וִישִׁיבוֹת בְּרֹאשׁ כָּל הַר
בָּן לוֹמְדִים שִׂנְאַת הַזָּר.
אִם כָּל זֹאת כְּבָר מַזְכִּירִים –
מַה בִּדְבַר שְׁלוֹשִׁים שָׂרִים...
נְסַיֵּם הַגִּעֲגוּעַ
כִּי הֲרֵי הַכֹּל יָדוּעַ.

רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת, זֶה הַקְּנַאקֶער[2] ,
פִּתְרוֹנוֹת לוֹ: "סוּפֶּר-טַנְקֶר":
שָׁנוּן מָהִיר וְאֶלֶגַנְטִי –
אֶלָּא מַאי? לֹא רֶלֶוָנְטִי!...
כִּי מֻצָּע הוּא בְּאֵחוּר,
אֵין תִּקְצוּב לוֹ – זֶה בָּרוּר,
כְּשֶׁמֻצָּג בְּפָאתוֹס כָּךְ –
הוּא כִּפְלַיִם מְגוּחָךְ.

בִּיבִּי, מַה יוּכַל עֲשׂוֹת
כְּדֵי הַמְּלִינִים רָצוֹת?–
שַׁעַר הָאֻרְוָה יוּבְרַח [3]
כְּשֶׁהַסּוּס מִזְּמַן בָּרַח?
אוֹ בְּנֻסַּח צִיּוּרִי:
"כְּבָר הָלְכָה לָהּ חֲמוֹרִי[4] "?!
רַק נוֹתַר חָזָק – רָצוֹן
לְהַחֲזִיק עוֹד בְּשִׁלְטוֹן!!!

חָכִּ"ית יֵשׁ, בִּשְׂפַת יַפָּן
שְׁמָהּ "נִצַּת הַדּוּבְדְבָן".
הִיא רָכְשָׁה לָהּ הִתְמָחוּת
בִּלְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁל שְׁטוּת:
תַּעֲלֶה הִיא עַל מִתְרָס
וּתְחוֹקֵק הֶטֵּל שֶׁל מַס
בְּשִׁעוּר לְלֹא תַּקְדִּים –
עַל מְחִיר שֶׁל אֹהָלִים,
כָּךְ שֶׁאֹהֶל מִשְׁפַּחְתִּי
יַעֲלֶה סְכוּם דִּירָתִי.
בְּוַדַּאי יָקוּם גַּם רַב
שֶׁיָּשׂוּשׂ לָצֵאת לַקְּרָב
וּלְעַשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
לְהוֹסִיף נִסְפָּח נָאוֹת:
"לֹא תַּעַשׂ פֶסֶל וּתְמוּנָה,
גַם לֹא אֹהֶל וּמְלוּנָה..."


[1]יתקיים לזמן רב.
[2]מיידיש – מתהדר בנוצות לא לו, שוויצר, מאכער.
[3]מלשון "בריח"
[4]מסכת סנהדרין ל"א

ד"ר ערן גרף

July 27, 2011 ‏כ"ה תמוז תשע"א


יום ראשון, 17 ביולי 2011

מְחַרְחֶרֶם

רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ, לֹא מִכְּבָר,
בִּפְנֵי סֶנַט אַרְהַ"בּ אָמַר:
"יִשְׂרָאֵל הִנָּהּ שְׁמוּרָה
שֶׁל דֶּמוֹקְרַטְיָה נְדִירָה".
בָּזֹאת, הָאִישׁ מַמָּשׁ צוֹדֵק
וּבִדְבָרָיו, אֵין לְפַקְפֵּק:
בַּדֶּמוֹקְרָטְיָה הַגּוֹוַעַת
נוֹצֶרֶת "אַפְלָיָה מוֹנַעַת":
דִּכּוּי, עֲדֵי שְׁלִילַת כָּל זְכוּת,
וּמוּל – חֵרוּת עַד הֶפְקֵרוּת.
שֶׁזֶּה אַפָּרְטְהַיְיד מְשֻׁכְלָל
שְֶׁסִכּוּמו הוּא מְשֻׁקְלַּל.

בִּיבִּי הִנּוֹ מִסּוּג גּוּבְרִין –
דּוֹרְשֵׁי שְׁלֵמוּת לִמְהַדְּרִין.
אָמְנָם מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו
חַסְרַת כָּל שַׁחַר הִיא עַכְשָׁו,
(כִּי לֶאֱחֹז שְׁתֵּי גְדוֹת יַרְדֵּן
הַרְבֵּה דוֹרְשִׁים – הַיּוֹם כְּבָר אֵין).
אַךְ נֶאֱחַז הוּא בָהּ, מַמָּשׁ
כְּמוֹ הַטּוֹבֵעַ – בִּקְנֵה-קַשׁ.
עַל כֵּן, מֵאָז רָכַשׁ שִׁלְטוֹן
תְּמוּרַת אֶתְנַן לְכָל בִּרְיוֹן,
בְּשֵׁם גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא ¬–
יוֹזֵם דִּינָא דְמַלְכוּתָא ...

אַף קִיצוֹנִי שֶׁבַּיָּמִין
כְּלָל לֹא חָלַם לְהַאֲמִין,
שֶׁהוּא יַצְלִיחַ לְחוֹקֵק
כָּל דְּבַר תִּפְלוּת שֶׁהוּא רוֹקֵק –
כְּדֵי לִכְפּוֹת כָּאן חֹק תִּקְנִי
עַל פִּי סַמָּן הַיְמָנִי !
פֹּה נוֹלָדִים בְּסִיטוֹנוּת
חֻקִּים קוֹבְעֵי נֶאֱמָנוּת,
שֶׁגּוֹרְרִים לְעַרְכָּאוֹת
כָּל מְאַזְּכֵּר הַנָּכְּבָּאוֹת,

וּמַחְשִׁיבִים אוֹיְבֵי הָעָם –
כָּל שׁוֹחֲרֵי זְכוּיוֹת אָדָם,
וּמִתְכַּוְּנִים, וְלֹא בִּצְחוֹק,
הוֹצֵא אוֹתָם מִחוּץ לַחֹק.

יֵשׁ בַּמִּרְקַם הַחֶבְרָתִי
שֶׁל כָּל בֵּית-סֵפֶר יְסוֹדִי
מִין סוּג שֶׁל מַנְגְּנוֹן שְׁלִיטָה –
מַכְשִׁיר בִּידֵי מְלָכוֹת-כִּתָּה:
מִי שֶׁלֹּא סַר לְמָרוּתַן –
גוֹזְרוֹת עָלָיו לִהְיוֹת מָחְרָם!

קְבוּצָה שֶׁל חָ"כִּים שְׁכֻרֵי כֹּחַ,
שֶׁלֹּא בֹּרְכוּ בְּעֹדֶף מֹחַ,
כָּל אֶמְצָעִי אֶצְלָם כָּשִׁיר –
לְכָךְ שֶׁפֹּה, מִקִּיר לְקִיר,
בְּכָל מִגְּזַר וְכָל עֵדָה
דֵּעָה תֻבַּע כָּאן – אֲחִידָה.

וְהֵם פָּצְחוּ בְּמִלְחָמוֹת
שֶׁל חִרְחוּרִים בַּחֲרָמוֹת.
אָפְּרוֹפּוֹ חֵרֶם ר' גֵּרְשֹׁם –
הִכְרִיזוּ חֵרֶם חָ"כּ טִפְּשׁוֹן:
אִי-אַהֲבַת הִתְנַחֲלוּיוֹת –
כְּמוֹתָהּ כְמוֹ הַשְׁמָצוֹת גְּלוּיוֹת,
זֹאת בִּמְפֹרָשׁ לְשׁוֹן הָרַע
אֲשֶׁר נֶחְשֶׁבֶת עֲבֵרָה.
(בסופרמרקט, אִם אָחִי,
אֶבְחַר בְּכַרְמֶל מִזְרָחִי –
בִּגְלַל שֶׁהוּא יוֹתֵר בְּזוֹל,
בִּגְלַל אָחוּז הַאָלְכֹּהוֹל,
מִיָּד אוּקָע כַּעֲבַרְיָן –
"מַחְרִים תּוֹצֶרֶת יֵין בָּרְקָן!"
אִם צִימֶר בַּגָּלִיל אֶבְחַר
כִּי באוגוסט עָדִיף לִי – הַר,
מִיָּד יוּטַח בִּי דְבַר הַהֶבֶל:
הֶחֱרַמְתִּי אֶת נְאוֹת-אִיזֶבֶל!
אֶת הַחִבּוּר הַנּוֹכְחִי
בָּדִיתִי מֵהַבְלֵי-רוּחִי,
אֵינִי שַׁיָּךְ לְשׁוּם אִרְגּוּן
וּלְשׁוּם קֶשֶׁר "לֹא הָגוּן",
אֲבָל בְּדַּעְתִּי נָחוּשׁ:
אֵם כָּל חַטַּאת הוּא הַכִּבּוּשׁ!!!
אַמְשִׁיךְ אֵיפֹה דְבָרִי לֹאמַר
כְּפִי אֶתְמוֹל , כָּךְ גַּם מָחָר,
גַּם אִם אֱהִי מוּשָׂם צְנִינִים –
לַמֶמְשָׁלָה וְלַשְּׁכֵנִים,
גַּם אִם מַכָּר לִי, וּמוֹדָע
עַל פִּי חֹק חֵרֶם – בִּפְקֻדָּה,
בְּעֵינֵיהֶם אֶהֱיֶּנִי מֵעָתָּה
נֶחְשָׁב "פֶּרְסוֹנָה-נוֹן-גְּרָאטָה ".

אֶפְשָׁר דְּבַר מַה עוֹד לְהַגִּיד
עַל הַצָּפוּי פֹּה בְעָתִיד?
אקוניס, אלקין, חוטובילי –
חוּסוּ עַל אֶזְרָח דֶּבִּילִי,
אֲשֶׁר מֵחֲמַת חִינוּך נָאוֹר –
אֵינוֹ מַשְׂכִּיל לִרְאוֹת הָאוֹר;
הַחֵרֶם, אֲשֶׁר ׁמִּפָּנָיו אָגוּרָה –
עָדִיף לִי עַל פּוּלְסָּא דְנוּרָא!
אֲשֶׁר צָפוּי, (בְלִי הִשָּׁבַע)
שֶׁהוּא יִהְיֶה עָנְשִׁי הַבָּא.


 
[1]חוקי השליט
[2]אישיות בלתי רצויה
 
ד"ר ערן גרף
‏י"ג תמוז תשע"א July 15, 2011